סגנית נשיא למחקר
פרופ' סוזי נבות היא פרופסור מן המניין למשפטים וסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. פרופ' נבות לימדה בעבר בפקולטה למשפטים של המכללה למינהל, בסורבון בפריז ובמכללה לביטחון לאומי; הייתה חברה בוועדות ציבוריות רבות, קיבלה פרסים רבים והייתה מועמדת לבית המשפט העליון.
עמית בכיר
פרופ' כהן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני ושלישי במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל.
מחבר הספר "Israel‘s National Security Law" (בשיתוף עם סטיוארט כהן). גרסה מעובדת לעברית של הספר יצאה לאור ב־ 2014 בכותרת "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל".
עבודותיו בנושא חקירת חשדות להפרת דיני הלחימה צוטטו בהרחבה בדוח ועדת טירקל וכן בדוח ועדת הבדיקה הבינלאומית של האו“ם שבדקה את מבצע "צוק איתן".
עמית בכיר
פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו"ם.
חוקרת בכירה
חוקרת את עולם המשטרה ומייעצת למשטרת ישראל בנושאי רפורמות ארגוניות, הכשרות שוטרים, שיטור הוגן ושיטור מבוסס ראיות. יעל מומחית בתחום השיטור בחברות שסועות והשפעותיו על החברה בישראל.
חוקרת
עוסקת, בין היתר, בהתחמשות המואצת בחברה הישראלית, בסוגיות ליבה בשיטור וביטחון הפנים בישראל, בחובת הגיוס לצבא ובמצבה המשפטי של ישראל במישור הבין-לאומי.
חוקרת אורחת
פרופ' אלישבע רוסמן-סטולמן היא פרופסור חבר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, ועד לאחרונה ראש מרכז ארגוב לחקר העם היהודי ומדינת ישראל וסגן ראש המחלקה. פרופ' רוסמן-סטולמן משמשת גם כחוקרת בכירה במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א). לצד היותה חברה מייסדת באגודת חוקרי צבא-חברה בישראל, מאז 2023 היא משמשת כעורכת הראשית של כתב העת 'צבא, חברה וביטחון לאומי' של אגודת חוקרי צבא-חברה. במקביל, פרופ' רוסמן-סטולמן חברה במספר קבוצות חשיבה ומחקר במערכת הצבאית.
מחקריה של פרופ' רוסמן-סטולמן עוסקים במגוון סוגיות צבא-חברה, נשים דת ומדינה, פמיניזם דתי, יחסי מדינות המפרץ וישראל, סוגיות של דת וצבא, כמו גם צבא וביטחון. בין הפרויקטים המחקריים שלה ניתן למנות את חקירת דמותו של החייל הקרבי בתקשורת הישראלית, צבא ככלי בגישור על פני שסעים חברתיים, חיילים וחיילות דתיים בצה"ל, חיילים במערכת הבריאות האזרחית, פמיניזם דתי ונישואין מחוץ לרבנות.
עוזר מחקר
בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
כיום סטודנט לתואר שני במדע המדינה במגמת משפט, ממשל וחברה במסלול המחקרי באוניברסיטה העברית.
עוזרת מחקר
בעלת תואר ראשון ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה בעבר במחלקת ייעוץ וחקיקה ובפרקליטות המדינה במשרד המשפטים.
חוקרת, פרויקט ביטחון קהילתי בעיר רהט
זוביידה עזירי, חוקרת ומובילת פרויקטים בתחום בריאות הציבור והסביבה, בעלת ניסיון עשיר בעבודה עם קהילות בדואיות ובפיתוח אסטרטגיות בריאותיות וחברתיות. כיום מובילה הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב, לאחר ניהול תכניות אקטיביזם סביבתי ועשייה משמעותית בקרן החדשה לישראל. בעלת תואר שלישי לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, מתמחה בקידום בריאות, בריאות הציבור, ניהול צוותים ופיתוח תכניות התערבות קהילתיות.
מאת: יוחנן פלסנר
צה"ל מתוח עד לקצה, אותם חיילים ומילואימניקים נשלחים שוב ושוב לאותן זירות, אבל גם כאשר הרמטכ"ל מזהיר שהצבא עלול לקרוס, הממשלה נמנעת מלהתמודד באמת עם משבר כוח האדם החמור. במקום פתרון אמיתי, מתכוונים לקדם שוב את "חוק הגיוס" שלא יביא חרדי אחד לצה"ל ובמקביל להאריך את משך השירות הסדיר ולהגדיל את העומס על המשרתים.
מאת: עו"ד מירית לביא
"נשק מציל חיים" הצהיר השר בן גביר כשהודיע על הוספת עוד שכונות בירושלים לרשימת אזורי זכאות לנשק ברישיון אישי. אלא שהליך הוספת יישוב לרשימה מעלה את החשש לפוליטיזציה של מדיניות הרישוי, אשר נעדרת פיקוח מספק ולמעשה מתעלמת ממקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בנשק אישי ברישיון. כך, מדיניות שמוצגת כהגנה על הציבור עלולה דווקא לסכן אותו.
