בכירי המשק: הממשלה לא נערכת לשוק העבודה העתידי

סקר מיוחד שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת כנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה בקרב 200 מבכירי חברות ההיי-טק ויתר ענפי המשק המסורתיים, מצא כי ראשי המגזר העסקי מביעים חוסר שביעות רצון מפעילות משרדי הממשלה בהתמודדותם עם אתגרי המשק, בדגש על עודף רגולציה והתאמת האקוסיסטם להכשרת העובדים ודור העתיד להתמודדות עם מציאות משתנה המאופיין במעבר משוק של מקצועות לשוק של מיומנויות. עם זאת, בכירי החברות סבורים שמצבה של כלכלת ישראל בסך הכל סביר עד די טוב.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "קטר המשק הישראלי, היי טק ולאו טק כאחד, סובלים מעודף בירוקרטיה ורגולציה החוסמת את עשיית העסקים בישראל. אין פלא שאנחנו מדורגים במקום ה- 52 בממד עשיית העסקים לפי דרוג הבנק עולמי, ובחמישייה האחרונה בין מדינות ה- OECD. תוצאות הסקר הנוכחי מחדדות עד כמה דרושה חשיבה מחודשת ויצירת תהליכי עבודה המתאימה לשתי הכלכלות בישראל, תוך שילוב כוחות וסינרגיה מלאה בין משרדי הממשלה, המעסיקים ונציגי העובדים. קריאת ההשכמה הזו חיונית לצורך המשך הצמיחה של המשק הישראלי ושגשוג הכלכלה לטובת כל אזרחי המדינה".

דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינת כי: "בעשור הקרוב צפויים שינויים מרחיקי לכת במבנה ובמאפייני שוק העבודה שמקורם בהתפתחויות טכנולוגיות, שינויים דמוגרפיים, העמקת תהליך הגלובליזציה, ושינויים תפיסתיים. היערכות מושכלת לאתגרי שוק העבודה העתידי יכולה לשפר את כושר התחרות של המשק הישראלי, לתרום להרחבת אפשרויות התעסוקה ולאפשר גמישות תעסוקתית רבה יותר לעובד ולמעסיק. בימים אלו עובד צוות שוק העבודה העתידי בהובלת המכון לגיבוש דו"ח המלצות מדיניות, הכולל מסקנות להיערכות נכונה לאתגרי שוק העבודה העתידי". הצוות כולל את כלל השחקנים המרכזיים בשוק העבודה, לרבות נציגי המעסיקים, העובדים, הממשלה וגופי מחקר.

להלן ממצאים מרכזיים מהסקר:

אתגרי המשק: רוב הבכירים סבורים כי ישראל אינה נערכת כראוי לאתגרי המשק: 73% סבורים כי המדינה לא נערכת במידה מספקת להכשרת הדור הצעיר לאתגרי שוק העבודה באמצעות מערכת החינוך ו-84% סבורים באופן דומה לגבי הכשרות מקצועיות למבוגרים. 55% מהנסקרים טענו גם, כי המדינה לא נערכת כראוי לשיפור כושר התחרות של המשק ו-70% סבורים כי המדינה לא נערכת נכון לטיוב הרגולציה במשק.

תפקוד משרדי הממשלה: 56% מהנסקרים סבורים כי באופן כללי מדיניות הממשלה הינה גרועה ורק 10% נתנו ציון די-טוב. המשרד שקיבל את ציון הממוצע הטוב ביותר מהבכירים הוא משרד האוצר, ש-47% מהנסקרים סברו כי הוא מתפקד בצורה סבירה ו-22% השיבו כי הוא מתפקד בצורה די טובה (בקרב בכירי ההיי-טק 33% נתנו למשרד ציון טוב). 39% מהבכירים השיבו כי משרד הכלכלה מתפקד באופן סביר ו-15% ענו כי הוא מתפקד בצורה די טובה. משרדי החינוך והעבודה דורגו הרחק מאחור: 56% מבכירי המשק מעריכים את תפקוד משרד העבודה והרווחה כגרוע, ו- 29% נוספים העריכו את תפקודו כסביר בלבד. בדומה, סבורים 43% מהמשיבים שמשרד החינוך מתפקד בצורה גרועה, ו- 41% נוספים העריכו את תפקודו כסביר. רק 12%מבכירי ההיי טק, נתנו לו ציון "די טוב" ורק- 15% מכלל הנשאלים נתנו ציון "די-טוב" לתפקוד משרדי החינוך העבודה והרווחה.

