תנו לחקור בשקט

המשבר הקואליציוני המתנהל בשבוע האחרון סביב החוק המבקש להגביל חקירת ראש ממשלה מכהן, הוא סימפטום לתופעה רחבה של הצעות חוק מרחיקות לכת, בעלות השפעה מכרעת על שלטון החוק שנועדו ליצור מחול שדים בתוך הפוליטיקה הישראלית. לכן גם, טוב עשה הנשיא ריבלין בנאומו השבוע, שהעלה על נס את ערכי הממלכתיות וביצור שלטון החוק על מוסדותיו.

המשבר הקואליציוני המתנהל בשבוע האחרון סביב החוק המבקש להגביל חקירת ראש ממשלה מכהן, הוא סימפטום לתופעה רחבה של הצעות חוק מרחיקות לכת, בעלות השפעה מכרעת על שלטון החוק שנועדו ליצור מחול שדים בתוך הפוליטיקה הישראלית. לכן גם,  טוב עשה הנשיא ריבלין בנאומו השבוע, שהעלה על נס את ערכי הממלכתיות וביצור שלטון החוק על מוסדותיו.

באופן נקודתי, גם אם החוק המדובר לא יחול על חקירות ראש הממשלה שכולנו מקווים שיסתיימו בלא כלום, אין ספק שהעלאתו בתקופה זו, יוצרת אפקט מצנן ואולי אפילו איום מרומז על גורמי אכיפת החוק. גם אם ניתן היה לשקול ולנהל ויכוח ענייני בנושא, ברור שזו לא העת. במדינה שבה נכלאו בשנים האחרונות ראש ממשלה, שר אוצר ושר פנים בעבירות שחיתות, זהו מסר בעייתי לנבחרי הציבור ולאזרחים. לא בכדי, נתוני מדד הדמוקרטיה מצביעים באופן ברור, כי רוב הישראלים סבורים שניתן לקדם סוגיות מול חברי הכנסת רק בפרוטקציה וכי ההנהגה הישראלית מושחתת. כמי שהיה שם, אני יכול להעיד שזוהי לא המציאות בקרב רוב הפוליטיקאים שלנו שרובם עובדים קשה למען האזרחים, אך מאמציהם נבלעים בתוך ספין ועוד ספין. מצד שני, גם אנשים שעבדתי איתם באופן צמוד ומקצועי בכנסת כמו למשל סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, התגלו בדיעבד ככאלו שעננה אתית כבדה רובצת מעליהם. כל זאת לא היה מתגלה ללא עצמאות ועוצמת גורמי אכיפת החוק.

בהיבט הענייני, דחיית חקירה לתקופה של שנים משמעותה ביטולה שכן ראיות מאבדות מכוחן ועדים מאבדים מזיכרונם. מצדדי החוק מרגיעים כי החוק לא יחול במקרה של עבירות חמורות ושהוא מכוון למנוע מהסחת דעתו של ראש הממשלה ב"זוטי דברים". למרבה הפלא, מי שקורא את החוק ישים לב שעבירות שחיתות שלטונית, גם החמורות ביותר מסווגת כ"זוטי דברים" ואינן מיועדות לחקירה בניגוד למשל לעבירות סמים. וכל זאת כשמדובר בדמות החשובה ביותר במדינת ישראל, שמכתיבה ומגלמת את הנורמות שעל פיהן כולנו מצווים לפעול.

חוק כזה אינו מתאים לשיטת הממשל הישראלית ואינו קיים בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. זאת משום שלנו, בניגוד לצרפת, אין חוקה, אין מסורת דמוקרטית ארוכת שנים והחשוב ביותר- המשטר שלנו אינו משטר נשיאותי היוצר מדרג וחלוקת סמכויות בין הנשיא לפרלמנט. אחת הבעיות בייבוא חוקים המתאימים למשטרים נשיאותיים כמו החוק המדובר או לחלופין חוק קציבת הקדנציה, היא שהם יוצרים ערבוב לא בריא בין משטר פרלמנטרי לבין משטר נשיאותי. ובכלל- מי אמר שכל רעיון לא טוב שקיים בעולם צריך לייבא? האם ברצוננו לייבא גם את הסדר התרומות האמריקאי שמשחית את הפוליטיקה שלהם והופך את חברי הפרלמנט לתלויים בבעלי הון?

יש לזכור גם, כי בהתאם לשיטה הפרלמנטרית, דווקא קיימת בישראל חסינות לראש הממשלה כמו לכל חברי הכנסת והוא יכול לבקש להפעילה בעילה ש"ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים". במקרה כזה, יצטרכו חברי הכנסת לשקול את הבקשה בהתאם לחומרת העבירה ונסיבותיה למול האינטרס הציבורי.

עלינו להסתכל סביבנו על הנעשה במגרש הפוליטי בשבועות האחרונים. יש להסתכל על רצף ההצעות והמהלכים שמובילה הממשלה בתקופה האחרונה שמטרתן להעניק לפוליטיקאים היום ובעתיד כוח בלתי מוגבל ולסרס את הגורמים והמערכות שאמורים ליצור איזונים ובלמים במערכת הדמוקרטית: על מימוש סמכותו החוקתית של בית המשפט "נוותר ונתגבר", במקום פקידים מקצועיים "נמשול באמצעות מקורבינו", את היועצים המשפטים נהפוך ל"חותמת גומי", את מבקר המדינה נסרס ואת עקרונות מגילת העצמאות נכפיף לחוק לאומני שאותו נכנה "חוק הלאום".

כך בורחת ההנהגה הפוליטית שלנו מעיסוק בסוגיות המדיניות, הכלכליות, מהוואקום בתחום הדת והמדינה וכמובן, גם מעיסוק בחקירות. גם אם חלק מההצעות ראויות לדיון עומק, המתקפה הכוללת הזו שניחתת על ראשנו השכם וערב יוצרת רעש מוגזם במערכת ופוגעת בה. מעניין שדווקא ראש הממשלה וחברי כנסת מהליכוד הסבורים ש"מצבנו מעולם לא היה טוב יותר", חותרים תחת המוסדות שאיפשרו לנו להגיע עד הלום.

בכל הקשור לחקירות ראש הממשלה, טוב היו עושים נבחרי הציבור שלנו- מהימין, מהמרכז ומהשמאל, אם היו נותנים לגופי אכיפת החוק לבצע את תפקידם ללא משוא פנים ובלי לחצים מיותרים. לא בהפגנות מול היועץ המשפטי לממשלה ולא בלחץ של חקיקה, תוך ציפיה ואמונה כי הצדק יצא לאור ובהקדם. תנו לחקור בשקט.

פורסם לראשונה במקור ראשון.