מאת: יוחנן פלסנר
הקפאת החוק היא צעד חיוני, גם אם נבע משיקולים פוליטיים של הישרדות הקואליציה ולא מהכרה בנזק הביטחוני והכלכלי שהחוק יחולל. כעת המבחן הוא כפול: לוודא שהממשלה לא עוקפת את הסנקציות דרך תקציבים קואליציוניים "מפצים", ולמנוע מהחוק לחזור לשולחן בעיתוי נוח יותר.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בזמן שבקואליציה מקדמים את התפיסה לפיה יש לנסח חוק גיוס שיהיה מוסכם גם על החרדים, הקלטות הרבנים מאשרות את מה שכבר ידענו: חוק כזה לא רק שיאפשר בפועל את המשך הפטור, אלא גם יוריד בסופו של דבר לחלוטין את נושא גיוס החרדים מסדר היום.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
סירוב הממשלה לגבש תוכנית אכיפה לגיוס חרדים בניגוד לפסיקת בג"ץ מציבה את מדינת ישראל בפני משבר חוקתי חסר תקדים. בפני בית המשפט עומדות רק אפשרויות גרועות, אך יתכן שלא תהיה לו ברירה אלא להיכנס לנעלי הרשות המבצעת ולעבור לאכיפה אקטיבית.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
הצעת החוק שאישרה הממשלה, המבקשת להכפיף את הפצ"ר לרמטכ"ל לא רק מבחינה פיקודית, כנהוג היום, אלא גם מקצועית, ולבטל את כפיפותו המקצועית ליועמ"ש, תחסל את עצמאותו כשומר סף האמון על שלטון החוק בצה"ל. המהלך יוביל לפגיעה בזכויות היסוד של המשרתים, יערער את אמון הציבור במודל צבא העם ויחשוף את חיילי הצבא ומפקדיו לסיכונים משפטיים בחו"ל.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי היחיד שיכול לברר את האמת, להפיק לקחים מערכתיים ולשקם את אמון הציבור. אך כדי שתמלא את ייעודה, עליה לקבל מנדט עצמאי וברור, רק כך תוכל הוועדה להיות צעד ראשון בדרך לשינוי ולהחזרת השליטה והסדר אחרי האובדן והכאוס.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
מהו הרקע להתפטרותה של הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"רית) ומהן הטענות העולות נגדה ונגד אחרים בפרקליטות הצבאית בהקשר של הדלפת סרטון ההתעללות בעציר במתקן "שדה תימן" והאירועים שבאו בעקבות כך? מהו ההליך למינוי פצ"ר חדש ולמינוי ממלא מקום פצ"ר? אילו אתגרים לשלטון החוק מעוררת פרשייה זו? ומה עשויות להיות ההשלכות של כל אלה על היכולת להגן על חיילי צה"ל ומפקדיו מפני הסיכונים המשפטיים הנשקפים להם במישור הבינלאומי?
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
הניסיון האמריקני ביפן מלמד שפירוז צבאי לבדו אינו ערובה לשלום יציב. כמו שיפן נולדה מחדש אחרי מלחמת העולם בזכות מהפכה פוליטית וחברתית עמוקה, כך גם עזה תזדקק לשינוי יסודי במבנה השלטון ובחברה כדי להבטיח עתיד אחר.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ההכרה של מדינות שונות בעולם במדינה פלסטינית לא תביא באופן מיידי להקמת מדינה כזו, אבל היא עדות למעמדה המדרדר של ישראל בזירה הבין-לאומית ועלולה להציב את ישראל מול בידוד מדיני, צעדים משפטיים וסנקציות ברמה שלא חוותה עד היום.
מאת: ניצב (בדימוס) עמי אשד, ד"ר ערן שמיר-בורר
ניצב (בדימוס) עמי אשד, לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל בשיחה עם ד"ר ערן שמיר בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג מצא כי יש לו יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט ביצעו פשע מלחמה של הרעבה כשיטת לחימה ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה, ומעשים בלתי אנושיים אחרים. לצווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר עלולות להיות השלכות רבות ומסוכנות, אבל לישראל יש עדיין מה לעשות כדי למזער נזקים.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר, ד"ר ערן שמיר-בורר, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
מאז אירועי שבעה באוקטובר נשמעות קריאות מכיוונים שונים לחקור את שאירע. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות מרכז ויטרבי ביולי 2024, בחן את עמדות הציבור ביחס לצורך לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, בשאלות מהו המנגנון המועדף לחקירה ומה צריך להיות עיתוי החקירה, וכן לאלו היבטים מן הראוי שהגוף החוקר יידרש.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד מירית לביא
צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.
מאת: ד"ר יעל ליטמנוביץ
היעדר מפקד קבוע למשטרה פוגע בחוסן שלה וחושף אותה יותר להשפעות פוליטיות חיצוניות בשעה שרבים בציבור מאמינים שהיא אינה עצמאית והאמון בה בשפל. חשוב למנות מפכ"ל קבוע למשטרה - ולא ממלא מקום כפי שקורה כעת - עם מלוא הסמכויות והלגיטימיות להובלת הארגון.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
המחדל של אוקטובר 2023 נראה כסוג המקרים החריגים שבהם לא סביר שלא להקים ועדת חקירה, ולהעדיף הקמת ועדת בדיקה ממשלתית או ועדה מסוג אחר כדי להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית - גוף בלתי תלוי בראשות שופט בית משפט עליון או מחוזי, בעלת סמכויות לזמן ולחקור עדים ולאסוף מסמכים. לכן ייתכן שבית המשפט יתערב בהחלטת הממשלה האם להקים ועדת חקירה וגם בשאלה איזו ועדה להקים.
מאת: עו"ד מירית לביא, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד עדיה זיו קיסוס
מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.