הפניית משאבים מאקזיטים: משתתפי הסקר התבקשו לסמן שלושה תחומים ראויים להפניית הכנסותיה של המדינה ממיסים על מכירת חברות הזנק. מהממצאים עולה, כי 63% סבורים שיש להפנות את המשאבים לחינוך והכשרות (71% בקרב בכירי ההיי-טק), 54% חושבים שיש להקצות את התקציב לשיפור מערכת הבריאות ו-44% סבורים כי יש להפנות את המשאבים לצמצום פערים חברתיים. לעומת זאת, כ- 2% מהנסקרים סברו כי יש להפנות את המשאבים לרווחה, ופחות מ- 1% סבורים כי יש להפנות את המשאבים להפחתת החוב הלאומי, לתמיכה בתעשייה ולעידוד התחרות.

הפניות הכנסות המדינה ממכירות חברות סטארטאפ

השפעת טכנולוגיית האוטומציה: 45% מבכירי ההיי-טק ו-36% מבכירי שאר החברות שנבדקו, סבורים כי בעוד פחות משמונה שנים יחליפו מכונות את רוב התהליכים בחברה אותם מבצעים כיום בני אדם. 53% מהבכירים ציינו כי חברותיהם נערכות כראוי בכל הנוגע לשדרוג הטכנולוגי המתבקש, 45% השיבו כי הם נערכים במידה מספקת בתחום פיתוח מוצרים או תהליכים חדשים. בסוגית שינוי דפוסי עבודה, 45% השיבו כי מתבצעת היערכות מספקת. אחוז נמוך יחסית השיב כי נערכים במידה מספקת בהכשרה מחדש של עובדים קיימים (37%), אימוץ ו/או רכישת טכנולוגיות חדישות שלא פותחו בחברה (37%) וקליטת טכנולוגיות IOT ((Internet of things (33%). 57% מהחברות צופות כי מצבת העובדים בחברה תקטן עם עליית השימוש במערכות אוטומטיות (בהיי-טק 44% ובשאר הענפי המשק 60%).

מחסור בעובדים מקצועיים: השוני הבולט בצרכים ובהתמודדויות בין כלכלת ההי-טק ליתר ענפי המשק בא לידי ביטוי היטב במצוקת בכירי הענף בגיוס עובדים. מהסקר עולה כי הקושי לגייס עובדים מקצועיים לענפי ההי-טק בולט יותר מאשר בשאר ענפי התעשייה והמקצועות שבמחסור הינם שונים. כך, כשהתבקשו הבכירים לדרג שלושה מקצועות שקשה למצוא בהם עובדים, בלט בענף ההיי-טק המחסור החמור במהנדסים (54%), מתכנתים (45%), אנשי שיווק (26%) וטכנאים/הנדסאים (19%). ביתר ענפי המשק בולט הקושי דווקא במקצועות כגון נהגים (24%) מפעילי מכונות (19%) מהנדסים (18%), טכנאים/הנדסאים ואנשי שיווק (17% כל אחד) ורתכים (15%).

המקצועות עם קושי רב לגיוס עובדים?

עבודה מהבית: נראה כי בחברות ההיי-טק הסתגלו לדפוסי העבודה החדשים, הכוללים גם עבודה מהבית. כך,34% מהבכירים השיבו שמקובל בקרב דרג ההנהלה לעבוד לפחות יום בשבוע מהבית, לעומת 16% בקרב המשיבים מיתר ענפי המשק. גם לעובדים שאינם מנהלים בהיי-טק יש יותר אפשרויות של עבודה מהבית: 12% מחברות ההיי-טק מאפשרות לעובדיהן לעבוד לפחות יום בשבוע מהבית ו-19% מאפשרים זאת בעיקר לאמהות. לעומת זאת, בשאר ענפי המשק רק 10% מאפשרים עבודה מהבית לפחות יום בשבוע ורק 4% מאפשרים זאת לאמהות.

מתודולוגיה:
הסקר נערך בתאריכים 10.5.17-8.6.17 בקרב בכירים (בעלים, מנכ"ל, סמנכ"ל , משנה מנכ"ל, מנהל כספים ומנהל פיתוח עסקי) בחברות המעסיקות 50 עובדים ומעלה. לצורך הסקר רואיינו 77 בכירים מחברות בענפי ההיי-טק ( ICT – Information and Communications Technology) ו-123 מחברות מיתר ענפי המשק. הנתונים שוקללו בהתאם להתפלגות הענפית של החברות במגזר העסקי, המעסיקות 50 עובדים ומעלה, לפי נתוני למ"ס.