עידו קטושבסקי

לצד הפגיעה הכלכלית והתעסוקתית בכלל המפונים, ניכרת פגיעה עמוקה במיוחד במפוני הצפון ותושבי הצפון שלא פונו, מה שמחייב בדיקה מחודשת של מדיניות הסיוע בשעת חירום.

52% מהעצמאים דיווחו על ירידה בהכנסה האישית, יותר מכפול מהעובדים השכירים. את המחיר הכלכלי הכבד ביותר מהמלחמה משלמים גם עובדים צעירים וערבים.

סקר שערך ארגון ה-OECD בשנת 2022, הבוחן את תפיסות הציבור במדינות הארגון ביחס לסיכונים שונים, סיפק תובנות ייחודיות על עמדות הציבור הישראלי כלפי סיכונים ארוכי טווח. בארבע השנים האחרונות, ישראל התמודדה עם משברים רבים שהובילו את הציבור להתמקד בעיקר באיומים מיידיים, בעוד שהסיכונים ארוכי הטווח נדחקו לשולי תשומת הלב הציבורית. שנת 2022, שהתאפיינה ביציבות יחסית, לאחר מגפת הקורונה ולפני פרוץ גל המחאות בינואר 2023 שבא בעקבות הרפורמה המשפטית, וכן לפני אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, אפשרה הצצה נדירה לעמדות הציבור ביחס לסיכונים לטווח הארוך דוגמת משבר האקלים.