המרכז החדש

סקר פלסטיני-ישראלי משותף, של פרופ' הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר שקאקי מהמרכז הפלסטיני לחקר מדיניות ולסקרים, שהתפרסם השבוע, חושף עובדה מרתקת: ערביי ישראל, מבחינת עמדותיהם כלפי "הסכסוך" והיחסים בין ישראל והפלסטינים, מהווים קבוצת מרכז מובהקת. מהן השאיפות ארוכות הטווח של הפלסטינים כלפי ישראל? והפחד מהזולת באשר הוא?

מיהם אזרחי ישראל הערבים? זהותם האזרחית – ישראלית; זהותם הלאומית – פלסטינית. יש המבקשים לחדד את משמעות הזהות המורכבת הזאת: יהודים הדורשים "נאמנות" למדינה כתנאי למתן זכויות שוות לאזרחים ערביים, מצד אחד; וערבים הדורשים ביטול האופי היהודי של המדינה כתנאי לשיתוף פעולה, מצד שני.

אלו גם אלו מבקשים לסחרר את יחסי יהודים וערבים בישראל אל תוך סופה רגשית חמוצה של חשדנות ודמוניזציה של האחר. לא רק אנשי קצוות משתתפים במשחק – אורן וחנין, חנין ואורן – אלא גם חלקים ניכרים מהפוליטיקה היהודית והערבית, שחופרים וקודחים במכרות השנאה והזרות.

ואולם, סקר פלסטיני-ישראלי משותף, של פרופ' הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר שקאקי מהמרכז הפלסטיני לחקר מדיניות ולסקרים, שהתפרסם השבוע, חושף עובדה מרתקת: ערביי ישראל, מבחינת עמדותיהם כלפי "הסכסוך" והיחסים בין ישראל והפלסטינים, מהווים קבוצת מרכז מובהקת. שם - בסכנין, נצרת, כפר יסיף ורהט – חייה קבוצה גדולה בעלת דעות שונות במובהק הן מאלו של היהודים הישראלים והן מאלו של הפלסטינים בגדה וברצועת עזה. דעות אלו ראויות לתשומת לב מרובה: הן מפיצות אור במקום חשוך במיוחד.

אזרחי ישראל הערבים הם האופטימיים ביותר לגבי העתיד המשותף. בעוד שרק כמחצית מהפלסטינים ומהיהודים בישראל תומכים בפתרון שתי המדינות, רוב מוחץ (87%) מערביי ישראל מאמץ פתרון זה. כאשר מועלית הצעה ל"הסדר חבילה" כולל של הסכסוך – המתאר בקווים כלליים את ההצעות שהיו על שולחן המשא ומתן בסבבים קודמים – התמיכה בו בקרב הפלסטינים ובקרב היהודים קטנה (39% בכל אחת מהקבוצות), ואילו ערביי ישראל מאמצים אותו מקיר אל קיר (90%). הכרה הדדית של פלסטין וישראל כבתים לאומיים של עמיהן, נתמכת על ידי מיעוט הפלסטינים (40%), רוב היהודים (64%) וכמעט כל ערביי ישראל (91%).

גם בדיקה נקודתית יותר מגלה את ייחודן של עמדות ערביי ישראל: ביחס לפשרה בירושלים, רק כ -30% מהפלסטינים ומהיהודים מוכנים ששני חלקי העיר ישמשו בירות לשתי המדינות בעוד ששלושה רבעים מערביי ישראל מוכנים לכך. באשר לבעיית הפליטים: נבחנה האפשרות שישראל תאפשר שיבה של 100,000 פלסטינים במסגרת איחוד משפחות וכל השאר יקבלו פיצויים ויוכלו לשוב למדינה הפלסטינית בלבד: היהודים מסרבים לכך (17% תמיכה); הפלסטינים חצויים (49%) וערביי ישראל מתייצבים בהמוניהם מאחורי פתרון זה (84%).

מהן השאיפות ארוכות הטווח של הפלסטינים כלפי ישראל? מספר היהודים הסבורים שהפלסטינים רוצים לכבוש את ישראל ולהשמיד את היהודים הוא פי חמישה ממספרם של ערביי ישראל שזו דעתם (40% מול 8%). אין בכך כדי למתן את החשש מפני טרור פלסטיני, שהוא גבוה אצל כל הישראלים – יהודים (72%), מתנחלים (64%) וערבים אזרחי ישראל (62%).

והפחד מהזולת באשר הוא? 65% מהיהודים מפחדים מהפלסטינים; 45% מהפלסטינים מפחדים מהיהודים ואילו ערביי ישראל אינם מפחדים: רק 20% מדווחים על פחד מיהודים. האירוניה חשופה: בעוד ששני הצדדים המזויינים לסכסוך מפחדים זה מזה, המיעוט הלאומי הערבי במדינה היהודית חי בהרגשת בטחון גבוהה יחסית. ולסיום, בעוד שרמת האמון ההדדית של היהודים והפלסטינים נמוכה ביותר (24% ו - 11% בהתאמה) רוב ערביי ישראל (56%) מגלים אמון ביהודים.

לא צריך להסכים עם העמדות האופייניות לאזרחי ישראל הערבים. אבל חייבים להודות: זהו קול אמצעי, עצמאי, לא מתלהם. אין בינו ובין הקריקטורה שמתוארת על ידי הצעקנים היהודים מימין והצעקנים הערבים משמאל – ולא כלום.