בחירות 2017 בצרפת יוצאות לדרך

תהליך הבחירה יערך, לראשונה בימין הצרפתי, בפורמט של פריימריז פתוחים שבהם יוכל להשתתף כל אזרח, לאחר ששילם 2 אירו והצהיר על הזדהותו עם ערכי הגוש. למועמד שינצח סיכוי טוב לזכות בבחירות באביב ולהיבחר לנשיא החדש של צרפת.

בעוד העולם מתאושש מהפתעת ניצחונו של טראמפ, העיניים מופנות כעת אל שלוש בחירות שיערכו במדינות מפתח אירופיות במהלך שנת 2017: בצרפת, בהולנד ובגרמניה. רבים יעקבו האם הבחירות הללו יהוו פרק נוסף במגמה שהחלה במשאל העם בבריטניה (ברקזיט) והמשיכה עם בחירתו של טראמפ. בנוסף, בכל שלוש המדינות יש סימנים מקדימים המבשרים שמפלגות ימין קיצוני יזכו בבחירות הללו בהצלחות חסרות תקדים.

הבחירות לנשיאות צרפת יערכו אמנם רק באפריל (סיבוב ראשון) ובמאי (סיבוב שני) 2017, אך כבר השבוע תיכנס מערכת הבחירות להילוך גבוה, כאשר הימין ייבחר את מועמדו לנשיאות. תהליך הבחירה יערך, לראשונה בגוש הימין הצרפתי, בפורמט של פריימריז פתוחים שבהם יוכל להשתתף כל אזרח, לאחר ששילם 2 אירו וחתם על הצהרה בדבר הזדהותו עם ערכי הימין.

להתמודדות הזו יש משמעות מרחיקת לכת: על-פי כל ההערכות המועמד שיזכה בה ייבחר בסופו של דבר לנשיא הרפובליקה. נשיאי צרפת נבחרים בשיטת רוב של שני סיבובים: כדי להיבחר מועמד צריך לזכות ביותר מ-50% מקולות המצביעים. במקרה ואף מועמד לא הצליח בכך, מתקיים כעבור שבועיים סיבוב הצבעה שני בין שני המועמדים המובילים. תחת השיטה הזו, אשר יושמה לראשונה בבחירות 1965, לא נבחר אף נשיא כבר בסיבוב הראשון, בעיקר בגלל המספר הרב של מועמדים (ראו טבלה). לסיבוב השני העפילו כמעט תמיד מועמד הימיןהמפלגות המזוהות עם הימין השמרני בצרפת שינו את שמן מספר פעמים ועברו שורה של מיזוגים ופיצולים. כיום הם מכונים "הרפבוליקנים" (Les Républicains). ומועמד השמאל. אולם, בבחירות של 2002 הדהים מועמד החזית הלאומית, ז'אן-מארי לה פן, כאשר הצליח להגיע למקום השני ולהעפיל לקרב ראש בראש מול ז'ק שיראק. לה פן אמנם הובס בסיבוב השני, אך עצם ההצלחה של מועמד הימין הרדיקלי להגיע לשלב הזה הביאה לזעזוע עמוק בצרפת עצמה וברחבי העולם.

הבחירות לנשיאות צרפת, 2012-1965

	מספר המועמדים בסיבוב הראשון	סיבוב שני (הנשיא הנבחר מודגש)
1965	6	שארל דה גול (ימין) פרנסואה מיטראן (שמאל)
1969	7	ז'ורז פומפידו (ימין) אלן פוהר (מרכז דמוקרטי)
1974	12	ואלרי ז'יסקר ד'אסטן (ימין) פרנסואה מיטראן (סוציאליסטים)
1981	10	פרנסואה מיטראן (סוציאליסטים) ואלרי ז'יסקר ד'אסטן (ימין)
1988	9	פרנסואה מיטראן (סוציאליסטים) ז'ק שיראק (ימין)
1995	9	ז'ק שיראק (ימין) ליונל ז'וספן (סוציאליסטים)
2002	16	ז'ק שיראק (ימין) ז'אן-מארי לה פן (החזית הלאומית)
2007	12	ניקולא סרקוזי (ימין) סגולן רויאל (סוציאליסטים)
2012	10	פרנסואה הולנד (סוציאליסטים) ניקולא סרקוזי (ימין)

 

בחירות 2002 הן חריג, אך יש סימנים שגם הפעם ייתכן תרחיש דומה. על-פי הסקרים העדכניים (עם כל הזהירות הדרושה נוכח הכשלונות המהדהדים שלהם לאחרונה) מועמדת החזית הלאומית מרין לה פן זוכה לתמיכה של קרוב ל-30% והיא צפויה לשחזר את ההישג של אביה ולהעפיל לסיבוב השני. מסתמן שלה פן תעקוף את מועמד הסוציאליסטים, שייבחרו את מועמדם בפריימריז פתוחים משלהם בינואר הקרובעדיין לא ברור אם הנשיא המכהן פרנסואה הולנד יחליט להתמודד נוכח חוסר הפופולריות שלו בציבור. ותתמודד מול מועמד הימין. בקרב כזה צפוי מועמד הימין להביס את לה פן. זאת הסיבה שהפריימריז הפתוחים שיערכו ביום ראשון מעוררים בצרפת עניין כה רב (צפי של לפחות 3 מיליון מצביעים) - הבחירות הפנים-מפלגתיות הללו עשויות לקבוע, בסבירות גבוהה, את זהות הנשיא הבא של צרפת. שבעה מועמדים מתמודדים על הזכות הזו, כאשר הבולטים מתוכם הם הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי ושני ראשי ממשלה לשעבר: אלן ז'ופּה ופרנסואה פיון. מבין שלושת המועמדים האלה ייקבע, ככל הנראה לאחר סיבוב שני, מועמד הרפובליקנים לנשיאות.