החרדים שנותרים מאחור

ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמשלימים את פערי הידע שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים מחיר אישי, חברתי וכלכלי. לחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, וחובה להתחיל בחיזוקן כבר במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך.

האם מהפכת התעסוקה במגזר החרדי משאירה את החלשים מאחור, או שמא את החזקים דווקא? ייתכן והתשובה על שאלה זו מפתיעה. למעלה מעשור שאנו עדים לעליה מתונה אך יציבה בשיעורי התעסוקה של של גברים חרדים. ההנחה הרווחת, הנשענת על מחקרים רבים וידע המגיע 'מהשטח', מלמדת כי ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב ולהתבסס בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמוצאים דרך להשלים את פערי הידע המהותיים שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים על מסלול זה מחיר אישי, חברתי וכלכלי לא מבוטל.

ממצאים חדשים העולים מסקר של מנהל המחקר, המבוססים על עיבודים מיוחדים לסקר המיומנויות (PIAAC) שנערך על-ידי הלמ"ס, מגלים תופעה ייחודית. הסקר בחן את רמת המיומנויות של אוכלוסיות שונות, ביניהן האוכלוסייה החרדית, בסוגים שונים של מיומנויות החיוניות לעולם התעסוקה התחרותי: מיומנויות קריאה, מיומנויות מתמטיות ומיומנויות בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. אמנם ברוב המדדים, ציוני המיומנויות של הגברים החרדים נמוכים מאלו של גברים חילונים, אך לא בפערים שניתן היה לצפות להם. על-אף פערים אלו, מסתבר כי לא רק שציוני יכולת הקריאה של הגברים החרדים העובדים היו נמוכים מאלה של חבריהם הנמצאים בישיבות, אלא שגם ציוני המיומנויות הטכנולוגיות הממוצעות של גברים חרדים שעבדו בעת הסקר, היו נמוכים משמעותית מאלו של הגברים החרדים שאינם עובדים. תופעה ייחודית זו, שבה בעלי הכישורים והמיומנויות נשארים מחוץ למעגל העבודה בין השאר משום שביכולתם להתמיד שנים רבות בעולם הישיבות ולהתקדם בו לתפקידים ומשרות תורניות וחינוכיות רמות מעלה וייחוס מחדדת את הצורך בחשיבה מעמיקה בנושא לימודי החרדים. אותם 50% מהצעירים החרדים הצפויים לצאת לשוק התעסוקה, הם בעלי כישורים ויכולות חסרות, או לכל הפחות חסרי עניין הנדרש לצורך לימודי גמרא אינטנסיביים. הם עוזבים את הישיבות ומנסים למצוא את דרכם לעולם התעסוקה, ללא הכשרה והשכלה המספיקה להשתלבות מיטבית בעבודה. כך נוצר כשל בשוק התעסוקה הישראלי, שדורש יותר ויותר בעלי מיומנויות ופחות בעלי מקצועות שאינם דורשים חשיבה מחוץ לקופסה. בעתיד, תופעה זו יכולה לא רק להביא לעוני שכבר קיים במגזר החרדי אלא אף לאבטלה של אלו שרוצים לצאת לשוק התעסוקה ועקב העליה הצפויה בשיעור החרדים המרכיבים את האוכלוסייה בישראל, גם לפגיעה במשק הישראלי כולו. לכן, בכדי להביא לידי ביטוי את היכולות והמיומנויות הגבוהות של גברים מחוץ לעולם הישיבות, לא די בחיזוקן בגילאים מבוגרים כפי שמתבצע כיום, באמצעות סדנאות להשלמת לימודי יסוד (כמו אנגלית, מתמטיקה ומחשבים) או קורסים מקצועיים ולימודים גבוהים, כאשר עול הפרנסה והמשפחה מקשה על רכישת השכלה כללית. מכיוון שלחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, חובה להתחיל בחיזוק מיומנויות אלו כבר בגיל התיכון במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך. כישורים אלו יסייעו להם להתפרנס בכבוד, גם מחוץ לגבולות עולם הלימוד החרדי אם יבחרו בכך. יש לעשות זאת בחכמה, מבלי לפגוע באלו הצפויים להישאר בישיבות, תוך יצירת אופציות מגוונות בגילאי התיכון מבלי "לתקוע אצבע בעיניהם" של אלו שברור כי ימשיכו הלאה בעולם זה.

זאת ניתן לעשות על ידי תמריצים כלכליים משמעותיים, כגון מלגות לימוד ומלגות קיום לגברים חרדים המעוניינים להשתלב בלימודים כלליים עוד בגיל התיכון, והתניית מלגות אלו בשירות צבאי או אזרחי, במטרה לחזק את ההון האנושי החרדי בשוק העבודה הישראלי הזקוק לכוח אדם משכיל, טכנולוגי וחדשני. שוק העבודה העתידי מפסיד ויפסיד עוד יותר, אם לא נידרש לסוגיה הזו כבר מחר בבוקר.