מנכ"ל משרד רוה"מ: "99% מהציבור סובל מעורף הרגולציה"
"99% מהציבור סובל מעודף הרגולציה ורק 1% מרוויח ממנה הרבה. חוק ההסדרים השנה יתמקד בהפחתת עודף הרגולציה באמצעות חקיקה" כך אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, במסגרת מושב בנושא 'הפחתת הנטל הבירוקרטי והרגולטורי'. במושב בנושא החסמים במשק והרגולציה התייחס שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן: "מאוקטובר נפתח את מכון התקנים לתחרות- אין סיבה שתהיה תקינה מיוחדת בישראל"
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר אמר הבוקר במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "אין דבר יותר דמוקרטי מהגנת הרוב מפני מיעוט. ברגולציה ובעודף הרגולציה 99% מהציבור סובל ו1% מהציבור מרוויח הרבה. כדי להיות הכי דמוקרטים שיש אנחנו צריכים להעביר את חוק ההסדרים בנובמבר כדי שנוכל לסייע גם לכלכלה שלנו וגם לעסקים שלנו. חוק ההסדרים אותו אנו כבר מכינים יתמקד ברגולציה ולכן צריך לדאוג שהוא יעבור".
במסגרת המושב דנו הדוברים במהלכים הנדרשים לטיוב פעילות המגזר העסקי תוך שימוש בכלים מתקדמים של כלכלה התנהגותית. ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ויו"ר לביא קפיטל אמר "הנושא של רגולציה מכבידה מביאה לפריון הנמוך. ירדנו ממקום 26 למקום 51 בתוך עשור במדד ה-doing business של הבנק העולמי, כאשר הרגולציה ממשלתית מושכת כלפי מטה את הדירוג הכולל". אריאב הוסיף כי "כל פעם שמתפוצצת פרשיית שחיתות, המסקנה המידית היא שצריך נהלים ורגולציה לתיקון הפערים וזה יוצר עודף רגולציה".
אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הציג את פעילות הממשלה לטיוב הרגולציה ואמר "הממשלה התחילה בשנתיים האחרונות לטפל בעודף הרגולציה ובמיפוי שערכנו מצאנו שישנם כ-400 סוגי קבוצות של רגולציה וקיבלנו החלטה להוריד 25% ממנה על פני 5 שנים. ב-2016 הצלחנו לחסוך למשק 1.3 מליארד שקל באמצעות הפחתת רגולציה, כאשר כולם מבינים שזה עלויות שאחרת היו מתגלגלות לצרכן." גרונר הוסיף כי "כל עבודה של רגולציה היא קשה, ותמיד יהיה מי שירוויח מעודף רגולציה, אנחנו יודעים ש-99% סובלים מעודף רגולציה ורק אחוז אחד צעקני מרוויח. אנחנו נלחמים בתופעה הזו כי אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לשרת את כל האזרחים שסובלים. אם משרד ממשלתי לא יעמוד בתכנית להפחתת 25% מהרגולציה הוא לא יוכל להוסיף חקיקה ורגולציה נוספת. כלומר, אי אפשר להוסיף רגולציה בלי להוריד רגולציה, ואנחנו עושים זאת כדי להגן על הכלכלה והמגזר העסקי. אנחנו מתכננים רפורמה גדולה בתחום הרפורמה בחוק רישוי העסקים. אנחנו רוצים להגדיר מראש בערך 60-70% מהעסקים שהם לא מסוכנים. אם המכולת מצהירה שהוא עומד בתנאים הרגולטורים המתאימים הוא יקבל רישיון אוטומטי."
ח"כ אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה התייחס להסרת חסמים להשקעות במשק ואמר כי " הרגולציה הביאה להידרדרות של ישראל במדד עשיית העסקים. היעד שלנו הוא להיות מקום 15 בדירוג של הבנק העולמי. כדי להשיג את היעד הזה אנחנו צריכים מצד אחד לשלב את החרדים ובני המיעוטים כדי להעלות את הפריון ולצד זאת להפחית את הרגולציה".