מאת: פרופ' סוזי נבות
בפסיקה אמנם אין מספרים, אין היקפי גיוס, אין קביעות ביחס לגיוס ההדרגתי, אולם היא קובעת חובה ברורה: "על המדינה לפעול לגיוס החרדים, בהתאם להוראות החוק". העובדה שנכתבה בידי מ"מ הנשיא פוגלמן ושנעדרות ממנה דעות מיעוט, דעות יחיד או הערות של יתר השופטים מעידה שבשאלת שלטון החוק כל המחלוקות מתפוגגות.
מאת: פרופ' סוזי נבות
ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.
מאת: פרופ' סוזי נבות
השופט הישראלי אד-הוק, שהיה בדעת מיעוט גם במקרה רפיח, הבהיר בחוות דעתו שביקורת משפטית עניינית, מקצועית ומבוססת, היא כנראה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בית הדין הבינלאומי לצדק – מוסד הנתון בתקופה זו ללחצים שונים. עמדת בית הדין מעוררת חשש לליקויים משמעותיים באשר לבירור העובדות של מה שנעשה ברצועה.
מאת: יוחנן פלסנר
הממשלה מנסה לשוב ולקדם הצעת חוק גיוס שנבלמה לפני שנתיים והייתה עמוסת בעיות: יעדי גיוס נמוכים, סנקציות לא אפקטיביות ומסלולי שירות לא שוויוניים. בעיקר אחרי השבעה באוקטובר, כל בר דעת כבר מבין שבלי סנקציות ואכיפתן דבר לא יגרום לחרדים להתגייס מרצונם הטוב.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
ההחלטה על צווי ביניים נוספים בהליך הג'נוסייד מצרה אמנם את מרחב הפעולה המבצעי של ישראל ברפיח, אבל מותירה לה מרחב גמישות בפרשנות וביישום של הצווים. נחישות רבה יותר במתן מענה לצרכים ההומניטריים של האזרחים ברצועת עזה, לצד גילוי אחריות רבה יותר של פוליטיקאים מבית ושיתוף פעולה הדוק של ישראל עם בעלות בריתה מחוץ, יאפשרו לישראל לקדם את היעדים המבצעיים שלה במלחמה תוך צמצום החיכוך המדיני והמשפטי בזירה הבינלאומית.
מאת: פרופ' יובל שני
דרום אפריקה טענה בדיון שרפיח היא ״קו ההגנה האחרון״ של רצועת עזה ולכן הרחבת המלחמה לשם תוביל לקריסת המצב ההומניטרי ברצועה. ישראל, מנגד, ייחסה את המשבר ההומניטרי לפעולות החמאס והדגישה את המאמצים שהשקיעה לשיפור המצב, שהובילו לתוצאות בשטח. שאלת הוצאת הצו להפסקת הלחימה ע"י בית הדין תלויה במידת השכנוע מצד ישראל שהפעולה ברפיח לא תגרור תוצאות הומניטריות חריגות.
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
שורשי המשבר ביחסים עם ארה"ב נמצאים לכאורה ברפיח. אולם המפתח לפתרונו מצוי הרחק מעזה, בין מוסקבה לבייג'ינג. סדר עולמי חדש הולך ומתעצב לנגד עינינו והוא שיכתיב את התנהגותם של מנהיגי ארה"ב בעתיד. המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין מעמידה את ישראל, הזקוקה לבעלות ברית בחזית מול איראן, בפני צומת של הזדמנויות וסיכונים.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בשנה האחרונה, ובפרט לנוכח מלחמת "חרבות ברזל", מאבדת ישראל את הגיבוי שלה במוסדות הבינלאומיים, בין אם בשל הצהרות שרים היוצרות רושם מוטעה שהיא פועלת בניגוד לדין הבינלאומי ובין בגלל מהלכי הממשלה להחלשת מערכת המשפט. על רקע הפרסומים בדבר הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים ע"י ICC, כיצד תוכל בכל זאת להשיב את האמון הבינלאומי בה?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אם יוצאו צווי המעצר – מהלך תקדימי נגד בכירים במדינה דמוקרטית - ייגרם לישראל נזק תדמיתי חמור משום שתהיה עלולה להצטרף למשפחה מפוקפקת של מדינות ולהיות מתויגת כ"מצורעת". נזק מקיף נוסף הוא הגשת תביעות פליליות במדינות שונות נגד ישראלים שהיו מעורבים במלחמת "חרבות ברזל" – ולא רק נגד בכירים.
מאת: שלי רובינסון, פרופ' נטע ברק-קורן, פרופ' יובל פלדמן
המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו"התקלקלות").
מאת: פרופ' סוזי נבות
בתקופה שבה ההפגנות חוזרות לרחובות נראה שהסובלנות וההכלה המתחייבות ביחס לכל הפגנה, בין בעד ובין נגד השלטון, אינן נר לרגלי מי שנותן את הפקודות. שלטון העושה דה-לגיטימציה להפגנות חותר תחת הדמוקרטיה ומזמין את המשטרה לפגוע בזכות להפגין, שאת חשיבותה הדגישו השופטים שדנו לאחרונה בכמה ממעצרי המפגינים.
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
ב-7 באוקטובר קיבלנו קדימון אפוקליפטי לקץ המדינה היהודית על הקרקע. ב-13 באפריל קיבלנו קדימון לקץ המדינה היהודית מן האוויר. מספיק טיל גרעיני אחד שחודר את מעטפת ההגנה הישראלית כדי לשנות את מציאות חיינו מן הקצה אל הקצה. לכן אסור שההצלחה הפנומנלית של חיל האוויר הישראלי ובעלות בריתו תעוור את עינינו לסכנה.
