מאמר מערכת

לרגל יום אירופה החל ב-9 במאי ולרגל ציון חמישים שנה לשיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל, גיליון פרלמנט הנוכחי מוקדש לאיחוד האירופי. נהוג לראות את ראשיתו של האיחוד האירופי בהצהרה שנשא שר החוץ הצרפתי רוברט שומן ב-9 במאי 1950. הוא קרא בהצהרה זו לגרמניה, לצרפת ולמדינות נוספות לקיים שיתוף פעולה כלכלי כצעד ראשון בדרך להקמת פדרציה אירופית שתתרום תרומה רבת חשיבות לציביליזציה ולשלום עולמי.

האם יעמוד המוטו של האיחוד האירופי במבחן המציאות?

לרגל יום אירופה החל ב-9 במאי ולרגל ציון חמישים שנה לשיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל, גיליון פרלמנט הנוכחי מוקדש לאיחוד האירופי.
נהוג לראות את ראשיתו של האיחוד האירופי בהצהרה שנשא שר החוץ הצרפתי רוברט שומן ב-9 במאי 1950. הוא קרא בהצהרה זו לגרמניה, לצרפת ולמדינות נוספות לקיים שיתוף פעולה כלכלי כצעד ראשון בדרך להקמת פדרציה אירופית שתתרום תרומה רבת חשיבות לציביליזציה ולשלום עולמי.

מאז עברו כמעט שישים שנה שבמהלכן התרחב האיחוד האירופי מעבר למיזם של שיתוף פעולה כלכלי והפך להתאגדות על-מדינתית שאין לה אח ורע ועולם. לאיחוד האירופי המנון, דגל, מוטו ומוסדות נבחרים. אזרחי המדינות החברות באיחוד הם למעשה אזרחי האיחוד האירופי, והגבולות בין המדינות נותרו בעיקר על המפה. אולם צמיחתו של האיחוד אינה נטולת אתגרים.

המאמרים בגיליון זה בוחנים את התגבשותו של האיחוד האירופי ואת הקשיים שהתגלעו בדרך למימוש החזון של סולידריות כלל-אירופית. המאמרים, הבוחנים מנקודות מבט שונות את האיחוד האירופי, מאפשרים לבחון את השאלה האם אנו קרובים למימוש חזון "ארצות הברית של אירופה" או שמא אנו עדים להופעת בקיעים במיזם האחדות האירופי?

במאמר הפותח את הגיליון יעל הדר סוקרת את מוסדות האיחוד האירופי ודנה בסוגיית ה"גירעון הדמוקרטי" במוסדות האיחוד. הבחירות לפרלמנט האירופי שייערכו בחודש הבא הן הזדמנות לבחון את דפוסי ההשתתפות הפוליטית באיחוד ולתהות עד כמה נגישים מוסדותיו לאזרחים של מדינות האיחוד ומהי רמת ההיענותיות שלהם לצורכיהם.

ההתפתחות המוסדית היא רק פן אחד של התגבשות האיחוד האירופי. הליבה של התגבשות הישות האירופית היא ההאחדה הכלכלית ששיאה באיחוד המוניטרי והשימוש במטבע אחד - האירו. ענבר שץ מתארת במאמרה איחוד כלכלי באירופה את השלבים שהובילו לאיחוד המוניטרי, את התנאים הנדרשים לאיחוד זה ואת הכלים לשמירת היציבות של האיחוד הכלכלי. בסיום היא בוחנת את התמודדותו של האיחוד האירופי עם המשבר הכלכלי הנוכחי.

ד"ר שלמה פרלה מתייחס במאמרו חזרה אל "השוביניזם הכלכלי" להשפעת המשבר הכלכלי על הופעת הסדקים במרקם הסולידריות האירופית. הוא מראה כיצד בשעת משבר גוברים אינטרסים פרטיקולריים קצרי-טווח של המדינות החזקות באיחוד - כמו צרפת וגרמניה - על עקרונות היסוד של האיחוד, וכיצד מבליט המשבר את הפער בין החברות החזקות לחלשות באיחוד. המדינות החלשות הן בעיקר מדינות מזרח אירופה שהצטרפו לאיחוד משנת 2004 ואילך.

כיום חברות באיחוד 27 מדינות. המאמר  של יעל הדר וקרין תמר שפרמן האיחוד האירופי: "מועדון חברים" מתאר את תהליך ההצטרפות לאיחוד, את תנאי הקבלה, את שלבי הקבלה ואת המדינות המועמדות להצטרפות. כמקרה מבחן למורכבות ההצטרפות של מדינה לאיחוד מוצג המקרה יוצא הדופן של תורכיה, שבשל מאפיינים מסוימים שלה אינה עומדת כיום באמות המידה להצטרפות לאיחוד.

אחד החששות של מדינות האיחוד בבואן לצרף מדינות חדשות ולהמשיך בתהליכים של פתיחת הגבולות, פרט לשאלת היציבות הכלכלית, הוא החשש מפני הגירה של עובדים זרים. סוגיית ההגירה היא אחד האתגרים הקשים ביותר המאיימים על מדינות האיחוד האירופי. לסוגיה זו היבטים כלכליים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים. במאמר מוסלמים באירופה: דו-קיום או התנגשות הציביליזציות, קרין תמר שפרמן מתמקדת בתופעת ההגירה המוסלמית לאירופה. היא מתארת את ממדי ההגירה ובוחנת את הדילמה של ההתנגשות בין תרבותם ומנהגיהם של המהגרים המוסלמים ונטייתם להתבדלות ובין הערכים הליברליים, החוקים והתרבות המערבית של מדינות האיחוד.

במאמר החותם את הגיליון מר יואב בירן, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, סוקר חמישים שנה של יחסים מורכבים בין ישראל לאיחוד האירופי. הוא מצביע על המתיחות הפוליטית והמדינית בין ישראל לאיחוד לצד שיתוף פעולה כלכלי ומדעי, והוא עומד על התרומה ההדדית של יחסים אלה לאיחוד האירופי ולישראל.