הפליית יעקב את יוסף הובילה לשנאת האחים

רב יוצא כנגד הפלייה בין בנים. ההפליה זורעת קנאה ושנאה המובילה לתוצאות איומות המתרחבות הרבה מעבר ליחסים הפנימיים של האחים. למעשה, כל שיעבוד מצרים הוא תוצאה של הפלייה זו. ייתכן אף שתוצאה זו היא אינהרנטית להפלייה בכלל, שיוצרת קנאה, קנאה יוצאת שנאה, ושנאת אחים יוצרת מאבק של המופלים לרעה כנגד בעל זכויות היתר

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים (שבת י, ע"ב).

רב יוצא כנגד הפלייה בין בנים. ההפליה זורעת קנאה ושנאה המובילה לתוצאות איומות המתרחבות הרבה מעבר ליחסים הפנימיים של האחים. למעשה, כל שיעבוד מצרים הוא תוצאה של הפלייה זו. ייתכן אף שתוצאה זו היא אינהרנטית להפלייה בכלל, שיוצרת קנאה, קנאה יוצאת שנאה, ושנאת אחים יוצרת מאבק של המופלים לרעה כנגד בעל זכויות היתר, עד כדי כך שכדי לדכאו הם מוכרים אותו לעבד. התוצאה של מכירה זו היא שכאשר יוסף עצמו הופך לשליט הוא מתעמר באחיו ומשעבדם, וסיומה של תנודה זו היא בכך שכולם משתעבדים לגורם שלישי.

במקום אחר הגמרא תמהה על כך שיוסף לא למד לקח מניסיונו המר והוא מפלה בין האחים לאחר הפיוס ונותן לבנימין יתר על אחיו.

לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת (בראשית מה, כב)

הגמרא תמהה: "אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק ייכשל בו"? (מגילה טז, ע"ב) ועל כך עונה רבי בנימין בר יפת. 

רמז רמז לו, שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות, שנאמר ומרדכי יצא... בלבוש מלכות תכלת וגו'.

רבי בנימין בן יפת סבור שלעתים יש הצדקה לאי השוויון בגלל שיקול אחר. הוא מבחין בין ההפליה של יעקב את האחים לטובת יוסף שתוצאותיה היו הרות גורל, לבין הפליית יוסף את בנימין שבה קיים צידוק המאפשר אותה. הרמז לעתיד מצדיק את הפלייתו של יוסף.

יכול להיות שהתפיסה המיוצגת כאן היא שייתכנו צידוקים להפלייה מסיבות שונות. לא שעצם ההפלייה מוצדקת כשלעצמה. ברירת המחדל היא שוויון, אלא אם כן יש צידוק כלשהו לאי-השוויון. אמנם לדברי רבי בנימין אי השוויון מוצדק בנימוק מיסטי מטאפיזי, העדפת בנימין נועדה לרמוז על הצלת עם ישראל בימי אחשוורוש על ידי מרדכי שגם הוא משבט בנימין, והצלה זו תתבטא בלבוש המלכות שיינתן לו. ייתכן שגם כאן הפליית היחיד מוצדקת בכך שהיא מטיבה עם רוב הציבור. ייתכן שאפשר להבחין בין הפליית יעקב להפליית יוסף בדרך אחרת. אב אינו רשאי להפלות בין בניו, אך אח רשאי להעדיף את אחד האחים על פני האחרים. בכל מקום שיש בו יחסים היררכיים (אב ובנים), השוויון הוא הקריטריון היסודי להתייחסות, כאשר מדובר ביחסים שוויוניים (אחים), יש אפשרות להביא לידי ביטוי העדפות אישיות. לכן, השלטון ומוסדות סמכותיים אינם רשאי להפלות בין אזרחים. לעומת זאת, האזרחים עצמם רשאים להעדיף חברים וקרובים על פני אחרים.

פורסם לראשונה ב"שבתון".