מאת: עו"ד מירית לביא
זה אולי קצת מפתיע, אבל גם במדינות כמו שוויץ, דנמרק, פינלנד ונורווגיה יש חוק גיוס חובה לצבא. מסקירה שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל יוצאי דופן בכך שהם מבקשים לפטור אוכלוסייה דתית ספציפית משירות צבאי ואזרחי. ומה לגבי החברה הערבית? כאן דווקא מצאנו מקור להשוואה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
השופטים מתייחסים בהחלטתם ל"טענות כבדות המשקל" הנוגעות לחוקיות החלטה 682, שמכוחה לא ננקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות. אמירתם עלולה להקשות על הממשלה לקבל החלטות דומות בנוגע לדחיית שירות גורפת לתלמידים, למשל למשך שלושה חודשים נוספים עד שיוסדר מתווה גיוס ראוי.
מאת: יוחנן פלסנר
הנוסח שפורסם בתקשורת מתייחס להעלאת גיל הפטור ל-35 ואינו כולל יעדי גיוס. הצעה ראויה חייבת להוריד את גיל מימוש השירות ל-21-20, לכלול סנקציות כלכליות ומנהליות על מי שלא יתגייסו ולאפשר שירות אזרחי רק בגופים ביטחוניים.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ירון קפלן
לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בעוד שברמת המסקנות נקטה הוועדה לשון חריפה וביקורתית, ברמת ההמלצות היא הייתה זהירה ומאופקת. על אף הטון התקיף והביקורתי של הוועדה גם ביחס לנבחרי ציבור, היא לא תחליף למשפט הציבור ולכן בכל הנוגע למחדל אוקטובר הלקח של הציבור צריך להיות לא להמתין לדוח של ועדת חקירה כדי לתבוע אחריות מנבחריו.
מאת: עו"ד מירית לביא
לנוכח רגישות תקופת הרמדאן והמציאות החדשה של ביטחון הפנים, על המשטרה להבהיר הן למתנדבים בכיתות הכוננות והן לבעלי הנשק ברישיון את המגבלות החלות עליהם. בנוסף, עליה להבטיח שהתארגנויות אזרחיות חמושות לא יפעלו עצמאית, שמא יסכנו את הציבור ואת פעילות גופי הביטחון.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ירון קפלן
68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
משטרי הסנקציות הכלכליות שנוקטות מדינות כוללים בין השאר הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים, כמו שנעשה כעת כלפי מתנחלים, איסור על עשיית עסקאות עם אנשים מסוימים ואיסור על תנועה של יחידים לשטח המדינות. מי רשאי להטיל אותם וכיצד על ישראל להגיב כלפיהם?
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
קצב צריכת התחמושת במערכה בעזה מבליט את תלותה של ישראל בארה"ב. אף שאין לישראל תחליף לברית עם ארה"ב, היא לא תוכל לממן לבדה הקמת מערך ייצור תחמושת עצמאי, ודאי לא כזה שיענה על כל צורכי צה"ל במערכה עתידית. נוכח המחלוקת הגוברת בקרב הדמוקרטים ביחס לתמיכה בישראל ומנגד התבססות אגף בדלני בקרב הרפובליקאים, על ישראל לשקול חבירה לבעלות ברית אחרות של ארה"ב כדי לצמצם את התלות המשותפת בה.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אם הדוח לא יהיה מספק מבחינת דרום אפריקה, היא תוכל לפנות שוב לבית הדין בבקשה להוצאת צווים זמניים לישראל. לצד זאת, הליך נוסף שהדיון בו ייפתח בחודש הבא, בעניין חוקיות והשלכות פעילות ישראל בגדה ובמזרח ירושלים, וכן חקירה המתנהלת בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, יעמיקו את מעורבות המשפט הבינלאומי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ההחלטה, שהתקבלה ברוב גדול, אמנם אינה התממשות התרחיש האפשרי החמור ביותר מבחינת ישראל, אך היא נתמכת ברטוריקה קשה מצד בית הדין. לצד קביעות חמורות ביחס לנעשה בעזה ולהצהרות בכירים ישראלים, בית הדין אינו מתייחס לאחריות החמאס לכך.
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עדיה קיסוס
בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נדונה כעת תביעת דרום אפריקה נגד ישראל, ובאותה עיר ממוקם גם בית הדין הפלילי הבינלאומי, שאף בו נדונות שאלות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מי רשאי לפנות לבית הדין בבקשה לפתוח בהליך נגד מדינה? כיצד הוא נוהג במקרים הנוגעים לסכסוך ובפרט לאירועי מלחמת "חרבות ברזל"? כל מה שחשוב לדעת.
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עדיה קיסוס
מה מבדיל מלחמה בין מדינות ממלחמה של מדינה נגד ארגון טרור? האם ובאיזה היקף ניתן לפגוע במטרות צבאיות המערבות שימוש אזרחי? על מי מוטלת האחריות לפנות אזרחים מאזורי מלחמה? מה היקף ההגנה הניתנת לבתי חולים? כל מה שחשוב לדעת.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
דחיית לקיחת האחריות עד לאחר בדיקה שתחל רק לאחר סיום המלחמה עשויה לארוך שנים. לא בכדי מקפידים בכירי הדרג המדיני, הזוכים לאמון ציבורי נמוך, לקבל את ההחלטות החשובות ב"קבינט המלחמה", שבו חברים גורמים הנהנים מאמון גבוה יותר וחוששים פחות מחקירה עתידית.
