מערכת המידע בכנסת

ח"כ שלמה בן עמי 

ש': מהן מערכות המידע העומדות לרשותך כחבר כנסת לצורך השגת נתונים, חומרי רקע ומבט השוואתי? באיזו מידה אתה אכן משתמש בהן?
ת':  אינני מכיר באופן ישיר את מערכות המידע בתוך הכנסת או מחוצה לה, ואין לי כל גישה אליהן. בנושאים שאני מכיר אני בדרך כלל נשען על ידע קודם שלי. במילים אחרות, מקורות המידע שלי הם מה שאני כבר יודע. אני קורא הרבה ויש לי חומר בבית בנושאים בהם אני מטפל והקרובים ללבי. בלימוד נושא חדש, העוזרת הפרלמנטרית באה במגע עם מקורות המידע, והיא זו שמכינה בעבורי את החומר והנתונים הדרושים.
יעל, עוזרת פרלמנטרית: מערכות המידע בהן אני משתמשת ללימוד נושאים חדשים הן ספריית הכנסת, שם המידע נשען בעיקר על קטעי עיתונות, ויחידת המידע של הכנסת האוספת חומר בנושאים שונים. כמו כן, אני נעזרת במכוני מחקר עצמאיים לחקר החברה הישראלית, כמו מכון ברוקדייל ומכון אדווה, אשר מציעים מידע מחקרי. לחומר השוואתי אני נעזרת בעיקר באתרי האינטרנט השונים.

ש': עומס העבודה של חבר כנסת מחייב צוות של עוזרים אשר תורם לעבודה השוטפת. באיזו מידה תורם צוות העוזרים לעבודתך המקצועית?
ת':  אין ספק כי תרומתו של צוות העוזרים הפרלמנטרים היא גבוהה ביותר וחיונית לעבודה השוטפת ולעבודה המקצועית. העוזרת הפרלמנטרית היא הדבר הטוב ביותר שקרה לי מאז כניסתי לתפקיד. היא מוכשרת, מכירה את המערכת ונעה בה בחופשיות רבה. איננו נתקלים בקשיים בהשגת מידע, מן הסיבה שהעוזרים הפרלמנטרים מבקשים אותו ולא אני, חבר הכנסת. אינני נתקל במצבים בהם עבודתי מתעכבת בשל היעדר מידע או נתונים.

ש': המחוקק של המאה ה-20 חשוף מאוד בעבודתו. הוא נמצא תחת לחצים רבים גדלים והולכים של דרישות התקשורת, המתעקשת על תגובה מידית ומהירה לשינויים במדיניות ולמשברים. האם וכיצד שינויים אלה משפיעים על מקצועיות עבודת המחוקק ועל צריכת המידע?
ת':  דרישות התקשורת והצורך בתגובה מידית, וכך קצב האירועים המטורף של המדינה שלנו, מקשים במידה מסוימת על היכולת לאסוף מידע על כל נושא ועניין. אין לכך פתרון. כחבר כנסת אתה חייב להגיב בזמן אמת על סמך מה שידוע לך, תוך נטילת סיכון לאפשרות של טעות. רמתו של המגיב היא הקובעת - עולם הדימויים שלו, השכלתו וכולי. לכן, במקרים רבים אני נשען על אינטואיציה ונאחז באמירה העקרונית, שהיא בעלת עצמה לא פחותה. רוב הבעיות הישראליות מובנות בהקשר הערכי והעקרוני שלהן, ולעתים הפרטים פחות חשובים. יש מקום לבדיקה מעמיקה כאשר רוצים ללכת לבג"צ, להציע הצעת חוק וכולי. מהירות התגובה דורשת ברירה של הנושאים בהם ההתעסקות מעמיקה; לא ניתן להכיר את כל הנושאים באותה מידה של רצינות.

ש': האם שירותי המידע העומדים לרשותך כחבר כנסת ולרשות העוזרים הפרלמנטריים עונים על דרישות העבודה השוטפת?
ת': מערכות המידע הקיימת נראות לי מספקות. אינני מתקשה לתפקד בגלל חוסר מידע, ונראה לי שכך גם חברי כסת רבים אחרים העובדים בצורה רצינית באופן אישי, אינני רואה עצמי כחבר כנסת שמתרוצץ עם נתונים כדי להפריך נתונים של מישהו אחר; אני רואה עצמי יותר כמקדם שאלות עקרוניות שיש בידי ידע עליהן. בנושאים שאיני בקי בהם, העוזרת הפרלמנטרית מבצעת את העבודה בצורה טובה מאוד לאחר הנחיה קצרה.
יעל עוזרת פרלמנטרית: מערכות המידע הקימות נותנות שירות טוב ומספק.