כהן הוסיף כי "אנחנו נמצאים בעולם כלכלי חדש. לפני כעשור החברות הגדולות בעולם היו חברות האנרגיה והיום החברות הגדולות בעולם הן חברות הטכנולוגיה. הממשלה עושה צעדים ברורים בכלכלה הגלובלית והפחתת המסים בשנתיים האחרונות הייתה דרמטית – 11 מיליארד שקל בבסיס התקציב. הנשיא טראמפ הציב יעד של 15% מס כשאצלנו הוא כבר עומד על 16% בלבד, ובפריפריה זה 7% בלבד, כלומר בישראל אנחנו במצב יותר טוב מארה"ב. לא רק שיש לנו את ההון האנושי המוכשר ביותר, אלא אנחנו מתחרים בעניין המס עם קפריסין ואירלנד, המדינות האגרסיביות ביותר".
כהן הוסיף, כי הוא פועל לשנות את האווירה ה'אנטי עסקית' בישראל. כל מי שמדבר על כך שצריך לראות יותר חינוך, בריאות ורווחה, צריך להבין שצריך יותר מפעלים במדינת ישראל. כל מפעל שנפתח מקצר את התור ל-MRI ומביא יותר כספים לנושאי הבריאות והרווחה.
בעולם החדש אנחנו צריכים להיות ב-40% בהיי-טק, כשאנחנו נמצאים היום ב-20%. ממשלת ישראל קיבלה החלטה נכונה להגדיל ב-40% את מספר הסטודנטים בתחום הזה, ואני חושב שאנחנו צריכים להגדיל אותם אפילו ב-300%. ההשקעה בחינוך ובמקצועות הטכנולוגים היא החשובה ביותר.
יש גם מי שמרוויחים מהרגולציה, אין סיבה שתהיה תקינה מיוחדת בישראל ולכן מאוקטובר מכון התקנים נפתח לתחרות. צריך לשנות בכלל את התקינה במדינת ישראל, אין סיבה שתהיה תקינה ייחודית במדינת ישראל. כל הסכמי הבלעדיות נועדו לצמצם את התחרותיות כדי לגבות יותר כסף מהצרכן ואין סיבה שמוצרי הטואלטיקה וכל תחום אחר יימכרו בישראל במחיר של פי שתיים מארה"ב ומאירופה".
בנושא שיפור הסביבה העסקית בראייה בינלאומית, דיבר Dr. Augusto Lopez-Carlos האחראי על מדד עשיית העסקים של הבנק העולמי ואמר "בשנת 2016, באמצעות מדד עשיית העסקים מעל 130 מדינות הובילו מעל 280 רפורמות, כאשר 25% מהרפורמות הללו הובלו במדינות מפותחות כמו בישראל. המשמעות היא שמדינות לוקחות אחריות על סביבת עשיית העסקים, לכן הייתי מצפה שמדינה כמו ישראל תהיה מעל אסטוניה ולטביה שממוקמות במקום ה-12 וה-13 במיוחד כאשר עד לא מזמן הן היו מדינות לוויין של ברית המועצות הסובייטית. מדינות מגיעות אלינו לבנק העולמי לבדוק מה נעשה במקומות שונים בעולם ולבחון מה עוד הם יכולים לעשות, מישראל עוד לא הגיעו אלינו". לופז קרלוס הוסיף כי "בישראל לדוגמא, בדקנו את מספר התשלומים שחברה צריכה לשלם למדינה כל שנה, אבל מצאנו שגם מי שעושה את זה מקוון עדיין צריך להגיש עותק מודפס, וזה סותר לחלוטין את כל המשמעות של התשלום המקוון ולכן אנחנו לא מחשיבים את ישראל במדד הזה כי זה פשוט כפילות של התהליך".
פרופ' יובל פלדמן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הציג את עבודת צוות המכון הישראלי לדמוקרטיה ואמר "אנשים מגיבים אחרת כשמוטלת עליהם רגולציה. לפני שעושים רגולציה יש צורך לבדוק קודם כיצד אנשים יגיבו לה, ולכן הרגולטור נדרש לתקן אותה בהתאם להטיות השונות בקרב הציבור". פלדמן הוסיף כי "במחקר שעשינו ראינו שבניגוד לטענה הרווחת, הציבור בישראל תומך יחסית בשימוש ממשלת בכלכלה התנהגותית. לישראל יש פוטנציאל להוביל את התחום הזה ברמה העולמית ויעזור למדינה אם הממשל יעזור באיסוף הנתונים לחקר השפעות הרגולציה."