מאת: פרופ' תמר הוסטובסקי-ברנדס, פרופ' עמיחי כהן
המערב דורש מישראל לשמור בקפדנות על חוקי המשפט הבינלאומי הן במהלכים האוויריים והן בקרקעיים ברצועת עזה, כתנאי להמשך הגיבוי שניתן לה. עידוד התושבים להתפנות לדרום הרצועה, לדוגמה, חייב להיות זמני ולהתבצע במסדרונות הומניטריים מוגנים ותוך מילוי צורכי המפונים.
מאת: אליהו ברקוביץ
במלחמות קודמות שניהלה מדינת ישראל עודדו הרבנים את תלמידי הישיבות להתגייס ולתרום להצלחת המערכה, בין בעורף ובין בחזית. נוכח אלפי פניות חרדים להתגייס ולהתנדב בזמן "חרבות ברזל", ולמרות התנגדות מנהיגי הזרם החרדי המרכזי, נראה שמדובר בחיזוק משמעותי למגמת ההשתלבות.
מאת: עו"ד מירית לביא
תקנות כלי היריה החדשות נוטות באופן קיצוני לעבר הזכאות להחזקה בנשק פרטי, ללא האיזון או הפיקוח הנדרשים. קיים חשש שהן הותקנו במהרה ובחסות מצב החירום, ללא התחשבות בהשלכות המסוכנות של ההרחבה הדרמטית של הזכאים לרישיון.
מאת: ד"ר יעל ליטמנוביץ
רבים מאלה שהתייצבו ראשונים מול מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר היו שוטרות ושוטרים: הראשונים להגיב, להגן, ליפול, בטרם הגיעו כוחות צה"ל. ועם זאת, הביצועים בשגרה של המשטרה, שלאורך שנים "הורעבה" תקציבית וגם נקרעה במחאה נגד ה"רפורמה", לא מצליחים עדיין לשקף את מסירותם של המשרתים בה. ביום שאחרי המלחמה היא ראויה להכרה קולקטיבית.
מאת: פרופ' יובל שני
עד כה, הצליחה ישראל לטעון למשלימות באופן שמנע ניהול הליכים פליליים נגד בכירים ישראלים בפני ערכאות משפטיות זרות – אך לא לעולם חוסן. דווקא בתקופה שבה המשפט הבין-לאומי הפלילי מתחזק ומנגד, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית מצויה על מסלול התנגשות עם הקהילה הבין-לאומית, החלשת המערכת המשפטית והגברת ההיתכנות שהדרג הפוליטי יאמץ החלטות שעד כה נתפסו כבלתי סבירות, כמו תגובות "בלתי פרופורציונליות" לפיגועי טרור, יקשו על ישראל להמשיך ולהדוף הליכים משפטיים זרים נגד בכירים ישראלים.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אי אפשר לצפות שאלה החשים שהמדינה והצבא אינם משקפים עוד את ערכיהם יוסיפו להתנדב לשירות צבאי. בחירת הקואליציה, שחלקים בה לא שירתו כלל, להעביר את צמצום עילת הסבירות בגרסה הקיצונית ולתייג את המתנדבים כסרבנים, תגבה מחיר יקר שישלמו הצבא והחברה הישראלית כולה.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
החוק מבקש להבטיח שהחלטה בעלת השלכות דרמטיות תתקבל בפורום רחב, הנהנה מלגיטימציה דמוקרטית ומאפשר שיח מקצועי ונשיאה באחריות. מבצע "מגן וחץ" יצא לדרך בהחלטת רה"מ ושר ביטחון בלבד, תוך עקיפה של הקבינט, וסיפק תזכורת לחשיבות חיזוקו.
מאת: יוחנן פלסנר
כדי למנוע קריסה ביטחונית וכלכלית ולצמצם את אי השוויון בין החרדים לציבור הכללי על הממשלה לדאוג להוקרת כלל המשרתים בצה"ל, להתעקש על לימודי ליבה כתנאי לתקצוב מוסדות חינוך ולעצור סבסוד לאלה שנשארים בישיבה עד גיל מבוגר. כל הסדר שלא יחזק את השתלבות החרדים יוביל להמשך התפוררות החברה בישראל.
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד עודד רון, ד"ר גיא לוריא, עו"ד דפני בנבניסטי
באנגליה ובוויילס העצמאות האופרטיבית של המשטרה היא עקרון יסוד, בניו זילנד השר מנוע מלעסוק בחקירות, בתביעות ואף בפריסת שוטרים. בישראל יש צורך בתיקון פקודת המשטרה כך שתשמור עליה מהתערבות פוליטית.
