קווים אדומים להריסת בתי מחבלים

על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.

התמונה באדיבות Shutterstock

על רקע פסיקות בג"ץ האחרונות בנושא הריסת בתים מחקר מדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לבחון את מדיניות הריסת הבתים:

"יש להוכיח ולבסס את האפקטיביות של המדיניות באופן אמפירי ולבחון שיקולי עלות מול תועלת"

על רקע החלטות בג"ץ האחרונות, בהן בוטלו בקשות של מערכת הביטחון להריסות בתים, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לבג"ץ לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים. במחקר מדיניות שראה אור לאחרונה, מציגים פרופ' עמיחי כהן ועו"ד טל מימרן את הבעייתיות שבשימוש במדיניות זו, נוכח העובדה כי יעילותה כנגד הטרור מוטלת בספק וככל הידוע, לא נבדקה באופן אמפירי.

במחקר, כותבים כהן ומימרן, כי: "הריסת בתים נחשבת לאמצעי קיצוני הפוגעת פגיעה לא מידתית בקניין הפרטי ומהווה ענישה קולקטיבית. לכן, יש להוכיח ששיקולי התועלת עולים על שיקולי העלות, וזאת באמצעות התבססות על ראיות ומחקרים אמפירים". בהקשר זה, מציינים הכותבים, כי ועדה של משרד הביטחון בראשות האלוף אודי שני שבחנה את הסוגיה המליצה בשנת 2005 על הפסקת מדיניות זו.

עוד מציינים כותבי המחקר, כי בשאלת מדיניות הריסת הבתים מרחפת שאלת הרציונליות בעת קבלת ההחלטות. לדבריהם בכדי להתמודד עם הטיות קוגנטיביות יש לנסח מנגנון קבלת החלטות שיוכל להביא בחשבון הטיות אלו ולאזן ביניהן. מנגנון זה יכלול בין השאר בדיקה תקופתית של המדיניות על ידי גופי משוחררים ממחויבות למדיניות הקודמת, והפרדה בין הגופים המשתתפים באיסוף המודיעין לבין גופים המעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות. עוד נדרשת מערכת הביטחון להקים גוף שיבקר את קבלת ההחלטות ויוכל לבחון את הרציונליות בעת קבלת ההחלטה על הריסת בתים בנטרול אותן הטיות קוגינטיביות.

"ישנן מספיק דוגמאות חיוביות ליכולתם של מקבלי החלטות להשתמש בכלים אמפירים. לא בלתי סביר לצפות שיהיה ביטוי לכך גם במה שקשור למדיניות הריסת הבתים", מסכמים כהן ומימרן את מחקרם.

לתקציר המחקר "עלות ללא תועלת" לחצו כאן.