"שעשני אישה": נשים בחברה החרדית
סדרת הראיונות "שעשני אישה", בהנחיית ד"ר לי כהנר, מבקשת להציג תהליכים היסטוריים שעוברים על מעמדה של האישה החרדית במשפחה ובחברה, ועוסקת בתמורות ובשינויים שעוברים על החברה החרדית ועל נשות החברה החרדית. מטרתה גם לערוך היכרות עם מערכת החינוך החרדית לבנות, להציג את כניסתן של נשים חרדיות להשכלה הגבוהה ולשוק העבודה, ולאפיין את תרבות הפנאי והטיפוח הנשי החרדי.
התכנית עוסקת בבניית מעמד האישה בחברה החרדית בין נקודת מבט היסטורית לעכשווית. מהם מאפייניו של המעמד הנשי שהתפתח בחרדיות טרום עלייתה לארץ ולאחר מלחמת העולם השנייה? כיצד נבנתה מערכת החינוך החרדית לבנות ומה היו יעדיה עוד באירופה? כיצד נבנה תפקידה ומעמדה של האישה החרדית בארץ ישראל בראי ההיסטורי והעכשווי?
פרופ' קימי קפלן, מהמחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, בין החוקרים החשובים בחקר החברה החרדית, אשר חקר וכתב ספרים ומאמרים רבים בנושא זה, ובהם: "חרדים ישראלים השתלבות בלא טמיעה?", "בסוד השיח החרדי", "מהישרדות להתבססות: תמורות בחקר החברה החרדית בישראל ובחִקרה".
על המיתוסים לגבי תפקידה ומעמדה של האישה החרדית במשפחה ובחברה. דימויה של האישה החרדית, באופי התמודדותה עם מציאות החיים בחברה החרדית, בדפוסי יציאתהּ לעבודה, תרבות הפנאי שלה, במקומה ומעמדה בקרב מגוון החוגים החרדיים. רבקה פאלוך היא יועצת אסטרטגית למגזר החרדי.
החוג החרדי-ספרדי הוא אחת הקבוצות המורכבות ביותר בחברה החרדית. מהו המוצא ההיסטורי של קבוצה זו? כיצד היא מתחברת לחרדיות האשכנזית? מהם המאפיינים של נשות הקבוצה הספרדית חרדית – לבוש, ניהול הבית, יציאה לעבודה, קיום הלכות, מעמד וכוח פנימי? ד"ר ענת פלדמן מחלוצות המחקר בנושא תנועת ש"ס ומרצה בקמפוס האקדמי אחווה.
על רקע התפתחויות הנהגתיות, תרבותיות וכלכליות נראה כי בשולי החברה החרדית מתפתחות בעשור האחרון תתי-קבוצות נוספות, רלוונטיות ומשמעותיות, הדומות במהותן לחרדיוּת הנהוגה במקומות רבים בארה"ב, קנדה ומערב אירופה. התכנית עוסקת בנשים מהקבוצה החרדית-מודרנית הבאות ממעמד הביניים החרדי. התפיסה המודרנית של קבוצות אלו אינה פוסחת גם על מעמד האישה: לימודים אקדמיים, משרה ייצוגית, קריירה משגשגת, רישיון נהיגה ומכונית צמודה, ירידה בשיעור הילודה, בילוי נשי ומודעות גבוהה לטיפוח עצמי. ריקי רט כתבת מגזין "מקור ראשון" וחברת הוועד המנהל של עמותת "בת מלך" לסיוע לקרבנות אלימות.
הקהילה החרדית מקיימת ומנהלת מערכת חינוך נבדלת, עצמאית וייחודית. מציאות זו הופכת את המערכת למורכבת מאוד גם מהבחינה הפנים-חרדית. התכנית תעסוק במערכת החינוך החרדית לבנות, במבנה שלה, במורכבותה ובמערכת הערכים שאותה היא מבקשת להקנות לבנות. בצלאל כהן מנהל בהקמה של "בית חינוך ישיבתי", האגודה לקידום החינוך.