השנה שחלפה לוותה בתנופה של עשייה אצלנו במכון הישראלי לדמוקרטיה. במציאות של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי חוקרי המכון סייעו בגיבוש החלטות מדיניות לשיפור עבודת הממשל ולהגנה על המוסדות הדמוקרטיים. נמשיך לעבוד יחד עם השותפים שלנו במערכת הפוליטית, במגזר הציבורי, בסקטור העסקי ובחברה האזרחית כדי להבטיח את עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, בטוחה ומשגשגת
מאת: פרופ' עמיחי כהן
על מנת לפצות על ההזנחה של הזירה הבינלאומית על ידי ישראל בשנים האחרונות, נדרשת השקעה רבה וחידוש של בריתות וקשרים שנחלשו. לשם כך, נחוץ לנו משרד חוץ חזק ומתפקד, וטוב שממשלת ישראל הנוכחית זיהתה את חולשתו של המשרד - שבוזר וקוצץ - ופועלת לחזקו. השאלה עד כמה יצליח מאמץ זה תתברר בשנה הקרובה, ולשם כך חשובה גם הצלחת ביקורו של ראש הממשלה אצל ידידתנו הטובה ביותר, ארה"ב
מאת: פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, אל"ם (מיל') ד"ר לירון ליבמן
ראוי לעשות כל מאמץ להימנע מהכנסת כוחות צה"ל לפעילות של אכיפת החוק, שתעמיד אותם בעימות עם אזרחים ישראלים. ככל שאכן מדובר במוצא אחרון, יש לתת את הדעת לנקיטת צעדים שיקטינו את הסיכון המשמעותי הצפוי מצעד זה
מאת: פרופ' עמיחי כהן
החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי כי לתובעת של בית הדין נתונה הסמכות להמשיך בחקירת החשדות בדבר הפרות של חוקתו בשטחים שמעבר לקו הירוק אינה אלא תחילתו של הליך החקירה, שצפוי להימשך שנים רבות. מה בדיוק היא עתידה לחקור, באילו קשיים היא עלולה להיתקל ומהן ההשלכות האפשריות מבחינת מדינת ישראל?
עד מתי צבא העם?
הוויכוח על קיצור השירות יצר בגדול שני מחנות: אלה שמתנגדים ומזהירים מפני מחסור בכוח אדם ביחידות המובחרות, כמו גם על תחלופת כוח אדם גבוהה שתשפיע על איכות הצבא וכשירותו.
ואלה שתומכים בקיצור השירות, הטוענים שצריך להתאים את מודל צבא העם למציאות שבה כמחצית מבני מחזור הגיוס ממילא אינם מתגייסים, ולשלב את החיילים המשוחררים מהר יותר בשוק העבודה.
נוכחותם הגוברת של דתיים ודתיות בשורות הצבא מקרינה על אופיו, ומשפיעה על החברה הדתית לאומית פנימה. יותר ויותר מחלוקות אידיאולוגיות בתוך הציונות הדתית, באות לידי ביטוי בצבא: מעמד האישה, היחס ללהט"בים ושאלות על מוסר מלחמה.
עד כמה הצבא הפך לזירת התגוששות של הדתיים לאומיים ומה היה אומר על זה דוד בן גוריון שהיום מציינים את יום פטירתו?
סדקים באמון הציבור בצה"ל? תלוי איך מסתכלים על זה. בכל הקשור למשימות ויכולות מבצעיות שנמצאות מתחת לרדאר הציבורי, האמון בצבא נשאר גבוה. הספקות צפים ועולים בנושאים שבהם צה"ל נחשף לציבור, ובהם יש לא מעט מקום לשיפור. ובכל זאת- כמה היו רוצים שצה"ל יקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה? צפו וגלו
מאת: פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, מאיר אלרן, כרמית פדן
צה"ל צריך להמשיך ולסייע לאזרחים ולמדינה בהתמודדות עם מגפת הקורונה ככל שיידרש, כמערכת תומכת ומשלימה לפעולת הגורמים האזרחיים, אך חשוב שלא ייגרר לניהול כוללני של המשבר או של תחומים מוגדרים, כלכליים וחברתיים, החורגים מתחומי סמכותו
מאת: עו"ד לילה מרגלית
בתקופה בה כולנו מתמודדים עם סכנת הקורונה, אין ספק שנדרש להתאים את הליכי החקירה והמעצר למציאות הקיימת, ולאפשר את הגמישות הנדרשת כדי להגן על בריאותם של החוקרים והעצורים כאחד, אולם קיימת חשיבות להבטיח יכולתם של העצורים לקיים קשר, גם אם טלפוני, עם עורכי דינם
מאת: פרופ' עמיחי כהן
עסקת המאה האמריקאית כוללת תמיכה בדרישת ישראל לסיפוח חלקים ניכרים מיהודה ושומרון, וכן הכרה במדינה פלסטינית. יחד עם זאת, היא מעלה סימני שאלה רבים בדבר העמדה המשפטית והיבטים הנוגעים לזכויות אדם, ביחס לאפשרות לחילופי שטחים בהם חיים אזרחי ישראל, ומעמד הפלסטינים תושבי השטחים שיסופחו
מאת: יאיר שלג
לא לחינם פחד דוד בן-גוריון, מייסד המדינה ומייסדו של צה"ל, מיחידות בעלות אופי הומוגני. יחידות כאלה מעוררות מיידית את שאלת הנאמנות הכפולה. ההתנגשות השבוע בין חיילי הנח"ל החרדי לחיילי מג"ב צריך לחדד שתי מסקנות: חידוד הזהירות מיחידות הומוגניות, וחידוד ההתנגדות הרעיונית ללאומיות שאיננה ממלכתית
מאת: פרופ' יובל שני
בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה- 73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. רבים מאיתנו מתייחסים במידה רבה של צדק, למועצת זכויות האדם כגוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו. אך לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא
מאת: ד"ר עידית שפרן גיטלמן, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס
