הסטטוס קוו- מורה נבוכים
מאבקי השבת לאורך השנים מציתים פעם אחר פעם את הזירה הציבורית והפוליטית. סוגית הסדרת הסטטוס-קוו מציפה שאלות עקרוניות של יחסי דת ומדינה בישראל. אלא שהסטטוס קוו בנושא דת ומדינה המתאר רשת סבוכה של הסדרה דה-יורה ודה-פקטו בנושאי גיור, נישואין, שבת, כשרות ושירותי הדת, הפך ברבות השנים לפחות ופחות רלוונטי. השימוש במונח העל הזה, הפך ברבות השנים לחלק מרוב ההסכמים הקואליציוניים, מבלי שדנים בפרטיו השונים. בהקשר ההיסטורי, לידתו של "הסטטוס-קוו", הינה במכתב משנת 1947, תחת איום של אגודת ישראל החרדית להתנגד להקמת מדינה יהודית. במכתב זה, התחייב דוד בן גוריון להתחשב בדת היהודית במדינה שתקום בארבע סוגיות: שבת, כשרות, אישות וחינוך. בשתי הסוגיות המורכבות יותר- שבת והדין האישי, המכתב מביע התחייבויות כלליות ומעורפלות ולמותר לציין שאין לו כל תוקף חוקי, שהרי נשלח עוד לפני קום המדינה.
לסקירה הנרחבת של סעיפי הסטטוס קוו, המצב החוקי וההתפתחויות לאורך השנים- לחצו כאן.