ח"כ מאיר שטרית 

ש': מהן מערכות המידע העומדות לרשותך כחבר כנסת לצורך השגת נתונים, חומר רקע ומבט השוואתי? באיזו מידה אתה אכן משתמש בהן?
ת': מערכת המידע הבסיסית ביותר היא מערכת המחשוב. עד תחילת הכנסת הנוכחית, חברי הכנסת לא השתמשו במחשבים אלא באמצעות העוזרים הפרלמנטרים שלהם. הסיבה איננה אי אצון אלא מערכת ישנה, מסורבלת וקשה לשימוש. כיו"ר ועדת המחשוב היה לי ברור כי צריך לעבור לשיטות מודרניות וידידותיות יותר, וכי מהפך בגישה ובמבנה המערכת יעודד את חברי הכנסת להשתמש במחשב ככלי עבודה מקצועי ונוח. החלטתי להחליף את כל המחשבים בכנסת למחשבי פי-סי. כל חבר כנסת שרצה לקבל מחשב נדרש לעבור קורס מרוכז, וההיענות הייתה רבה. במקביל, אנו עובדים על תכנית ארוכת טווח לשינוי כל מערכות המחשוב של הכנסת למערכת מתוחכמת יותר, המרושתת עם מערכות המחשוב של משרדי הממשלה. מערכת מידע נוספת היא ספריית הכנסת ויחידת המידע שאוספת נתונים ומידע בנושאים שונים. כל חבר כנסת יכול להזמין מיחידת המידע עבודה בכל נושא שהוא רוצה. יחידת המידע מכינה ביזמתה עבודות שונות כמו איסוף נתונים סטטיסטיים לקראת הצעות חוק, שאילתות וכולי, וכן בנושאים העומדים על סדר היום. אולם אנשי היחידה מוקבלים ביכולת לגישה מהירה וטובה למקורות מידע מגוונים, והעבודות שהם מכינים אינן תמיד רציניות ומעמיקות. לכן, חברי כנסת לא מרבים היום להשתמש בעבודות של יחידת המידע. אני נעזר גם באתרים מרכזיים באינטרנט כמו ספרית הקונגרס האמריקאי ואחרים, אשר אוספים נתונים ומידע השוואתי על נושאים שונים במדינות שונות. המידע קיים; צריך רק לפתח את יכולת הגישה והשימוש של חברי הכנסת.

ש': עומד העבודה של חברי הכנסת מחייב צוות של עוזרים אשר תורם לעבודה השוטפת. באיזו מידה תורם צוות העוזרים לעבודה המקצועית?
ת': אין ספק כי עוזר פרלמנטרי ברמה גבוהה מסייע לעבודה המקצועית של חבר הכנסת. אמנם צוות העוזרים העומד לרשות כל ח"כ גדל לשניים, אך הצעד לא תרם להגברת המקצועיות בעבודה. לדעתי חשוב להעלות את רמת העוזרים הפרלמנטרים. תנאי חשוב לכך הוא העלאה בשכרם של העוזרים והגדלת היקף משרתם למשרה מלאה. בעבר העליתי הצעה בנושא זה. רק כך יגיעו אנשים ברמה אקדמית גבוהה אשר יראו בעבודה קריירה רצינית ויתרמו באופן משמעותי למקצועיותו של חבר הכנסת.

ש': בספרות טוענים כי ככל שהפרלמנט עצמאי יותר ביחס לרשות המבצעת כך יש לו יותר שירותי מידע בלתי תלויים, וגופי מחקר מפותחים. כיצד היית מגדיר את הכנסת?
ת': בהשוואה למדינות נאורות, כנסת ישראל נמצאת בתחתית הסולם. יכולתו של חבר כנסת לבקר באופן מקצועי את פעולות הממשלה היא שולית בלבד. מתנהלים המון ויכוחים על שטויות, ואין בדיקה אמתית של מעשי הממשלה על ידי הכנסת. אחת הסיבות העיקריות לכך היא מחסור בכלים מקצועיים. אצלנו, להבדיל מהמצב בארצות הברית, אין מודעות לכך שמתן כלים מקצועיים לחבר כנסת יכול לסייע למאבק של כנסת מול ממשלה.

ש': כיצד ניתן לדעתך לשפר את שירותי המידע העומדים לרשות חבר הכנסת?
ת': ראשית, להקים צוות של עוזרים פרלמנטרים ברמה אקדמית גבוהה, בהתאם לתחום ההתמחות של חבר הכנסת. לחבר כנסת העוסק בעיקר בתחום חקיקה - עוזר משפטן, וכולי. צוות רציני ישפר לא רק את מקצועיות העבודה, אלא גם יחסוך כספים ויקצר תהליכים ארוכים ומסורבלים. בכנסת יש זרימה בלתי פוסקת של נושאים שאי אפשר להתמקד בכולם, לכן נדרש צוות מקצועי שיוכל להקדיש מזמנו ולהיעזר במכוני מחקר ובגורמים מקצועיים חיצוניים. אם יהיו שירותי מידע מפותחים, חברי הכנסת יתחילו להשתמש בהם יותר ויותר. לכן, יש לשנות את ההרכב והמבנה של יחידת המידע, ולהעסיק מידענים מקצועיים, עם יכולת גישה גבוהה למקורות מידע. זמינות המידע צריכה להיות גדולה יותר, מקורות החיפוש והמידע צריכים להיות מגוונים יותר. אנחנו מפתחים כרגע תכניות שונות במטרה להפוך את יחידת המידע לגוף מקצועי שיהיה מסוגל לתת שירותי מחקר ומידע ברמה גבוהה לחברי הכנסת ולגופים חיצוניים בעלי עניין.