רצח הוא רצח גם כשבוצע בשדה הקרב

סיפורו של סמל אלכסנדר בלקמן מהצבא הבריטי שירה בטרוריסט אפגני ומה אפשר ללמוד ממנו על הסוגיות האתיות שהועלו סביב משפט אלאור אזריה.

השבוע ימסור בית הדין הצבאי את הכרעת הדין במשפטו של אלאור אזריה אשר ירה והרג לפי טענת התביעה הצבאית מחבל מנוטרל. זוהי הזדמנות טובה להיזכר בסיפורו של סמל אלכסנדר בלקמן.

בבוקרו של ה-15 בספטמבר 2011, התקיפה חוליה של לוחמי טאליבן עמדה קדמית בריטית במחוז הֶלְמֵנְד בדרום אפגניסטן. בתגובה, נשלח מסוק אפצ'י להדוף את התוקפים, וטייסו דיווח על פגיעות מדויקות. כעבור זמן קצר הגיעה כיתת סיור רגלי של חיל הנחתים המלכותי לזירת התקרית וגילתה במקום לוחם טאליבן פצוע. מה שהתרחש לאחר מכן תועד במצלמת הוידיאו שהוצמדה לקסדת אחד החיילים.

בסרט ניתן לראות ולשמוע את מפקד הסיור, סמל אלכסנדר בלקמן, נותן הוראה להזיז את הפצוע למקום שממנו המצלמות שבחמ"ל ובמסוק האפצ'י לא יהיו מסוגלות לקלוט את הנעשה. לאחר שבוצעו הוראותיו ניגש חובש הסיור לטפל בפצוע. אולם בלקמן דרש ממנו להתרחק וירה לגופו של השבוי צרור של כדורי 9 מ"מ, תוך כדי מלמול שורה מתוך המחזה "המלט": "shuffle off this mortal coil" (בתרגום חופשי: 'הפרד מתלאות חיים אלה').

כעבור כמעט שנה, ערכו חוקרי המשטרה האזרחית הבריטית חיפוש במחשב הנייד של אחד החיילים שהשתתף בסיור, שנחשד בעבירה אחרת, וכך גילו את הסרט. החומר הועבר לפרקליטות הצבאית הבריטית שהמליצה לשפוט את כל חברי החוליה על רצח ועל שותפות ברצח. הייתה זו הפעם הראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה שהוגשה תביעה מסוג זה נגד חיילים בריטיים בשירות מבצעי פעיל.

מיד עם פתיחת המשפט, באוקטובר 2013, שוחררו שניים מבין החשודים; בהמשך זוכו שניים אחרים וכך נשאר סמל בלקמן (ששמו בינתיים הותר לפרסום ) המורשע היחידי. בהכרעת הדין מנובמבר 2013 דחה בית המשפט מכל וכל את טענת בלקמן כי פעל מתוך חשש שהשבוי הפצוע היה עדיין מסוגל לסכן את החיילים תחת פיקודו, וקבע שהוא אכן ביצע רצח.

בגזר הדין, שניתן כחודש לאחר מכן, נידון בלקמן לעשר שנות מאסר בפועל ולעוד עשרים שנות מאסר על תנאי; הוא הורד לדרגת טוראי וגורש מיידית משורות הצבא. במתן ההסבר לעונש, הטיח בו השופט: "רצחת את האפגני ההוא בדם קר. בעשותך כך, בגדת ביחידה שלך ובכל הכוחות המזוינים הבריטיים המשרתים באפגניסטן, שאת שמם הטוב הכתמת. ... נכשלת בכך שלא גילית את המשמעת העצמית וההבלגה הנדרשים מחיילים בפעילות מבצעית, והמבדילים בינם לבין האויב שכנגדו הם נלחמים".

"תקרית המלנד" (כפי שכונתה) עוררה בבריטניה רגשות סוערים. סרט הוידיאו הועלה לאינטרנט וחלקים ממנו אף שודרו על-ידי ה-BBC; העיתונות דיווחה בהרחבה על המשפט ושימשה כבמה להעלאת דעות מנוגדות על העדויות שניתנו בו. משפחתו של בלקמן ניהלה קמפיין רעשני נגד הכפשת שמו של ה"גיבור שנלחם למען כולנו"; מפקדו הישיר , קצין בדרגת סגן אלוף, פרסם מכתב בו הביע את תמיכתו המלאה בחייל בעל ותק ללא רבב של ארבע עשרה שנים, שגילה אומץ לב ראויה לשבח במספר רב של עימותים אלימים קודמים.

בעקבות פרסום גזר הדין הוקצנו העמדות לגבי התקרית עוד יותר. מבין הדמויות שהצדיקו את חומרת העונש בלט מפקד חיל הנחתים, שכינה את המקרה "מזעזע ומחריד". כמקובל במקרים כאלה, הוא גם הוסיף שהתנהגותו של בלקמן היתה חריגה ואינה משקפת כלל את ערכי הצבא ומסורתו. מנגד היו קצינים בדימוס שטענו, הן ברשתות חברתיות והן בעיתונות היומית, שבית המשפט לא התחשב דיו במורכבות המצב באפגניסטן ובמיוחד בעברו הנקי של בלקמן ובהשפעת גזר הדין על רוח הלחימה של הכוחות בשטח.

גם בכך לא תמה המחלוקת הציבורית. בעידוד העיתון "דיילי טלגרף", ארגנו תומכי בלקמן עצומת תמיכה שנחתמה על ידי מעל מאה אלף אזרחים. במקביל, ובניגוד להוראתו המפורשת של שר ההגנה, השתתפו מעל אלף וחמש מאות חיילים, בלבוש אזרחי, בצעדת מחאה נגד פסיקת בית המשפט שהתקיימה במרכז לונדון. באוקטובר 2015 חבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית השלטת יזם דיון בתקרית המלנד בבית התחתון, ובאותו חודש הגיש מג"ד בחיל הנחתים את התפטרותו מהשירות כמחאה נגד מה שכינה בגידת שלטונות הצבא בחייליו. אולם למרות מהומה זו, פסיקת בית הדין נשארה בעינה.

לא קשה לזהות את הדמיון בין האירוע המדובר לבין פרשת אלאור אזריה- הוויכוח הפוליטי והציבורי הער, התגייסות ההמון וחיילים לטובת היורה והמתקפות על מערכת המשפט. . ישנם גם מספר הבדלים כמובן- בלקמן היה חייל מקצועי ולא צעיר בן 20, הזירה עצמה ועוד כהנה וכהנה. יתכן שבית המשפט יפסוק, כי אזריה ביצע את הפעולה מתוך הגנה עצמית. פסיקה שכזו, בהסתמכה על דיונים ארוכים ומעמיקים יש לכבד. אך להכרזתו הנחרצת של המפקד העליון של הכוחות הבריטיים, גנרל סיר ניק האוטן חייבים כולנו להסכים בין אם יורשע אזריה או יזוכה: "רצח הוא רצח גם כאשר בוצע בשדה הקרב".