תפקידיהם של העוזרים הפרלמנטרים
העוזרים הפרלמנטריים הם יד ימינם של חברי הכנסת, ומכיוון שהמשרה מושתת על יחסי אמון, זהו מינוי פוליטי ראשון במעלה שחבר הכנסת ראשי לבצע. משום שאין הגדרת תפקיד מדויקת ומשום יחסי האמון בין חבר הכנסת לעוזריו, נוצרת דינמיקת עובד-מעביד ייחודית. התכנים שהעוזרים הפרלמנטריים מטפלים בהם עשויים להיות רבים ומגוונים ובעלי אתגר ועניין רב, או לחלופין מצומצמים ובנליים. לעתים הם שותפים בין שווים בקבלת ההחלטות ומימושן ומשמשים ציר מרכזי בלשכה, ולעתים הם רק המוציאים לפועל - הכול תלוי בטיב הקשר הנוצר בינם ובין חבר הכנסת. אך דבר אחד אינו משתנה: את התהילה מקבל חבר הכנסת, ואילו העוזרים הם הרואים ואינם נראים, העובדים החרוצים ה"סוגרים את הפינות וקושרים את הקצוות" וכמובן נותנים שעות נוספות תמורת שכר צנוע. משום כל אלו, תפקיד העוזר הפרלמנטרי הוא אחד התפקידים שבהם "האדם עושה את התפקיד".
מבוא
העוזרים הפרלמנטריים הם יד ימינם של חברי הכנסת, ומכיוון שהמשרה מושתת על יחסי אמון, זהו מינוי פוליטי ראשון במעלה שחבר הכנסת ראשי לבצע. משום שאין הגדרת תפקיד מדויקת ומשום יחסי האמון בין חבר הכנסת לעוזריו, נוצרת דינמיקת עובד-מעביד ייחודית. התכנים שהעוזרים הפרלמנטריים מטפלים בהם עשויים להיות רבים ומגוונים ובעלי אתגר ועניין רב, או לחלופין מצומצמים ובנליים. לעתים הם שותפים בין שווים בקבלת ההחלטות ומימושן ומשמשים ציר מרכזי בלשכה, ולעתים הם רק המוציאים לפועל - הכול תלוי בטיב הקשר הנוצר בינם ובין חבר הכנסת. אך דבר אחד אינו משתנה: את התהילה מקבל חבר הכנסת, ואילו העוזרים הם הרואים ואינם נראים, העובדים החרוצים ה"סוגרים את הפינות וקושרים את הקצוות" וכמובן נותנים שעות נוספות תמורת שכר צנוע. משום כל אלו, תפקיד העוזר הפרלמנטרי הוא אחד התפקידים שבהם "האדם עושה את התפקיד".
ההיבט הפורמלי
החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001
מעמדם של העוזרים הפרלמנטריים בכנסת אינו קבוע בחוק, אלא נקבע בהחלטות של ועדת הכנסת. משנת 1996 רשאי כל חבר כנסת להעסיק שני עוזרים. הם אינם עובדי הכנסת, אלא עובדים שלו, אבל הם מוזכרים בהחלטות של ועדת הכנסת כדי להסדיר את מעמדם החוקי וכל מה שנלווה לכך. הכנסת הקפידה להבהיר את מי מותר להעסיק כעוזר/ת פרלמנטרי/ת, מהן הדרישות המקצועיות של התפקיד, מהי חובת הנאמנות של העוזר/ת לחבר הכנסת, מהי החלוקה המנהלית בין העוזרים (מנהלי ומקצועי), מהן זכויות הבסיס הצמודות לתפקיד (כגון גובה המשכורת, פנסיה, ותק, תוספת יוקר, דמי מחלה ודמי הבראה) ומהן הזכויות הנוספות (כגון טלפון סלולרי, הוצאות ושי לחג). בהחלטה זו אין מפורטים מהות התפקיד ומה על העוזר/ת הפרלמנטרי/ת לבצע, ומאמר זה מטרתו לתאר את מהות התפקיד ואת התכנים שהוא עוסק בהם.
ככלל, העוזרים הפרלמנטריים אחראים על יוזמות חקיקה של חבר הכנסת, תקשורת ודוברות, עבודה מול גורמים ומוסדות פוליטיים, מִנהל ופניות הציבור כמו שיפורט להלן.
הערה: בכנסת פועלות עוזרות פרלמנטריות רבות (להערכתי כמחצית מכלל העוזרים הפרלמנטריים) וכן חברות כנסת, אבל מטעמים של נוחות הקריאה אשתמש בדרך כלל בלשון זכר.
