הדתיים לא על הגדרות

79% מהחילונים בארץ סבורים כי הדתיים כובשים את מדינת ישראל ממש עוד רגע. אין ספק כי אלו פירות הביאושים של קמפיין 'ההדתה' הצובע כל סממן יהודי במרחב הציבורי, בצבא ובמערכת החינוך בצבעים שחורים ומאיימים

על פי מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתפרסם בשבוע שעבר, הדתיים על הגדרות ועוד שניה כובשים את מדינת ישראל. 79% מהחילונים, מסכימים כי "הדתיים משתלטים על המדינה". התוצאה המדהימה הזו מבטאת הצלחה גורפת של קמפיין ההפחדה המתנהל בשנים האחרונות, וצובע כל פעולה שיש לה זיקה ליהדות או לערכים יהודיים בצבעיה השליליים של ההדתה. חילונים, תסתכלו מסביב ותראו גם אתם. 'הדתיים' לא זוממים להשתלט על המדינה מחר בבוקר. 'הדתיים' לא הולכים לכונן כאן מדינת הלכה. ישראל היא מדינה חילונית עם מאפיינים דתיים ולאומיים יהודיים, שעל המינון שלהם מתנהל ויכוח לגיטימי. מכאן ועד "הדתיים שמשתלטים על המדינה" המרחק ענק.

מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מהווה כבר 15 שנים סיסמוגרף רגיש לחברה הישראלית. על פי המדד, החילונים הם קבוצת הזהות הגדולה ביותר בישראל, ומהווים 43.9% מהציבור היהודי. יחד עם המזהים עצמם 'מסורתי-לא-דתי' היקף הקבוצה הוא 64.1%. היקף הקבוצה גדול הרבה יותר מזו הדתית המונה, על כל גווניה, 23% וגדול יותר גם אם מצרפים אליהם את אלו המזהים עצמם 'מסורתי-דתי' (12%). לחילונים בישראל רוב בולט, מוצק ומשמעותי. יתרה מזו, למרות הריבוי הטבעי החרדי-דתי הגדול משמעותית מזה האחר, היקף הקבוצה החילונית לא קטן עם השנים, ואף גדל באחוז, אם משווים אותו למשל ל-2014.

למה אם כן 79% מהחילונים חיים בחרדה מפני 'השתלטות' של קבוצת מיעוט שהיקפה מחצית מזו שלהם, 'על המדינה'? אין ספק כי אלו פירות הביאושים של קמפיין 'ההדתה' הצובע כל סממן יהודי במרחב הציבורי, בצבא ובמערכת החינוך בצבעים שחורים ומאיימים, כאילו עוד רגע קט, איראן תהיה כאן. המציאות, בכל הזירות הללו, שונה.

נתחיל במרחב הציבורי, נשוא מאבקים פוליטיים ערים רק לאחרונה. אין ספק שלאופי היהודי של המדינה יש ביטוי במרחב הציבורי, ובעיני טוב שכך. אבל מנגד, כמעט בכל הפרמטרים, המרחב הציבורי הישראלי נעשה חילוני ופלורליסטי יותר עם השנים. קחו את היקף הפעילות הכלכלית בשבת. לעומת המצב ששרר בישראל רק לפני עשור או שנים, היום חנויות, קניונים ומרכזי קניות פועלים בערים ומחוצה להן, וכמעט אין דבר שאי אפשר לעשות או לקנות בשבת. הנתון הכלכלי מדהים: כ-25% - 30% מהמסחר הקמעונאי מתנהל בשבת. או את נושא הכשרות: אחרי עשרות שנים של מונופול, הרבנות הראשית איבדה אותו וארגונים פרטיים מעניקים כשרות, על פי תפיסות עולם שונות ומחמירות פחות מזו של הרבנות.

נמשיך ל'הדתה בצבא'. שוב, מדובר במיתוס מנופח ומופרך. צה"ל של היום הוא כמעט התגשמות ימות המשיח. למרות השונות הענקית בין מגזרים שמשרתים בו, מבחינת תפיסות לאומיות ודתיות, הוא מצליח, מעשה קסם כמעט, לאפשר לכולם שירות ראוי ומשמעותי. כך, למרות שהיקף המשרתים הדתיים גדל עם השנים ומשרתים בו אלפי חרדים, שילוב נשים בצבא מעולם לא היה משמעותי ועמוק יותר. נשים משרתות כיום ברוב התפקידים הקיימים בצה"ל, ובתוכם בתפקידי לחימה שעד לפני שנים בודדות אישה לא חלמה לשרת בהן. גם האופי של הצבא לא דתי יותר, וככל שיש בו התחשבות גדולה יותר בחובשי כיפות וצרכיהם, זוהי תולדה של הנכונות שלהם לשרת בצבא והגידול המתמשך במספר המשרתים הללו.

ונסיים ב'הדתה' במערכת החינוך. נכון, יש מקומות בהם נעשו טעויות, ועוד כמה מקומות בהם תכנים דתיים במובהק שולבו במערכת החינוך החילונית במכוון, אבל כפי שהראה דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מדובר במקרים בודדים וחריגים. סקרים מראים שרוב מוחץ של ההורים במערכת החינוך הממלכתית (78.5%) תומכים בלימודי יהדות במתכונתם הנוכחית, ולא חוששים שישפיעו על אורח החיים של ילדיהם (70.6%). רק מיעוט קולני של הורים ופוליטיקאים חילונים מוביל את קמפיין ההפחדה הזה.

מוסכם כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל מרגע לידתה של המדינה, לא מוסכם מה צריך להיות האיזון בין היסודות החוקתיים הללו. הוויכוח הלגיטימי על כך, ועל הדרך להסדיר סוגיות שונות הנוגעות להפרסיה של המדינה ולמקום שניתן לזהותה היהודית ברחוב, בצבא, בחינוך ובמערכות המדינה ובהסדרים שונים נמשך עשרות שנים ועושה רושם שימשיך ללוות את המדינה עוד שנים רבות. שינוי באיזון הזה, כשהוא נעשה בדרכים פוליטיות לגיטימיות ומתוך כבוד הדדי לאחר, הוא לא 'השתלטות', לא לכאן ולא לכן. חילוניים, תנוחו. הדתיים לא 'משתלטים על המדינה'.

פורסם לראשונה ב"הארץ".