על הנפת הגרזן

ברחוב החרדי מתחולל מאבק שליטה בין קבוצת רוב מתונה לקבוצת מיעוט קנאית סביב שאלת ההשתלבות בחברה הישראלית. אף שמדובר במאבק פנימי, קברניטי המדינה מתנהלים בעיוורון חברתי שדוחף את הרוב החרדי המתון לזרועות הקנאים.

ברחוב החרדי מתחולל מאבק שליטה בין קבוצת רוב, מתונה, לקבוצת מיעוט, קנאית. אף שהמאבק הוא פנים-חרדי, תוצאותיו קריטיות לכולנו: לכלכלת ישראל, לאחדותה של החברה ולחוסן הלאומי.

על מה המחלוקת? הרוב החרדי שואף לחיות על פי המודל הקלאסי של יששכר וזבולון: שליש מהקהילה, "יששכר", בעלי הנטיות האינטלקטואליות והרוחניות, יקדישו חייהם ללימוד תורה. שני השלישים הנותרים, "זבולון", ילמדו תורה עד למועד נישואיהם (נניח, גיל 22) ולאחר שתובטח זהותם החרדית ישתלבו בחברה הישראלית – ישרתו, ירכשו מקצוע ויעבדו. זבולון יתמוך כלכלית ביששכר ובכך יובטח עתיד עולם התורה.

מנגד, המיעוט הקנאי, מתנגד קטגורית ליציאה אל מחוץ ל"חומות של קדושה". "יששכר" הוא האופציה היחידה בלי קשר לכישורים או לנטיות לב. לשיטתם, 7,000 החרדים שהחלו בלימודי השכלה גבוהה, בהסכמת גדולי הדור, הם "מתייוונים". החרדים שהתגייסו לצבא הם חרד"קים – חרדים קלי דעת, שיש להוקיע. כל ניסיון לעודד השתלבות בחברה ובמדינה הוא עילה ל"מלחמת דת" קדושה.

מאבק השליטה טרם הוכרע: במערכה הראשונה שלאחר הסתלקותו של הרב אלישיב ז"ל, גברו המתונים. ואולם בפתח מערכות נוספות. אם תגבר ידם של הקנאים, החלום של שילוב חרדים בחברה הישראלית ייגוז. יחד עימו יאבד מנוע הצמיחה המרכזי של מדינת ישראל לעשור הבא והחברה תקרע מבפנים.

אף שהמאבק מתנהל בתוך הקהילה החרדית, הוא מושפע עמוקות ממעשיה וממחדליה של החברה הישראלית כולה. קברניטי המדינה אינם רגישים לעובדה מכרעת זו. למרבה הטרגדיה הם מתנהלים בעיוורון חברתי שדוחף את הרוב החרדי המתון לזרועות הקנאים.

בית המשפט העליון הוציא את השד מהבקבוק כאשר החליט לבטל את חוק טל דווקא ברגע העדין והחמקמק שבו הבשילה תנועה חרדית משמעותית לקראת השתלבות בחברה. האקטיביזם הבוטה של ביטול החוק הוא זרע פורענות שאת ניצניו כבר רואים ואת פירותיו הרעילים – ולוואי ואתבדה – נקצור בקרוב.

המשפט הכריח את הפוליטיקה לעסוק בסוגיה, שלא בטובת העניין. במערכת הבחירות ולאחריה רבים חרשו על גבם של החרדים, דוחקים את ה"פרזיטים" אל מחוץ לברית ה"אחים". כמה עצוב: בישראל הנאורה והליבראלית מחלקים דיבידנד פוליטי למי שמשפיל את החרדים. כמה טיפשי: שיח ההדרה מצמיח דיבידנד לקנאים החרדים ובכך דוחק את הקהילה כולה להפנות עורף לישראליות.

מסקנות ועדת פרי מוסיפות שמן למדורת הקנאים. הוועדה מציעה פטור מיידי מגיוס לבני 22 ומעלה. מטרת המהלך איננה קידום השוויון - הוא הרי מסיג אותו הרחק לאחור - אלא "ריקון הישיבות". מהזווית החרדית זהו מהלך ציני שנועד להעמיד את החרדים במבחן נאמנות לתורה, שאסור להם להיכשל בו. לפיכך, מעתה, גם הרבנים המתונים עתידים לאסור יציאה לאוניברסיטה או לשירות. הוועדה מכריחה אותם לדבר "קנאית" שוטפת.

הוועדה מציעה שהחרדים יחליטו בעצמם מיהם 1,800 המתמידים הפטורים מגיוס. מהזווית הלאומית זוהי הפרטה שערורייתית של סמכות הריבון לפקוד לצבא. כיצד מעיזה הוועדה להפקיד בידי עסקנים קהילתיים את האחריות לקבוע מי ישרת ויסתכן ומי יהיה פטור? מהזווית החרדית זהו מוקש: ברור שיתפתח סחר-מכר בפטורים. הנכד של האדמו"ר והחתן של הגביר יקבלו פטור. התוצאה תהיה השחתה של התהליך וחילול השם. גם מתוני המתונים שבחרדים לא ישתפו פעולה.

הרוח במפרשי הקנאות החרדית הפכה לטורנדו סוחף כאשר הוועדה המליצה על סנקציה פלילית, מאסר של שנים, לחרדים שלא יתגייסו בגיל 21. המדינה מאיימת בנשק יום הדין – מאסר המוני – על קבוצה הכוללת כעשירית מהאוכלוסייה. בכך מטמינה ועדת פרי פצצת זמן מתחת לרקמת הקיום הישראלית. הקנאים מחככים ידיים בהנאה. זכו ומלאכתם נעשית על ידי אחרים.

שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, בהתייחסה לשוויון בנטל, קבעה כי לשם השגתו נדרשת הליכה של "צעד אחר צעד, בלא שבירת מערכות, בלא הריסת מירקם חברתי-אנושי עדין, ובלא הנפת גרזן העלול להסב נזק חברתי שאינו בר-תיקון". מישהו מקשיב?