ההיבט המעשי
יוזמות חקיקה
לכל חבר כנסת כאמור שני עוזרים פרלמנטריים, ואחד מהם אחראי על קידום יוזמות החקיקה שלו. החקיקה היא האמצעי העיקרי של חברי הרשות המחוקקת להטביע את חותמם בציבוריות הישראלית, ולשם כך על העוזרים העוסקים בתחומים אלה להכיר את ההליך הטכני של החקיקה: את מהלך הקריאות, את אופן הגשת השאילתות וההצעות לסדר, את אופן כתיבת החוקים ואת האופן שהם מטופלים במליאה ובוועדות הרלוונטיות לאורך כל תהליך החקיקה. על העוזרים להכיר היטב את הלשכה המשפטית בכנסת, שתפקידה לתרגם את הרעיון לשפה המשפטית הסטנדרטית של ספר החוקים (על תפקיד הלשכה ראו: "היועץ המשפטי לכנסת והלשכה המשפטית של הכנסת"), וכן חשוב שהם ישלטו במערכת החקיקה הממוחשבת העומדת לרשותם בלשכת חבר הכנסת. חבר כנסת הבוחר להקדיש לעבודת החקיקה חלק נכבד מזמנו זקוק לעוזר או עוזרת שזה עיסוקם העיקרי. עוזרים שעובדים עם חבר כנסת שהוא ראש ועדה צריכים לעבוד בשיתוף פעולה עם היועצים המשפטיים של הוועדה ולהיות בקיאים בהליך החקיקה הנעשה בה.
יוזמת חקיקה יכולה להיות תוצאה של עבודה יסודית ומעמיקה מתוך התדיינות והתייעצות עם גופים בכנסת ומחוצה לה, אבל היא יכולה גם להיעשות כתגובה מידית לאירוע הנמצא על סדר היום הציבור - אז מטרתה העיקרית להשיג כותרות בתקשורת יותר מאשר להביא לידי חקיקה אמתית. עם זאת לעתים כשמדובר בתגובה לאירוע הנמצא על סדר היום הצעות לסדר ושאילתות ישיגו את אותה המטרה. את כל הכליים הפרלמנטרים הללו על העוזרים הפרלמנטריים לדעת לגבש בשביל מעסיקיהם.
על העוזרים הפרלמנטריים לגלות בקיאות בחקיקה חשובה כמו חוק ההסדרים וספר התקציב, המונחים על שולחן מליאת הכנסת כל פרק זמן קבוע (לרוב שנה או שנתיים). עליהם להיות בקיאים בסעיפים ובתתי-הסעיפים של החוק וכן במונחים ה"מכובסים" שמשרד האוצר משתמש בהם, כדי לברר את המשמעות האמתית ואת הכוונות מאחורי הכותרות. את אלו צריכים העוזרים הפרלמנטריים לפענח בלילות שלפני העברתם בשלוש הקריאות.
בעבודתי עם חבר הכנסת עמיר פרץ בכנסת השמונה עשרה הייתי מעורב בהליכי חקיקה רבים. שני חוקים שעוררו הד תקשורתי וציבורי נרחב היו "חוק שכר מינימום" ו"חוק שכר מינימום לחיילים בשירות סדיר". שניהם נעשו בהליך חקיקה מקיף וממצה אגב התייעצויות עם גורמים מקצועיים בכנסת ומחוצה לה. בשניהם היה צורך למצוא נוסחה מתאימה שמצד אחד תשקף את האידאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית של חבר הכנסת, אבל מן הצד האחר תענה על שאלות תקציביות ולוגיסטיות הקשורות במקורו של הכסף הדרוש לחקיקה.
תקשורת ודוברות
בכנסת מתחרים 120 חברי כנסת על תשומת לבו של הציבור הישראלי. חברי כנסת שלא ישכילו להשתמש בכל אמצעי התקשורת העומדים לרשותם כדי לעצב את תחום העניין שעמם הם מזוהים במרחב הציבורי ולקבל תשומת לב תקשורתית ראויה כבר בקדנציה הראשונה שלהם (ומוטב בשנתיים הראשונות, שכן רוב הכנסות אינן מתות מוות טבעי לאחר ארבע שנים), ספק אם יצליחו להתקדם לכנסת הבאה. לכן פעמים רבות עוזר פרלמנטרי אחד אחראי על תחום התקשורת ומשמש כדובר וכאיש יחסי הציבור של חבר הכנסת. בתחום זה העוזר זקוק ליצירתיות ולמקוריות.
