שמירה על הדמוקרטיה בישראל

כיצד מעריך הציבור בישראל את המוסדות המרכזיים; הכנסת, התקשורת, מוסד ראש הממשלה ומוסד בית המשפט העליון? מי מהמוסדות שומר על יציבות ומי נתפס כשומר הדמוקרטיה הטוב ביותר?

מדינת ישראל לאורך שישים שנותיה היא מדינה דמוקרטית. על אף היותה דמוקרטיה צעירה וחדשה, מדינת ישראל שומרת על ערכים ועקרונות דמוקרטיים מיום היווסדה. במסגרת סקרי הדמוקרטיה של מרכז גוטמן נבדקה בחמש השנים האחרונות השאלה 'מיהו המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה הישראלית?', ולהלן התוצאות.

המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה הישראלית (באחוזים)

מן הנתונים עולה כי לאורך כל השנים המוסד שלהערכת הציבור שומר על הדמוקרטיה באופן הטוב ביותר הוא בית המשפט העליון. אין זה מפתיע באור מידת האמון הגבוהה שבית המשפט העליון זוכה לה ככלל. בשנת 2003 70% מהציבור נתנו בו אמון; ב-2004 79%; ב-2005 72%; ב-2006 68%; ובשנת 2007, אף שניכרת ירידה, שיעורם של נותני האמון בו היה 61%, כלומר עדיין מרבית האוכלוסייה בישראל.

בשנה האחרונה זכתה התקשורת, המוסד המדורג במקום השני בשמירה על הדמוקרטיה על פי דעת הקהל בישראל, לצמיחה רבה בהערכתה (מ-25% בשנת 2006 ל-34% בשנת 2007), אך לא ניכר שינוי משמעותי במידת האמון שהציבור נותן בה באופן כללי, והוא נע בין 44% ב-2006 ל-51% ב-2004.

גם ראש הממשלה, המדורג באופן קבוע במקום השלישי בדירוג המוסדות השומרים על הדמוקרטיה באופן הטוב ביותר, זוכה ליציבות יחסית בהערכת הציבור – 9% מגדירים את מוסד ראש הממשלה המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה הישראלית (2004), ולכל היותר 18% מגדירים אותו כך (2003). ראש הממשלה זכה בארבע השנים, מ-2003 ועד ל-2006 למידת אמון בינונית, ועם השנים היא ירדה ירידה מתונה (53% נתנו בו אמון ב-2003, 45% ב-2004, 48% ב-2005, ו-43% ב-2006). בשנת 2007 זכה ראש הממשלה למידת אמון נמוכה ביותר, 21% בלבד, ויש לשער כי ההערכה הזאת נבעה בין היתר ממלחמת לבנון השנייה, שהתרחשה כחצי שנה לאחר שראש הממשלה אהוד אולמרט נכנס לתפקידו, ובכלל בשל חוסר היציבות במערכת הפוליטית.

המוסד שזוכה להערכה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות בדירוג המוסדות השומרים באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה הישראלית הוא הכנסת, בית הנבחרים של ישראל. על פי תרשים 1, בחמש השנים האחרונות רק 13%–14% מכלל הציבור מעריך שהכנסת היא המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה בישראל. הנתון המעניין עוד יותר בנוגע לבית הנבחרים בישראל הוא מידת האמון שהוא זוכה לה בחמש השנים האחרונות. במידת האמון שהציבור רוחש למוסד זה נגלית מגמה של ירידה ניכרת – 52% ב-2003, 46% ב-2004, 40% ב-2005, ו-33% בשנים 2006 ו-2007. בארבע שנים חלה ירידה חדה במידת האמון בכנסת, והיום היא התייצבה, אך היא נמוכה ביותר.

מה הנתונים שהתקבלו בשנת 2007 מלמדים? ובכן, המעידים על עצמם שהם בני המעמד הנמוך העריכו שהתקשורת היא המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה (47%), לעומת זאת 23% מהם הגדירו את בית המשפט העליון המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה. מעניין לראות כי אלו שאינם מתעדכנים כלל בפוליטיקה דרך אמצעי התקשורת הגדירו את בית המשפט העליון המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה (42%), 24% מהם סברו שהתקשורת היא המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה, 10% בחרו בראש הממשלה ו-10% בחרו בכנסת. מהאנשים המגדירים את עצמם שומרים על המסורת היהודית על כל דקדוקיה 30% בחרו בבית המשפט העליון בתור המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה, 35% מהם בחרו בתקשורת, 18% בראש הממשלה ו-17% בכנסת. ואילו בקרב המצהירים כי אינם שומרים כלל על המסורת הדתית 41% בחרו בבית המשפט העליון במקום הראשון – המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה, 37% בחרו בתקשורת, 13% בראש הממשלה ו-9% בכנסת.

מעניין שדווקא המוסדות שאינם נבחרים בציבור זוכים ממנו לתואר 'שומרי הדמוקרטיה', ולעומת זאת רק שיעור קטן מהציבור רואה במוסדות הנבחרים, במישרין או בעקיפין, את שומרי הדמוקרטיה. הגופים המקצועיים נוצרו כדי לבקר ולבחון את הגופים הנבחרים, שתפקידם הוא להחליט ולקבוע מדיניות. מהסקרים מסתבר שהציבור מאמין כי נבחריו שומרים פחות על הדמוקרטיה מעובדי השירות הציבורי ואנשי התקשורת. ייתכן שאנשי מקצוע, שתפקידם הוא לבקר את הגופים הנבחרים, נתפסים אמינים יותר, מקצועיים וישרים יותר, ועל כן רואים בהם שומרים על הדמוקרטיה מבחוץ ובאופן אובייקטיבי. ואולם הן מוסד הכנסת הן ראש הממשלה הם נבחרי הציבור, ולפיכך הם מעין בבואה של הציבור עצמו. כלומר, אף שהציבור הוא שבוחר את נציגיו בכנסת ואת ראש הממשלה, הוא נוטה שלא לתת בהם אמון, לעומת מוסדות אחרים, שאין לו יד בבחירת העומדים בראשיהם: הציבור מעריך פחות את בחירותיו ויותר את אנשי המקצוע הממונים (לעתים על ידי הנבחרים עצמם).

לרשימת הסקרים המלאה, הזמנת שאלונים וניתוח נתונים, נא לפנות לד"ר רפאל ונטורה: rafi@idi.org.il. השירות כרוך בתשלום