החרדים זקוקים למקומות עבודה איכותיים

הזינוק בשיעורי התעסוקה של גברים ונשים חרדיות בשנת 2015 עורר קורת רוח במשרדי הממשלה הרלוונטיים. הנתון לפיו מרבית הגברים החרדים עובדים לפרנסתם מסמן שינוי חברתי עמוק בחברה החרדית ומעבר שלה מ"חברת לומדים" ל"חברת עובדים ולומדים". אך נתון אחד מוסיף לקלקל את השמחה- שיעורי העוני במגזר החרדי, עומדים על כ-60%, בדיוק באותו היקף שבו עמדו גם לפני כעשור.

האם מדובר בעוני מרצון שהחברה החרדית גוזרת על עצמה כפי שטוענים מספר סוציולוגים ועיתונאים? כבר לא. סקר מקיף של מכוןPEW מלמד שלמעלה משני שליש מהחרדים מעוניינים בקריירה בעלת שכר גבוה.

מהם החסמים אם כך להפחתת שיעור העוני במגזר החרדי? מעיבוד נתוני דוח בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר ניתן לדרג בסדר יורד את הפרמטרים שעשויים לחלץ מעוני בצורה האפקטיבית ביותר: עבודה במשרה מלאה של שני בני הזוג (כיום רק 9% מן המשפחות החרדיות), צמצום הילודה (כיום הילודה בחברה החרדית היא פי שניים מבכלל האוכלוסיה), ורמת הכנסה דומה לכלל העובדים (כיום רק כ-60% מהשכר הממוצע). לפי חישוב בסיסי, כל שינוי באחד מהפרמטרים שהוזכרו יביא עוד אלפי שקלים לחודש לקופת כל משפחה חרדית ויביא לעליה של חלק ניכר ממשפחות אלו מעל לקו העוני.

ומה לא מחלץ מעוני? קצבאות ילדים. בעוד ששינוי בכל אחד מן הפרמטרים לעיל יוריד את שיעור העוני בחברה החרדית במחצית לכל הפחות, הכפלת קצבאות הילדים תפחית אותו באחוזים בודדים בלבד.
נשאלת השאלה האם ממשלת ישראל נוקטת בצעדים הנדרשים לצמצום העוני במגזר החרדי? התשובה לכך היא לא שחור ולבן. קורסים להכשרה מקצועית, מרכזי הכוון, פטור משירות צבאי, מסלולים לשירות צבאי ואזרחי ומענק עבודה הם רק חלק מן הצעדים החשובים שנקטו מעצבי המדיניות בייחוד ממשרדי האוצר והכלכלה כדי לקדם בהצלחה תעסוקת חרדים. אך בכך לא די. המונח המשמעותי ביותר בתחום תעסוקת חרדים כיום הינו תעסוקה איכותית, כזו שרמת ההכנסה בה היא בינונית וגבוהה, המחייבת במרבית המקרים תארים אקדמיים. במחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה כינינו שינוי נצרך זה: "מִכּניסה לתעסוקה לתעסוקה מַכניסה".

כדי להצליח בקידום תעסוקה איכותית יש לנקוט גם בפעולה לטווח ארוך ובפעולות תשתית. יש להגדיל את שיעור החרדים שיש להם תעודת בגרות, בין אם בגיל התיכון ובין אם בתכניות השלמה מאוחרות יותר, לפני הכניסה ללימודים האקדמיים. תעודה זו תאפשר לצעירים חרדים בחירה אמיתית במגוון אפשרויות ללימודים לתואר, כולל בתחומים שהתשואה התעסוקתית הנובעת מהם הינה גבוהה, ובמקצועות בהם שיעור החרדים נמוך במיוחד כמו בתחומי המדעים והמחשב.

כמו כן, יש לפעול להסרת חסמים הנוגעים לממשק של עובדים חרדים ומעסיקים חילוניים. מחקרים ומידע מצטבר מהשטח מעידים על חשש של העובדים החרדים הפוטנציאליים לפני כניסתם לעבודה "מעורבת", כמו גם על חשש של מעסיקים משינוי אפשרי באופי העבודה בעקבות כניסת עובדים חרדים. אותם מחקרים מעידים על כך שחששות אלו מתפוגגים בעת המפגש הממשי. עידוד ממוקד של מעסיקים במקצועות בהם כמעט ואין עובדים חרדים כמו תעשיה ושירותים עסקיים למשל, יכול לסייע לפתיחת השערים. לכן, יש להגדיר מטרה זו כמשימה לאומית ולהקצות לה את המשאבים הנדרשים.

אנו נמצאים בחלון הזדמנויות שבו מעצבי המדיניות הממשלתיים רואים את החשיבות העליונה בקידום תעסוקה איכותית לחרדים. מנגד, צעירים חרדים ויזמים חרדים מסתערים על האפשרות לשילוב בין חרדיות וקריירה מוצלחת, תופעה שעד לאחרונה היתה נדירה כמו סוג של ברבור שחור.

האם נדע לנצל את שעת הכושר?

המאמר פורסם ב"The Marker".