לכלי התקשורת (עיתונות כתובה, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט) נציגים קבועים בכנסת המדווחים באופן קבוע ושוטף על הנעשה במשכן. רוב הכתבים מנוסים ובמשך השנים סיקרו קדנציות רבות, ולכן על העוזרים לדעת לשווק את חברי הכנסת שלהם באופן מעניין ומקורי. ראשית עליהם להיות מעודכנים באירועים השוטפים בכלל ובאלה הקשורים בתחום שחברי הכנסת שלהם עוסקים בהם בפרט, ולשם כך מוטב להם שיסקרו את כלי התקשורת ואת הערוצים בקביעות ובשיטתיות. עליהם לנסח הודעות לתקשורת (קומוניקטים) שילכדו את עיני העיתונאים ולזהות מהו אירוע תקשורתי ומה יהיו הכותרות של היום ומחר. עוד עליהם לדעת ליזום ולהפיק אירוע תקשורתי וכיצד לנצל אירוע המתרחש במשכן - יהיה זה במליאה, בוועדות או במזנון הכנסת - כדי להשיג כותרות לחברי הכנסת שלהם. חשובים לא פחות הקשרים האישיים שהדוברים יוצרים עם העיתונאים במהלך תפקידם: עליהם לדעת באיזה עניין ולמי לפנות כשיש להם מידע שיעניין את הכתבים, וכמו בכל מערכת יחסים, גם בין הדוברים הפרלמנטריים ובין העיתונאים יד רוחצת יד. כתבי התקשורת חייבים לדווח על הנעשה במשכן, והדבר נותן לדוברים במה והזדמנות לספק את המידע. אך מכיוון שרבים מעוניינים לעשות זאת, על העוזרים הפרלמנטריים לפעול במהירות וביעילות מול הכתבים ובתוך כך לנסות ולהזכיר את שמם של חברי הכנסת שלהם .
ידוע כי כמה מחברי הכנסת "תקשורתיים" יותר מעמיתיהם, ולכן אתגר גדול עומד לפני הדוברים העובדים עם חברי כנסת חסרי ניסיון או עם כאלה הזקוקים לליטוש בהתנהלותם אל מול התקשורת. לעומתם, בכל קדנציה יש חברי כנסת שאינם זקוקים לעבודתם של הדוברים, שכן הם עצמם בעלי ידע רב ויכולת התנהלות טובה בכל הנוגע לאמצעי התקשורת. במקרים אלו עבודתם של הדוברים היא בעיקרה טכנית, ובעיקר הם מוציאים אל הפועל את דבריו של חבר הכנסת אל התקשורת.
דוברים העובדים עם חברי כנסת היושבים בראש ועדה חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם דובר הוועדה ולהיות מתואמים עמו בכל הנוגע להודעות שהם שולחים לתקשורת. בכנסת השש עשרה הייתי דוברה של קולט אביטל, שישבה גם בראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ולכן בתוקף תפקידי היה עליי להיות בקיא בתוכן הדיונים הנערכים בה וכן להכיר את העיתונאים המסקרים את תחום העלייה והקליטה.
עבודה עם גורמים ומוסדות פוליטיים
יש עוזרים פרלמנטריים המקדישים חלק גדול מזמנם לחיזוק הקשר הפוליטי בין חברי הכנסת ובין מפלגותיהם. כאשר חבר הכנסת שייך למפלגה גדולה יחסית בעלת מוסדות פוליטיים דינמיים (נשיאות, לשכה ועידה, מרכז וכו') שבהן פעילים פוליטיים מרכזיים ("עסקנים"בשנותיה הראשונות של המדינה היה ה"עסקן" דמות חיובית בפוליטיקה, שקידם אינטרסים ציבוריים ומפלגתיים כאחד. עם ירידת קרנה של השיטה המפלגתית נהפכה המילה למילת גנאי המעידה על שחיתות פוליטית ומוסרית. בישראל, ובייחוד בתל אביב, רחובות רבים קרואים על שם עסקני מפא"י וההסתדרות הציונית.) ואנשי המנגנון משתתפים בהחלטות המפלגה, בקביעת אופייה ובדרכי התנהלותה, העוזר הפרלמנטרי הוא איש הקשר בינם ובין חבר הכנסת. פעמים רבות ייבחר עוזר בזכות הידע והניסיון שיש לו במנגנוני המפלגה.