מאמצים רבים משקיעה החברה החרדית כדי לבטל את האישי, האינטימי והרומנטי בתהליך מציאת בן הזוג. בחלקה הראשון תעסוק התכנית בבניית התא המשפחתי החרדי, במאפייניו של תהליך השידוכים ובבחירת בן הזוג בחברה החרדית. בחלקה השני יוצג תהליך מוכר ורווח פחות, והוא פירוק התא המשפחתי וחוויית הגירושין בחברה החרדית, תוך כדי התמקדות בנקודת המבט הנשית. ד"ר ענת בארט עוסקת בסוגיית הגירושים בחברה החרדית במכללת ירושלים וכתבה את עבודת הדוקטור שלה בנושא גירושים בחברה החרדית.
תכנית זו עוסקת בהגדרת תפקידן של הטוענות הרבניות מול בית הדין, מול המשפחה והחברה, מול הלקוח ובינן לבין עצמן. מהי הגדרת תפקידה של הטוענת הרבנית, תהליך הכשרתה, החידוש הנשי שבלימודי הטוענות והצגת התמודדותן של הטוענות הרבניות במספר מעגלים. עו"ד ורדית רוזנבלום טוענת רבנית ועמיתה במכון מנדל.
התכנית עוסקת במאפייני הכניסה להשכלה גבוהה בקרב נשים חרדיות, מהם מקצועות הלימוד הרווחים, היכן לומדות הבנות החרדיות, מהם חסמי הכניסה להשכלה גבוהה בקרב נשים חרדיות, כיצד הן תופסות את מסגרות ההשכלה הגבוהה (האם כדרך לפרנסת הבעל או כבמה לקריירה ולמימוש אישי), וכיצד תופסת החברה החרדית את כניסתן של הנשים לתוך המוסדות להשכלה. אריאל דרעי, לשעבר מנכ"ל המכללה החרדית וכיום מנכ"ל תנועת "טוב" - התנועה החרדית-חברתית.
על השכלה ומצוינות בקרב הנשים החרדיות במסגרות שונות ועל חשיבות הצלחתן לבניית מעמד נשי חרדי חזק.
נעמי פרל מנהלת תכניות פיתוח מנהיגות בקהילה החרדית במכון מנדל ותכנית "שלוחי ציבור" באוניברסיטה העברית בירושלים.
על תעסוקת נשים בחברה החרדית, המוטיבציה שלהן ליציאה לעבודה, החסמים בכניסה לשוק העבודה ועל הדרכים לקידום נושא התעסוקה בקרב נשים בציבור החרדי.
אתי מלר, מנהלת תכניות חרדים בג'וינט ישראל- ת"בת (תנופה בתעסוקה)
על הכלים הקיימים בחברה החרדית לטיפול בנשים ובנערות בסיכון, ומהם הגורמים ליצירת מצבי סיכון וניתוק בקרב נשים ונערות חרדיות.
עו"ד נוח קורמן, מייסד ומנכ"ל עמותת "בת מלך" למקלטים לנשים מוכות דתיות ו"ניגונים- הוסטל לנערות חרדיות בסיכון.
קיימות לא מעט דעות קדומות לגבי הקשר, או ליתר דיוק היעדר הקשר, בין נשות המגזר החרדי לבין כל הנוגע ליופי, לאופנה ולטיפוח. על מאפייני הלבוש, הטיפוח ותרבות הפנאי המאפשר להיות גם יפה "כהלכה".
שלהבת חסדיאל, עיתונאית ועורכת מגזין "פיין סטייליש", מגזין סגנון חיים לציבור החרדי-דתי.
על הסוגיות המגדריות בחקר החברה החרדית.
פרופ' תמר אלאור אנתרופולוגית, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, באוניברסיטה העברית בירושלים. בין ספריה: "משכילות ובורות מעולמן של נשים חרדיות" ו- "מקומות שמורים על מגדר ואתניות במחוזות הדת והתשובה".