מורים: אל תחששו לדבר על פוליטיקה
חוזרים ללימודים ומורים רבים חוששים לשוחח עם תלמידיהם בנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי־פלסטיני, גזענות, קהילת הלהט"ב ויחסי דת ומדינה. עם זאת, המורים פחות חוששים לשוחח עם התלמידים על תכניות ריאליטי, שימוש בסמים וחינוך מיני - כך עולה ממחקר מקיף שבחן את ההתמודדות של המורים עם הנושאים הטעונים.
לקראת חזרתם של כל תלמידי ישראל לבית הספר חזרנו למחקר שביצענו לקראת כנס דב לאוטמן לחינוך, בו בחנו את עמדת המורים וההורים על נושאים מעוררי מחלוקת.
מצאנו כי בקרב חלק ניכר מהמורים במערכת החינוך ישנה תפיסה על פיה הן ההורים והן המערכת מצפים מהם לדון באופן מועט ביותר בנושאים שנויים במחלוקת. תפיסה זו עלולה לגרום למורים לחוש "בודדים במערכה" וליצור מתחים משמעותיים אל מול מה שחלק גדול מהמורים תופסים כהתנהלות הראויה והנכונה.
לגבי ההורים, ניכר שקיים פער משמעותי בין תפיסות המורים את ציפיות ההורים והמצב בפועל. לגבי המערכת, ניכר כי קיים פער בין תפיסות המורים לבין המדיניות הרשמית (פי שבאה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל) אבל לא ברור האם רוח המערכת נמצאת בהלימה עם תפיסות המורים. ייתכן כי חלק מהפערים הללו נובעים מקצרים בתקשורת ובתהליכי העברת מסרים.
על מנת להתמודד עם המצב הקיים יש לנסות ולשפר התקשורת בין המערכת למורים ובין המורים להורים בסוגיות אלו. נראה כי יש חוסר גדול בתקשורת פתוחה ובהבהרת המסרים והמדיניות, כאשר המורים חשים כי מה שנאמר הוא לא תמיד מה שאכן המערכת מתכוונת אליו. בנוסף, הצורך בהנגשה והטמעה של כלים שיסייעו למורים ולתלמידים לעסוק בסוגיות קונטרוברסליות בכיתה, עולה גם הוא מהנתונים, כמו גם חיזוק תחושת החוללות של המורים ביכולתם להתמודד. טיפול בסוגיה יעזור לשפר את התמודדותם של המורים עם סוגיות אלו.
המחקר בוצע לקראת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך, 2016, בראשות פרופ' עירן הלפרין וצוותו: אהרן לוי, בועז המאירי, אטיאנצ'י אלמו, עדן נבט וקיידה פרודגרס.