לאנשי המנגנון המורחב כוח פוליטי גדול מזה שיש לחברי המפלגה מן השורה בזכות היכרותם רבת השנים עם האלקטורט ועם אנשי המפלגה ומנגנוניה. פעילים אלה הם ראשי הקבוצות בעלות הכוח הפוליטי, והם היוצרים את המערכים ("דילים") בבחירות המקדימות (פריימריז) או בבחירות במנגנוני המפלגה (מרכז המפלגה), הקובעות את מעמדו של חבר הכנסת בה. חברי כנסת רבים מעסיקים עוזרים אך ורק כדי לשמר ולשמן את מערכת היחסים שלהם עם הפעילים ועם אנשי המנגנון, במטרה לשמר ולצבור כוח פוליטי. לפני בחירות פנימיות נהוג ששני העוזרים ויתר עובדי הלשכה מתגייסים לפעילות פוליטית אינטנסיבית כדי לסייע לחבר הכנסת להתמודד על מקום ראלי ברשימת המפלגה. כשהעוזרים אף בקיאים בנבכי המפלגה, הם עשויים לנהל את מסע הבחירות הפוליטי.
כמי שסייע בידי חברי כנסת ממפלגת העבודה - עמיר פרץ וקולט אביטל - חלק גדול מזמני כעוזר הוקדש להיבט פוליטי זה. מפלגת העבודה מחולקת על פי קבוצות גאוגרפיות (צפון, חיפה, שרון-שומרון, מרכז, דן, תל אביב, ירושלים, דרום ונגב) וסקטוריאליות (קיבוצים, ערבים, דרוזים, מושבים, שכונות, נשים, עולים, דתיים, צעירים וגמלאים). ומכיוון שההיבט הפוליטי הוא נתון מובנה, הייתה עבודתי כרוכה במגע עם פעילי הסקטורים האלה ועם נציגיו (בעיקר קשר רציף עם חברי המרכז ותומכים), קריאת המפה הפוליטית העדכנית, זיהוי מתנגדים, יצירת קשרים חדשים ומרכזי כוח וכמובן השתתפות באירועים פרטיים (בר/בת מצווה, חתונה כו').
מִנהל
כל חבר כנסת זקוק לעוזר פרלמנטרי שיהיה גם המנהלן שלו וינהל את שגרת יומו ואת יומנו. בימים ראשון וחמישי המליאה אינה מתכנסת, וחבר הכנסת מחזק ומשמן את הקשר שלו עם הציבור על ידי סיורים פוליטיים במחוזות המפלגה ובסקטורים שונים, פגישות בלשכה הפרלמנטרית הממוקמת מחוץ למשכן ועוד אירועים כאלה ואחרים. יש חברי כנסת המקדישים גם את יום שישי ואף את השבת לעשייה זו, בייחוד לפני מערכת בחירות. לרוב אחד העוזרים מצטרף לחבר הכנסת, ולכן על עוזרים פרלמנטריים להיות נכונים לעבוד גם בסופי השבוע. גם בימים שבהם המליאה מתכנסת (שני, שלישי ורביעי) יומנו של חבר הכנסת צריך להיות עמוס פגישות. בלשכתו בכנסת, בין הליך חקיקה להודעה לעיתונות, הוא מקבל חברי מפלגה, לוביסטים, פניות ציבור ועוד. כדי שחבר הכנסת יפיק את המרב מהזמן הארוך שהוא שוהה במליאה, הכרחי שיהיה לו לוח זמנים חכם וגמיש.
תפקיד העוזר המנהלי לווסת בין כל העניינים הפוליטיים, התקשורתיים והמנהליים, ולשלב בהם את ענייניו האישיים של חבר הכנסת. עקב עומס העבודה המנהלית והאינטנסיביות שבה יש חברי כנסת המייעדים את אחד העוזרים לתפקידי מנהלה בלבד, ואילו העוזר השני אחראי על יתר הנושאים. לעתים קרובות העוזרים המנהליים נמצאים זמן רב ביותר עם חבר הכנסת, ויש כאלו המלווים את מעבידם תקופות חיים של ממש ויוצרים עמם חברויות אינטימיות. בתקנון האתיקה של הכנסת קיים סעיף האומר כי "חבר הכנסת יסתייע בעוזרים הפרלמנטרים שלו לצורך מילוי תפקידו כחבר כנסת באופן סביר", ולכן על חבר הכנסת להקפיד שלא לחצות את הקווים ולא להטיל על עוזריו משימות שאינן תואמות את הגדרת תפקיד העוזר וחורגות מן הטעם הטוב.
