כיצד נערכים הצדדים לשוק העבודה בשנת 2030?

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: "במדינת ישראל, שבה רוב האזרחים רוצים שוויון, צמצום פערים, וצדק חברתי, יש להפנים כי דרוש שינוי מחשבתי. ממשלת ישראל אומרת למיליון גמלאים ו-250 אלף נכים – אתם שקופים"

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן דיבר היום בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואמר "כי ממשלת ישראל כשלה בטיפול בפערים החברתיים". לדברי ניסנקורן, "זהו כישלון רב שנתי המלווה אותנו כ- 20 שנה. כשמעבירים תקציב, נושא הרווחה תמיד נדחק הצידה וזה מתחדד דווקא היום, כששכר המינימום של מעמד הביניים עולה, והנכים והגמלאים תקועים במקום ובאופן יחסי הולכים אחורה. במדינת ישראל, שבה רוב האזרחים רוצים שוויון, צמצום פערים, וצדק חברתי, יש להפנים כי דרוש שינוי מחשבתי. כמעט בכל חוק ההסדרים נמנעים מרפורמות משמעותיות בתחום החברתי. ממשלת ישראל אומרת למיליון גמלאים ול-250 אלף נכים – אתם שקופים. תפקידנו בהסתדרות, כתנועה חברתית, הוא להילחם בשביל הציבור הזה שלא יכול ולא יודע להילחם. איפה שהממשלה תיכשל בתפקיד אנחנו ניכנס וננסה לעזור."

ניסנקורן הוסיף, "שרגא ברוש ואנוכי מנסים כבר הרבה שנים לבנות מודל שיתוף עם מעסיקים במגזר הפרטי וברוב המקרים מצליחים. לעומת זאת, מול המדינה שולט מודל העימות ולא מודל השיתוף. ברור שמודל השיתוף הוא זה שצריך לשאוף אליו - ולא שינויים חד צדדים של חקיקה וכיפופי ידיים. זה מחייב הלך רוח מאד ברור גם מצד המנהיגים".

שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים בישראל, אמר כי "התעשייה הישראלית מאבדת את כושר התחרות שלה בצורה שצריכה להדליק נורות אדומות בכל מקום שבו נקבעת מדיניות כלכלית. כתוצאה, אנחנו מאבדים את כושר התחרות שלנו. אין מקצוע בתעשייה שלא חסרים בו עובדים היום, הפריון נמוך בצורה מדאיגה ולא ניתן לעבור על כך לסדר היום. כשמחליטים שרוצים להעלות פריון, לא ניתן יהיה לעשות זאת בלי השקעות מסיביות בחינוך הטכנולוגי, וזה מתחיל מבתי הספר והתיכונים. בחו"ל, להיות בעל מקצוע אינה מילת גנאי אלא כבוד - לשם אנו מכוונים. משרד החינוך עשה קפיצת מדרגה משמעותית בנושא – אבל הכסף איננו, וזה מקומם, במיוחד על רקע העובדה שמשרד החינוך מתוקצב שני אחרי משרד הביטחון. אלה כספים קטנים בסדר גודל של מדינה ולא ברור לי מדוע משרד החינוך לא מוצא את הדרך אליהם. באמצעות חינוך טכנולוגי נצליח לסגור פערים והחברה הישראלית תיראה אחרת לגמרי. ילדים למשפחות עניות יוכלו לקבל עתיד טוב הרבה יותר. מאד מכובד להיות סטארט אפ ניישן. אבל כמה מהסטארט-אפים הופכים להיות תעשיות באמת? כמה הופכים לצ'ק פוינט? המדינה צריכה לגדל אנשים, ואחרי שהם גדלים להזרים כספים ולאפשר לעוד אלפי אנשים לעבוד ולהעלות את רמת החיים שלהם. אנחנו צריכים להקים חברה ומדינה אחרת."

עוד הוסיף ברוש, בתשובה לשאלה איך צריך להתייחס לעולם העבודה העתידי? – "הכל ניהול. כשכיהנתי כיו"ר שירות התעסוקה השבתנו את השירות למשך חודש, ומה קרה? לא קרה כלום. לעומת זאת בעיריית רמת גן פיטרנו 200 עובדים כי הבנו שהעיר לא יכולה להתנהל כך. אז מי שאומר שאי אפשר לפטר אנשים בשירות הציבורי - זו אגדה לא אמיתית. כשמקשיבים ויש נכונות להתפשר ולא לרוץ לעיתון – לא רואים שביתות ומחלוקות."

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אמר כי "לא צריך לתת את הקרדיט לאמיר לוי אלא לשר האוצר וראש הממשלה. פקידים לא צריכים לקחת קרדיט. אין רפורמות בחוק ההסדרים בנושא שוק העבודה כי מפחדים. אף פעם לא הבנתי למה מורה בן 50 צריך להרוויח פי 2 ממורה בן 25. מה הוא עובד יותר קשה או יותר טוב? הוא צריך את הכסף יותר? לא. דווקא הצעירים צריכים יותר את הכסף מאלה שהם בני 55. התשובה היא - כי זה יותר נוח לכולם. כל הארגונים דואגים קודם כל למבוגרים ואח"כ לצעירים."

כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר פורום קיסריה) הוא הכנס הכלכלי המוביל בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה. זה עשרים וארבע שנים שהכנס משמש כצומת שבו נפגשים השיח הציבורי והידע המקצועי בכלכלה ובחברה. זאת במטרה לטייב את תהליכי קבלת ההחלטות בממשל והשבחת איכות המדיניות החברתית והכלכלית של ישראל לטובת הציבור כולו.

הכנס המתקיים השנה תחת הכותרת "שתי כלכלות- חברה אחת", עוסק בחסמים ובהזדמנויות הקשורות לכלכלה המחדשת מול כלכלה מתחדשת, שוק העבודה העתידי, טיוב רגולציה ועשיית עסקים ובחינה מחודשת של מערך הפנסיה.