צבא העם מתחזק?

מי הם אותם צעירים המתגייסים לצה"ל ומה מביא אותם להתגייס? האם גיוס החרדים לצה"ל מסייע בהכרח לחיזוק 'צבא העם'?

תהליכים סמויים וגלויים מהעין מתחוללים בשנים האחרונות במגזר החרדי וגורמים לצעירים חרדים מקהילות וזרמים שונים להתגייס למסגרות שירות בצה"ל, המותאמות לאורח חיים חרדי. מי הם אותם צעירים המתגייסים לצה"ל ומה מביא אותם להתגייס? האם גיוס החרדים לצה"ל מסייע בהכרח לחיזוק 'צבא העם'? שאלות אלו ואחרות מעסיקות את הגורמים המקדמים ומעודדים גיוס חרדים לצה"ל.

מחקר חדש שערכתי במכון הישראלי לדמוקרטיה מלמד כי השירות הצבאי בצה"ל, בייחוד שירות קרבי במסגרת גדודי נצח יהודה (הנח"ל החרדי) וחטיבות גבעתי והצנחנים, מחזק מאוד את ההזדהות של צעירים משולי הציבור החרדי עם כלל החברה הישראלית ואת ההיכרות שלהם עם האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, זאת על אף היותן של מסגרות השירות נבדלות ונפרדות במהותן. תחושת הסולידריות של בוגרי השירות הצבאי במגזר החרדי עם החברה הכללית גדלה משמעותית בעקבות השירות, 77% מהחרדים מרגישים חלק מהמדינה ואתגריה החברתיים. יכולתם לחיות יחדיו ברעות עם 'אחרים' שמחוץ לקהילות החרדיות, היא פועל יוצא של תהליך השירות שמייצר 'טוב משותף' עבור כלל החברה הישראלית ומאפשר לצעירים אלו להיחשף, מבלי לאבד את זהותם, לעמדות ודעות מגוונות. למרות זאת, רוב הגברים החרדים המתגייסים לצבא, ובייחוד הגברים הנשואים ובעלי המשפחות, אינם מתגייסים רק ממניעים לאומיים ופטריוטיים אלא גם ויש יאמרו בעיקר ממניעים תעסוקתיים וכלכליים ובשל תנאי השירות הנוחים, וסבסוד הכשרה תעסוקתית על חשבון הצבא – כלים אשר מסייעים להם בהמשך להשתלב בהצלחה בשוק העבודה האזרחי בתפקידים נחשקים.

לפיכך, על אף הגידול בסולידריות החברתית הנובע משירות צבאי קרבי, קיימים עדיין פערים משמעותיים בין חיילים חרדים המתנדבים למעשה לצבא לעומת המתגייסים האחרים תחת חוק גיוס חובה מנדטורי. בשל העובדה שחיילים אלו מתנדבים לצבא, הם זוכים לתנאים הכוללים משכורת צבאית מכובדת בהתאם למצב המשפחתי ומספר הילדים של החייל, לימודים מקצועיים והשלמת לימודי יסוד על חשבון הצבא, הכשרה וניסיון תעסוקתי משמעותי, מרחב בחירה רחב של התפקיד הרצוי בשירות (בשל השירות ההתנדבותי) ועוד. למעשה, חלק נכבד מהחרדים מגויסים לצבא בהתאם לכוחות של ביקוש לכוח אדם חרדי מקצועי בצה"ל וההיצע של חיילים חרדים הרואים בצבא קרש קפיצה מועיל לשוק העבודה. גיוס מסוג זה, שבו למרכיב התעסוקתי ישנו משקל רב, מערער במידה רבה על מודל צבא העם ולכן למרות שגיוס החרדים מתבצע בשל הרצון להגדיל את השוויון בנטל השירות, הרי שבסופו של דבר המנוע התעסוקתי הוא פקטור מרכזי הגורם לחרדים רבים להתגייס לצה"ל מטעמים כלכליים ובשל צרכי פרנסה.

אין זה אומר שיש לפגוע במנוע התעסוקתי והכלכלי. עם זאת, בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר חרדים שמרגישים חלק מהחברה הישראלית. בניתוח מיוחד שנערך במדד הדמוקרטיה האחרון למשל, 70% מהחרדים טענו כי הם מרגישים גאווה בהיותם ישראלים ו-64% טענו כי הם מרגישים חלק מהמדינה ומבעיותיה. נראה שלאחר 70 שנות קיום של המדינה, חשוב לרכז את מרב המאמצים והמשאבים על מנת להניע את גלגלי השינוי המתחולל בשנים האחרונות במגזר החרדי גם בהיבט הערכי והלאומי בהקשר הצבאי. בטווח הארוך, המשך תמרוץ גיוסם של החרדים לצה"ל אינו צריך לבוא על חשבון שאר המשרתים. השאיפה צריכה להיות להמשיך ולעודד את גיוסם של צעירים חרדים לא רק על בסיס מניעים חומריים ותעסוקתיים, אלא להגביר מוטיבציות ערכיות ואידאולוגיות לשירות צבאי במסגרת מודל שירות החובה, במטרה לצמצמם ככל שניתן פערים בין הרוב המשרת למיעוט שאינו משרת. מהלך זה דורש צעדים אמיצים והדרגתיים לא רק מבחינת הצבא אלא מכל המערכת - ובדגש על מערכת החינוך. אך נראה שהיום יותר מתמיד זהו מהלך נחוץ ולא פחות חשוב - בר ביצוע אם יעשה בחכמה.

פורסם לראשונה בשבתון.