המשימה של חברי הכנסת לשנה החדשה

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2016 שפורסם ערב השנה החדשה חושף תמונה עגומה ומטרידה של חוסר אמון של אזרחי המדינה במוסדות הפוליטיים הנבחרים. האמון בכנסת ובממשלה נמוך מ-30% והאמון במפלגות צנח ל-14%, הרבה מתחת לממוצע האמון במוסדות אלה מאז 2003. האמון במוסדות אלה נמוך בקרב יהודים ואף יותר מכך בקרב האזרחים הערבים. לעומת זאת משנשאלו האזרחים על רמת האמון שלהם בבנק שעימו הם עובדים– רמת האמון האמירה ל- 58%. במלים אחרות, לא מדובר בירידה כללית באמון הציבור במוסדות אלא בתופעה שהיא ייחודית למוסדות הפוליטיים הנבחרים.

רמת האמון הנמוכה הולכת יד ביד עם ממצא מרתק אחר לפיו קיימת אחדות דעים (80%) מפתיעה בין כל חלקי החברה הישראלית – יהודים וערבים, חילונים וחרדים סביב האמירה ש"הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים שלהם מאשר לאלה של הציבור שבחר אותם". הסכמה רחבה ונדירה זו באה לידי ביטוי גם בכך שרוב הנשאלים אינם סבורים שחברי הכנסת עובדים קשה למילוי תפקידם, וגם בתפיסה של הציבור שההנהגה בישראל נוטה להיות מושחתת. בנוסף, רוב הציבור בישראל, גם בקרב הרוב היהודי וגם בקרב המיעוט הערבי, סבורים שאין ביכולתם להשפיע על המדיניות.

חוסר האמון במוסדות וחוסר ההערכה כלפי הפוליטיקאים בשילוב חוסר המסוגלות הפוליטית הם סממנים מדאיגים מבחינת חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. אם נוסיף לזה את העובדה שישראל נמצאת בתחתית הדירוג במדד היציבות הפוליטית והיעדר אלימות או טרור לצד שכנותיה במזרח התיכון – נקבל תמונת מצב שדורשת שינוי מיידי. וזהו אחד האתגרים המרכזיים שמונחים לפתחם של נבחרי הציבור שלנו לקראת השנה החדשה.

שינוי זה צריך להיות ממוקד בחיזוק החוליות החלשות במערכת הפוליטית– המפלגות והכנסת. חיזוק גורמים אלה ייצב את המערכת הפוליטית ויבטיח בתוך כך את יכולת המשילות של הממשלה. בין השאר יש לאמץ את חקיקת חוק "ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה", שיעודד יצירת שני גושים מרכזיים, וכן לנתק את הקשר בין אישור התקציב ופיזור הכנסת. שני צעדים אלה יקטינו את כוח המיקוח של מפלגות סקטוריאליות ובכך יתרמו גם לשיפור הדימוי של הנבחרים בעיני הציבור.

על אף החתירה ליצירת מכנה משותף אזרחי בין כל הקבוצות בחברה הישראלית, ההסכמה הרחבה עליה מצביע מדד הדמוקרטיה שמבטאת סנטימנט אנטי-פוליטי אינה הבסיס עליו היא צריכה לצמוח. המכנה המשותף צריך להיות מבוסס על ממצא משמעותי אחר סביבו יש הסכמה רחבה בציבור הישראלי: 85% מסכימים שישראל חייבת לשמור על אופיה הדמוקרטי על מנת להתמודד בהצלחה עם האתגרים העומדים בפניה. גם ממצאים אחרים כמו העובדה שרוב הישראלים, כולל ערבים וחרדים, גאים בישראליותם ורובם אופטימיים באשר לעתיד המדינה מצביעים על כך שיש עוד תקווה לדמוקרטיה הישראלית.

המאמר פורסם לראשונה ב-ynet.