עיוות חוקת הביטחון של ישראל

לאורך השבועות האחרונים ציינה ישראל חמישים שנה למלחמת ששת הימים. בין השאר, נידונו התוצאות של המלחמה ובעיקר היבטים שונים השליטה ביהודה ושומרון.

מישור חשוב של השפעה, שייתכן שלא זכה לתשומת לב מספקת בדיון האחרון, הוא השלכותיה של השליטה ביהודה ושומרון על "חוקת הבטחון הלאומי" הישראלית: מגוון ההסדרים השלטוניים אשר על פיהם נקבעת מדיניות הבטחון של ישראל. השליטה הממושכת ביהודה ושומרון גרמה להטיות ועיוותים בהסדרים אלו בישראל בארבעה מישורים: מימד המרחב, הזמן, שליטת הדרג המדיני בצבאי, והיחסים בין הרשויות בישראל.

במימד הגאוגרפי שליטתה של ישראל בשטחים הביאה לכך שגבולותיה מטושטשים. השליטה הישראלית בשטחים סבלה תמיד מפיצול אישיות. מחד נתפסו השטחים כמקום אחר, מעבר לגבול דמיוני- "הקו הירוק". מאידך, השליטה ארוכת השנים הביאה לכך שלצורך עניינים רבים הם נחשבים לחלק ממדינת ישראל. התוצאה היא מעין שטח ספר עמום. במדינה בעלת גבולות ברורים תפקידו של הצבא הוא לשמור על גבולותיה של המדינה אל מול אויביה. אך במדינה חסרת גבולות ברורים התרגלנו לצבא המתערב התערבות ניכרת בחיים האזרחיים: החל מעימותים פיסיים עם אזרחים ישראלים ופלסטיניים, וכלה בשליטה צבאית על היבטים רבים של החיים האזרחיים. תופעה זו הביאה אף לשימור מעמדו הנרחב של הצבא בתוך תחומי "הקו הירוק" אף בתחומים אזרחיים, תופעה שאינה מקובלת במדינות דמוקרטיות.

במימד הזמן תרמה השליטה בשטחים לטשטוש שהתפתח בישראל בין המצב הנורמלי לבין "שעת החירום". אומנם, גם לפני מלחמת ששת הימים היתה ישראל במצב פורמאלי של שעת חירום, הממשיך עד ימינו אלה אך השליטה בשטחים תרמה לנורמליזציה של מצב זה. מזה עשרות שנים כרוכה השליטה בשטחים בעימות כמעט בלתי פוסק עם האוכלוסייה הפלסטינית. מצב זה מעניק הצדקה לשימוש במונח "שעת חירום" ובכלים המשפטיים הדרמטיים הנלווים לו. כך התפתחה בישראל תרבות המאפשרת שימוש בסנקציות חריפות כגון מעצרים מנהליים, הריסות בתים, מעורבות השב"כ בחיי האזרחים ועוד. השימוש בכלים אלו גלש גם אל תוך תחומי "הקו הירוק" ומופנה כיום גם כלפי יהודים.

בנוסף, השליטה הישראלית בשטחים נעשית בצורה פורמאלית באמצעות הצבא כך שמישור השפעה משמעותי הוא טשטוש הסמכויות בין הדרג המדיני לצבאי. צבא במדינה דמוקרטית אמור להיות כפוף לשליטת הדרג המדיני, אך אופיה החוקי של השליטה בשטחים מחייב עצמאות ניכרת למפקדים הצבאיים בשטח שכן אלוף פיקוד המרכז הוא "הריבון" בשטחים. בניגוד למקובל בדמוקרטיות רבות בעולם, זוכה הצבא לעצמאות ניכרת משליטת הדרג המדיני. אף בנושא זה, עצמאות זו לא נעצרה בשטחים, והצבא בישראל צבר כוח ועצמאות הרבה מעבר למקובל במדינות דמוקרטיות.

לבסוף, השפעה משמעותית נוספת שהיתה למלחמה היא על האיזון בין רשויות השלטון, בדמות – עליית כוחה של הרשות המבצעת והשופטת, וירידת כוחה של הכנסת . זאת משום שביהודה ושומרון הכנסת היא חסרת סמכות, ועד לאחרונה נמנעה כמעט לחלוטין מלהתערב בנעשה שם. התוצאה של מנגנון זה היא פגיעה רוחבית בנכונותה ויכולתה של הכנסת להתערב בענייני ביטחון, אשר בישראל קשורים קשר הדוק לשטחים. מצד שני, הוואקום שנותר על ידי אי ההתערבות של הכנסת התמלא על ידי רשות מבצעת חזקה במיוחד, ומולה התערבות ניכרת של בתי המשפט בענייני ביטחון שנגררו להכרעות מורכבות לגבי שטח שהדין שחל עליו נמצא אי שם בין דיני ישראל לדיני המלחמה. זאת הרבה מעבר למקובל בדמוקרטיות אחרות.

השליטה בשטחים, בין אם היא מוצדקת מטעמים בטחוניים, אידאולוגיים או אחרים, מביאה לעיוות של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאי ביטחון לאומי בישראל בתחומים המתוארים. החשיבה על ההסדר הרצוי לעתידם של השטחים- סיפוח, אוטונומיה, היפרדות או כל רעיון אחר, חייב להביא גם את המחיר שמשלמת הדמוקרטיה הישראלית בעיוות חוקת הביטחון הלאומי שלה.

פורסם לראשונה ב-nrg.