הדרך לשילוב עוברת (גם) בהפרדה

לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים

בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה בשילוב חרדים באקדמיה. מ-1,150 סטודנטים חרדים בשנת 2003 חלה קפיצה ל-11,000 סטודנטים בשנת 2016. רמת ההכנסה של בוגרים אלו גבוהה ביותר מ-50% מאלו שלא למדו באקדמיה ובכך הם תורמים ליציאה מהעוני של משפחותיהם כמו גם למשק כולו. תוכנית החומש לחרדים באקדמיה שאושרה לאחרונה במל"ג עומדת לפתוח את שערי ההשכלה הגבוהה וכמעט להכפיל את מספר החרדים הלומדים.

המודל על פיו משתלבים החרדים באקדמיה, כמו גם בצה"ל, בהכשרה מקצועית ובהכוון לתעסוקה הינו מודל "האוטונומיה המשלבת". על פי מודל זה, תקופת ההכשרה הינה תקופת מעבר מן המובלעת החרדית לשוק העבודה הכללי ובשל כך יש להתאים אותה ככל שניתן לצורכי המגזר החרדי הכוללים הפרדה מגדרית ומגזרית.

מודל זה מעורר לאחרונה תרעומת גוברת בקרב גורמים שונים באקדמיה. ברמה הפרקטית, טוענים המבקרים שהרמה האקדמית של התוכניות לחרדים נמוכה וששיעור הנושרים מהן הינו גבוה. ברמה הערכית, מצביעים המבקרים על פגיעה בחופש האקדמי הטמון במסגרות "מוגנות" כמו גם בהדרת מרצות מללמד סטודנטים גברים.

כמחברי מסמך המחקר המעצב של תוכנית החומש החדשה חשוב לנו להבהיר שבפרמטרים רבים המסלולים הייעודיים לחרדים הינם סיפור הצלחה. כך, בגידול המרשים במספר הסטודנטים החרדים, בדמיון הגבוה, גם אם לא מלא, בין מוסד האם לקמפוסים החרדים וכך גם באשר להשתלבותם של האקדמאים החרדים בשוק העבודה. במצב אלטרנטיבי, שבו לא היו נפתחים קמפוסים נפרדים, רוב מוחלט של הסטודנטים החרדים כיום לא היה נכנס בשערי האקדמיה והצירוף חרדים והשכלה גבוהה היה ממשיך להיות אוקסימורני כפי שהיה בעבר.

המבקרים מתעלמים מכך שהתכנית החדשה מציבה לא רק יעד של הכפלת מספר הסטודנטים החרדים בחומש הקרוב אלא גם ואולי בעיקר את העלאת האיכות האקדמית של התוכניות לחרדים וגידול משמעותי של מספר הסטודנטים בקמפוסים הכלליים. הקמת מכינות בגרותיות תאפשר השתלבות בשלל תחומי לימוד ומקצועות שכיום כמעט ולא נלמדים על ידיהם. תמיכה מיוחדת בסטודנטים הפונים למקצועות טכנולוגיים ולמקצועות הנדרשים במשק ישפרו אף הם את השגיהם של האקדמאים החרדים.

גידול מספר הסטודנטים החרדים בקמפוסים הכלליים יתבצע באמצעות תוכניות סיוע לסטודנטים לתארים מתקדמים שילמדו בכיתות רגילות יחד עם כלל הסטודנטים. כמו כן, בעידוד המוסדות לפתוח מכינות אקדמיות לחרדים שלאחריהן הם ישתלבו בכיתות הרגילות או בכיתות מיוחדות בפאתי הקמפוס. חשוב להדגיש שכל מוסד לימודים הינו סוברני להחליט האם להצטרף לאחד המסלולים לשילוב חרדים.

טיעון נוסף כנגד התוכנית הינו זליגת ההפרדה לסטודנטים שאינם חרדים בשל האפשרות להכנסת חריגים של עד 10% שאינם חרדים לפי ההגדרה הרשמית של בוגרי מסגרות לימוד חרדיות. אלא שמנתונים עדכניים של הלמ"ס עולה ששיעור האוכלוסיה שאינה חרדית על פי הגדרה זו עמד על 30% עד לפני כחמש שנים כך שמדובר בסגירת שער ולא בפתיחתו. ניתנה למוסדות האפשרות להפעיל שיקול דעת ולתת מענה למספר מוגבל של חוזרים בתשובה או חרדים שעלו מחו"ל שהינם חרדים לכל דבר. בניגוד למתואר בין השאר מעל דפי עיתון זה, כלל לא מדובר בדתיים לאומיים.

לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים. כנגד פגיעה זו יש להציב את העובדה הברורה שישנו קשר סיבתי מובהק בין פתיחת התוכניות הייעודיות לחרדים לבין הגידול העצום ביציאתם ללימודים אקדמים. יש מי שקל לו "לוותר" עליהם במחי יד, אך המחיר החברתי, כלכלי וגם הערכי של צעד זה עבור החברה הישראלית והכלכלה הישראלית הינו גבוה ויש להכיר בו. כדי לאזן בין הערכים של שוויון זכויות לשוויון הזדמנויות, על המוסדות האקדמיים לעמוד על המשמר שקבלת מרצות לעבודה לא תיפגע כתוצאה מן המסלולים לחרדים.

מחקרים רבים מעידים על כך שתהליך מבוקר והדרגתי הינו תנאי ליצירת שינויים בקרב אוכלוסיית מיעוט שמרנית. ואכן במחקרנו מצאנו עדויות רבות לשינוי החברתי, ההשכלתי והתרבותי שעוברים הסטודנטים החרדים תוך כדי לימודיהם, זאת תוך תהליך מורכב של שמירה על חרדיותם. שילוב חרדים באקדמיה, שכולל הידברות והתאמות לא פשוטות נעשה עד כה בהצלחה גם אם לא מלאה. בצד הביקורת הנדרשת ועמידה על ערכי החופש והשוויון האקדמיים יש לראות גם את התמונה הרחבה של תהליכי שינוי עמוקים שעוברת החברה החרדית שהשתלבות באקדמיה הינם חלק ממנה. תכנית החומש לחרדים באקדמיה עשויה לתת להם תנופה גדולה.

פורסם לראשונה ב'הארץ'