סוגיות בחופש העיתונות, ישראל 2015
שנת 2015 התאפיינה בשקט יחסי בנוגע להגבלה חקיקתית של חופש הביטוי והעיתונות, וגם אי אפשר לומר שהתקבלו בה החלטות שיפוטיות מרחיקות לכת. עם זאת, התחושה היא של כרסום הולך וגובר בזכויות אלה, הן בשל החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להחזיק את תיק התקשורת בידיו ולהכניס להסכם הקואליציוני סעיף האוסר על שותפותיו לקואליציה להתנגד לרפורמות שיציע בתחום התקשורת; הן בשל פרשנות מרחיבה של חקיקה קיימת ושל סמכויות מנהליות על ידי גופים שונים של הרשות המבצעת במרחבים של צווי איסור פרסום, הכאת עיתונאים בזמן הפגנות, הרחבת תחומי הפעולה של הצנזורה הצבאית, וניסיונות לפגוע בחיסיון העיתונאי; והן במרחבים של "חופש המימון" שמשמעותם ניסיונות התערבות של שרים בפעילות אמצעי תקשורת בשליטת המדינה, ניסיונות הנתמכים בטיעון כי מי שמקבל כסף מן המדינה צריך להיות נאמן לשלטון הנוכחי.
מן ההיבט של פגיעה בחופש העיתונות באמצעות לחצים מסחריים ולא בידי המדינה, שני הסיפורים המרכזיים של שנת 2015 הם המעורבות הבוטה של אמצעי התקשורת המודפסים במגרש הפוליטי לפני הבחירות בתחילת 2015, והעלייה הדרמטית בשימוש באסטרטגיה של תוכן שיווקי, בצורה המערבת בין מסרים עיתונאיים למסרים פרסומיים, בכל המרחבים התקשורתיים ועל ידי לקוחות הנעים בין חברות מסחריות, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים.
התופעה המעניינת המסתמנת השנה היא ניסיונות של פוליטיקאים מכהנים לתבוע עיתונאים תביעות דיבה. מגמה זו היא בעייתית הואיל ורוב התביעות מסתיימות בלא כלום ומצטרפות לגל רחב יותר של תביעות השתקה. מגמה זו מצטרפת לשתי מגמות הקיימות זה שנים אחדות, הממשיכות לאפיין את יחסי הממשל והתקשורת.
ראשית, הצורך לעדכן ולהתאים דברי חקיקה ותפיסות שיפוטיות לעידן הדיגיטלי, בעיקר בהיבטים של דיני תעמולת הבחירות, צווי איסור פרסום ו"שיימינג" ברשתות החברתיות.שנית, המעבר למסלול של סכסוך אזרחי כתחליף להתמודדות עקרונית-אידאולוגית במישור ההגנה על חופש העיתונות. בכך נכללים סכסוכי עבודה סביב פיטורי עיתונאים, אישור של בית המשפט העליון לקיום תובענה ייצוגית של ארגון הנשים "קולך" בנוגע להדרת נשים מתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", ותובענה ייצוגית התלויה ועומדת בנוגע לתוכן שיווקי באתר YNET.
בתי המשפט ממשיכים לחזק את הזכות לחופש מידע ואת חובת הרשויות למסור מידע ולהנגישו, והפרשייה הקושרת בין חופש המידע וחופש העיתונות בצורה הדרמטית ביותר היא זו שבה עיתונאי חדשות 10 רביב דרוקר, עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשת חופש מידע לחשוף את מועדי שיחות הטלפון היומיות שבין ראש הממשלה נתניהו לבין הבעלים של העיתון "ישראל היום" והעורך הראשי שלו.
רשימת הנושאים:
- חקיקה הנוגעת לחופש העיתונות
- חופש המימון
- הפעלת סמכויות משטרתיות להגבלת חופש הביטוי והעיתונות
- חופש המימון
- יחסי ראש הממשלה והתקשורת ורגולציית התקשורת
- שקיפות וחופש מידע
- פוליטיקאים תובעים עיתונאים
- תעמולת בחירות
- חיסיון עיתונאי
- פרסום סמוי ותוכן שיווקי
- אכיפה פרטית בתחום התקשורת
- שיימינג והעלבת עובד ציבור
- רישוי עיתונים וסגירת עיתונים
- צנזורה צבאית וצווי איסור פרסום