בג"ץ קיבל אתמול את עתירתן של חמש נשים חולות סרטן, תושבות רצועת עזה, אשר ביקשו לקבל טיפול רפואי למחלתן בבתי חולים במזרח ירושלים. בכך, הוא דחה את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי למעט במקרים חריגים, לא תאפשר לחולים מעל גיל 16 בעלי קרבה לחמאס לקבל טיפול רפואי בארץ, אלא רק בגדה ובחו"ל
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ארבע שנים חלפו מ"יום שישי השחור", שבו נהרגו הדר גולדין, בניה שראל וליאל גדעוני ז"ל ברפיח, לקראת סיומו של מבצע צוק איתן. על פי דיווחים בתקשורת, כוחות צה"ל ירו באותו יום אלפי פגזים וטילים במאמץ למנוע את חטיפתו של הדר גולדין. לפי טענות הפלסטינים, עשרות, ואולי יותר, אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים נהרגו מהפגזות אלו. מאז, במשך כמעט ארבע שנים, נחקר המקרה במנגנון הבדיקה המטכל"י. וכעת התיק מצוי בידי הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית
מאת: ד"ר עמיר פוקס
די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה
מאת: פרופ' יובל שני
לפי החקיקה הנוהגת באיחוד האירופי על מדינות חברות להסגיר זו לזו חשודים בפלילים כעניין כבשגרה, וזאת על בסיס עקרון "האמון ההדדי" בין המדינות. ובחזרה אלינו, בכנסת ה-20 הוגשו עד כה 12 הצעות חוק פרטיות המכוונות בבירור או יובילו בהכרח להחלשת בית המשפט העליון
מאת: ד"ר עידית שפרן גיטלמן, תמר הוסטובסקי ברנדס
העמעום בנוגע לאיום שעל הפרק, ההטעיה בנוגע למשמעות של ניסיונות חציית הגבול והצגת המצב כסכנה קיומית יוצרים לגיטימציה ציבורית לשימוש לא מוגבל בכוח. וגם אם בצה"ל נעשים מאמצים כנים לצמצם פגיעה באזרחים, וגם אם לכוחות הביטחון הוגדרו איומים קונקרטיים והוראות הפתיחה באש הוגדרו בהתאם, המספרים שדווחו אתמול מעוררים לכל הפחות חשש כבד שרוח המנהיגים מחלחלת גם למטה למפקדים בשטח
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
החלטת פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בעקבות הבדיקה שערכה מח"ש, באשר לירי השוטרים שהביא למותו של תושב אום אל חיראן, יעקוב אבו אל קיעאן, באירוע בו נגרם מותו של השוטר ארז שאול לוי ונפצע שוטר נוסף - אינה נותנת מנוח. כדי לבחון את יחסנו הראוי להחלטת פרקליט המדינה מתבקש לערוך כאן תרגיל מחשבתי
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אם תתקבל הצעה לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון תהפוך כנסת ישראל, הנשלטת בפועל על ידי ממשלת ישראל, לאחד המוסדות המחוקקים החזקים ביותר בעולם. בכנסת ישראל לא קיימת אף מגבלה פוליטית על סמכות החקיקה. פגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים משמעותה שכוחה של הכנסת יתחזק כל כך, עד שהיא תהפוך למוסד בעל כוח מעל ומעבר למקובל בכל דמוקרטיה מערבית
מאת: יוחנן פלסנר
בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה
מאת: פרופ' יובל שני
מדינה בת 70 צריכה להחליט מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה, ועליה להבין שהשליטה על גורלה בידיה וכי ההכרעות שיקבלו אזרחי המדינה יקבעו את עתידה הקצר וארוך הטווח. תפקידה של המערכת הדמוקרטית הוא לספק לחברה כלים מתאימים לקבל החלטות כאלה בצורה מושכלת ויעילה, ובאופן אשר יבטיח שמירה על ערכיה של החברה
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד "שוברים שתיקה". במסגרת המלחמה עלתה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד דובר "שוברים שתיקה", על דברים שאמר באירוע פומבי. שרת המשפטים פנתה בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה - פניה שיש בה פוטנציאל מזהם. לאחרונה הפכה הפרקליטות כלי שרת במערכה הזו.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
מי יכול להחליט על פתיחת מלחמה בישראל? זוהי רק אחת מכמה שאלות מהותיות הנוגעות לקבלת החלטות ביטחוניות בישראל, שהתשובה לה שנויה במחלוקת. הממשלה תפעל בחודשים הקרובים לקדם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שיסדיר את מעמד הקבינט כגוף המוסמך לקבל את ההחלטה על פתיחה במלחמה. השאלה היא האם תיקון זה הינו ראוי?
את הדיון בתיק אזריה ראוי לסגור, את הדיון ב"פרשת אזריה" ראוי לפתוח. הסיפור האמתי בפרשה הוא אינו השאלה משפטית - אלא הסוגיה הערכית. העובדה שגם היום, לאחר שבית הדין אמר פעם נוספת את דברו, העיקרון הבסיסי לפיו אין הורגים את מי שאינו מהווה סכנה, רחוק מלהיות מקובל על הציבור או על מנהיגיו - היא זו שצריכה להטריד את מי שביטחון מדינת ישראל יקר לו
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בית המשפט העליון, השירות המשפטי הציבורי, התקשורת, ארגוני החברה האזרחית ואפילו צה"ל - כולם על המוקד. שלטון של הרוב שאינו מוגבל בצורה משמעותית, יוצר מערכת מעוותת ובלתי צודקת. הוא מאפשר לרוב לשלול את זכויות המיעוט, ומקטין את שוק הרעיונות, שהוא לב-לבו של הרעיון הדמוקרטי
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.
