ממדף הספרים בחו"ל

יושבי ראש ונשיאים של פרלמנטים

מטרת שני המאמרים הראשונים היא להגדיר סוגים שונים של ניהול בפרלמנטים דמוקרטיים על ידי יושבי ראש או נשיאים. מחקרו של המכון הלאומי הדמוקרטי בארה"ב מצביע על שלושה מודלים של יושבי ראש - המודל הבריטי, שבו יושב הראש הוא בלתי מזוהה מבחינה פוליטית ובעל סמכות; המודל האמריקאי, לפיו יושב ראש בית הנבחרים הוא גם מנהיג המפלגה הגדולה ובעל סטטוס גבוה ועצמה רבה; המודל של נשיא האסיפה הלאומית הצרפתית, אשר מכהן כיושב ראש של כנס הנשיאים וממונה כמפקח על התהליך התחיקתי של בית הנבחרים.
מאמרם של ג'וני ומולר מנסה להעריך את מידת הנייטרליות ואת כוחם של נשיאי פרלמנטים ב-18 מדינות אירופיות, ומגדיר ארבעה סוגים של יושבי ראש בתי נבחרים: (1) נייטרליים - נבחרים על פי קונצנזוס; (2) מזוהים עם מפלגה מסוימת ונבחרים על-ידי רוב בפרלמנט; (3) 'יושב-ראש הבית' - בלתי מזוהה מפלגתית; (4) מזוהה עם מפלגת מיעוט.
מאמרו של ניל ריימר משווה בין נהלי הצבעה בבחירת יושבי ראש הפרלמנטים בבריטניה, קנדה ואוסטרליה, ומנסה להעריך באיזו מידה הצבעה חשאית כפי שנהוגה בקנדה ובאוסטרליה מגבירה את השפעתם של חברי הפרלמנט על בחירת יושב הראש. הוא מגיע למסקנה שהצבעה חשאית מכניסה גורם של תחרותיות לתפקיד, העשוי לשרת היטב את הבית.

* National Democratic Institute for International Affairs: Presiding officers' speakers and presidents of legislatures. Washington, D.C., 1996. 17p.

*Jenny, Macelo and Wolfgang C. Muller. "Presidents of Parliament' neutral chairmen or assets of the majority?" In, Doring, Herbert: Parliaments and majority rule in Western Europe. Campus Verlag, 1995, pp. 326-364.

* Reimer, Neil: "Parliamentary culture and reform: electing the speaker by secret ballot" In, The Parliamentarian, October 1995, pp. 329-334.