מאת: עו"ד טל מימרן
לאחרונה פורסם הדוח של הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של ועדת טירקל, אשר עסק בבדיקה ובחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי. יישום המלצותיהם של ועדת טירקל ושל של צוות הבחינה יקדם במידה רבה את מערכת החקירות בישראל לעבר מימוש מטרה זו.
מאת: עו"ד אלי בכר
שנים של "אילוף" של הימין הפוליטי את המערכת המשפטית, שירותי הביטחון והמשטרה, הביאו לכך שהתגובות שלהם אל מול הימין האלים הן רופסות ואינן שוות ערך לאלה שכנגד טרור פלסטיני. המערכת חייבת לעבוד שינוי תפיסתי עמוק שצריך להתחיל בביטול החלוקה על בסיס לאום בשב"כ.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה.
הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2025, המתקיים על-רקע תמורות משמעותיות בביטחון הפנים והחוץ, יעסוק בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הציבורי המצויות בתפר שבין ביטחון ודמוקרטיה. היום הראשון של הכנס יוקדש לעיסוק בעולמות של ביטחון פנים ושיטור, במסגרתו נדון, בין היתר, בהתמודדות עם משבר הפשיעה החמורה בישראל, בשיטור הפגנות, בתמורות במדיניות רישוי הנשק הפרטי בישראל, ובתפקיד המשטרה בהבטחת תקינות וטוהר הבחירות בואנו שנת הבחירות לכנסת ה-26. היום השני יוקדש לעיסוק בעולמות של צבא וביטחון חוץ, במסגרתו נדון, בין היתר, במערך המילואים לאחר שנתיים של לחימה, בביקורת שיפוטית על פעילות מבצעית, ובאתגרים עמם מתמודדת מדינת ישראל במישור הבינלאומי. בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק. הכנס יתקיים ב-26-25 בנובמבר 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים. הכנס למוזמנים בלבד וישודר בשידור חי באתר המכון. ייתכנו שינויים בתוכנית הכנס. לפרטים נוספים: ריטה רוסין, 02-5300849.
יום שלישי, 19.11.2024 משטרה וביטחון פנים: אתגרים ודילמות בשיטור הפגנות, התמודדות עם משבר הפשיעה החמורה, עצמאות משטרת ישראל | יום רביעי, 20.11.2024 צבא וביטחון חוץ: צבא העם אחרי 7 באוקטובר, תהליכי קבלת החלטות בזמן מלחמה, אתגרים משפטיים במישור הבין-לאומי | בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק | פתוח לקהל בהרשמה מראש | הכנס ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
דיון מיוחד שיעסוק בחלוקת האחריות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי; הגדרת סמכויות הטיפול; קווי יסוד לאופן הטיפול באירועי שבי; רלוונטיות מסקנות ועדת שמגר; ההבדל בין חיילים שבויים לאזרחים שבויים; ומקומם של הציבור, התקשורת וההנהגות הציבוריות השונות
משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון
ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
דיון מיוחד על השלכות הסיפוח על זכויות האזרח ועל יחסי יהודים ערבים. בין המשתתפים: חוקרי המכון; אל"מ (מיל.) ד"ר שאול אריאלי; אלוף (מיל.) גרשון הכהן; אלוף (מיל.) עמי אילון; ועו"ד עודד רביבי, ראש מועצת אפרת
הכנס מתקיים במסגרת הפעילות של התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון לפקין-שחק שבמכון הישראלי לדמוקרטיה ובשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר בישראל
בשנים האחרונות אנו עדים לסדרה של תקיפות סייבר המכוונות למערכת הבחירות במדינות דמוקרטיות שונות. הכנס יעסוק במיפוי וזיהוי האיומים המרכזיים על תהליך הבחירות מצד ישויות זרות ועל אמון הציבור בתוצאות הבחירות בהיבטי תקיפות סייבר.
המשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי, דרג צבאי, דרג מדיני והחברה האזרחית בישראל, מודל הגיוס - בין צבא העם לצבא מקצועי, נורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות - הקוד האתי במציאות משתנה, פקודת השירות המשותף - דתיים ונשים בצבא העם, מודל הגיוס למגזר החרדי ועתידו של השירות האזרחי. בהשתתפות אנשי ונשות צבא בעבר ובהווה, חוקרים ואקדמאים, מקבלי החלטות ונציגי החברה האזרחית
מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.
מהן ההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית במציאות של תרחיש המדינה האחת או שתי המדינות; מהם השיקולים של מקבלי ההחלטות בבואם להחליט ״מה הצדדים רוצים״?
ערב עיון בשיתוף חבריו לקורס הטיס של רון ארד, בהנחיית ד"ר אילנה דיין, מגישת "עובדה".
כיצד להגביר את המעורבות של קבוצות אוכלוסייה מגוונות בנושאים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל?
דיון בעקבות הספר "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל", מאת פרופ' סטיוארט כהן ופרופ' עמיחי כהן. משתתפים מוזמנים בלבד
הרצאה ודיון עם מר בריאן ג'נקינס ממכון המחקר האמריקני RAND. משתתפים מוזמנים בלבד.
השינויים החברתיים, התרבותיים, הדמוגרפיים והאידיאולוגיים שעוברת החברה הישראלית משפיעים על כל היבטי הקיום הישראלי, ובכלל זה גם על הצבא ועל האתוס שמכוחו ולאורו הוא מתפקד. מבצע 'צוק איתן', שחזר והעמיד את צה"ל במרכז תשומת הלב הלאומית, חידד נקודה זו.
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