פניות הציבור
גם הטיפול בפניות הציבור הוא מתפקידם של העוזרים הפרלמנטריים. באמצעות הדואר והדוא"ל מגיעות לחבר הכנסת פניות מגוונות מן הציבור - החל בבקשות אישיות של אזרחים וכלה בפנייה של עובדי מפעלים, מועצות וקבוצות מאורגנות למיניהן. על העוזרים הפרלמנטריים לאסוף את הדואר ולמיינו, לברר את הפניות, לבדוק אותן ולהשיב לפונים. לשם בירור מעמיק ותשובה מפורטת יותר משורה מנומסת המעידה על קבלת המכתב ו"המשך טיפול", דרושה היכרות עם מערכות הממשל והשלטון בישראל, ידיעה איזה גורם עשוי לתת את התשובה המתאימה לבעיותיו של הפונה, וידע כיצד לגשת אליה ומה עושים כשהתשובה אינה משביעת רצון. כל אלו הם תוצר של ניסיון והיכרות עם מערכות השלטון שהעוזרים צוברים במהלך תפקידם.
מכיוון שכמות הפניות מהציבור רבה, יש חברי כנסת שיבקשו מן העוזר לתעדף מקורבים או חברי מפלגה שחבר הכנסת חפץ בעיקרם. אי-אפשר לסייע לכל הפונים לחבר הכנסת, אבל התייחסות מנומקת לפונה, אפילו אם תהא זו תשובה שלילית, היא מחובתו של העוזר.
שונות
עוזרים פרלמנטריים עשויים למצוא עצמם אחראים לעוד תחומים: כתיבת נאומים- יש עוזרים הכותבים את נאומיהם של חברי הכנסת לפני המליאה ובאירועים פוליטיים. פרויקטים- יש חברי כנסת שתחום פעילותם חורג מן המשכן והם מעורבים בפרויקטים בתחומים מגוונים כגון העולם היהודי, איכות הסביבה או פיתוח הנגב והגליל. במקרים אלה יהיו העוזרים הפרלמנטריים אחראים מטעם הלשכה על פרויקט שכזה על כל היבטיו המנהליים, הלוגיסטיים והתכנוניים.
שינויים, מגמות ותופעות
עוזרים נוספים
בתקנת עוזר פרלמנטרי נוסף (התשס"ח, התשס"ט, התש"עעל פי סעיף 40 ח' (ב') להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001 בתקנון הכנסת) הוחלט כי לחברי כנסת המנהלים את הוועדות הקבועות יתווסף עוזר שלישי ולחבר הכנסת המנהל את ועדת הכספים אף עוזר רביעי. אין ספק שלנוכח העומס בעבודתם של העוזרים והעומס המוטל על הוועדות במקרים אלה יש צורך אמתי בעוזר נוסף. אבל גם חבר הכנסת מן השורה רשאי להעסיק שלושה עוזרים "באופן שחלק מהם או כולם יועסקו במשרה חלקית ובלבד שסך עלות העסקתם לא תעלה על עלות העסקה של שניים מהם לו היו מועסקים במשרה מלאה". זו תופעה חדשה שתוצאתה היא שלושה עוזרים שאינם מקבלים שכר הוגן לעמלם הקשה, שכן לא נוסף תקן, אלא נגרע שכר ממשכורתו של כל עוזר. ולמרות זאת, תופעה זו מתגברת והולכת בשל הביקוש הרב לתפקיד ובשל העובדה שעוזרים מתחילים מוכנים להסתפק בשכר נמוך, ובלבד שיתקבלו לעבוד במשכן הכנסת. סוגיית "העוזר השלישי" והשלכותיה נמצאת בבדיקת הכנסת וועד העוזרים הפרלמנטריים, ובוודאי תיבדק גם בעתיד.
מתמחים
בכנסת פועלים גם מתמחים, לרוב בעבודת החקיקה, והם מצטרפים לצוות הלשכה של חבר הכנסת לתקופה מוגבלת בזמן. את אלה מממנים ארגונים העוסקים בהשמת מתמחים להתלמדות בסדרי ממשל וחקיקה, ולכן הם אינם גורעים משכרם של העוזרים הפרלמנטריים. הביקוש למתמחים כאלה רב, ועל כן בדרך כלל הארגון מייעד אותם לחברי כנסת העוסקים במלאכת החקיקה באופן אינטנסיבי.
מתנדבים
נוסף על המתמחה והעוזר השלישי, לעתים מגיעים מתנדבים לסייע לחבר הכנסת שהם מעריכים, ובכך מתגברים את הלשכה בידיים נוספות ומקלים את עבודתם של העוזרים. לרוב מדובר בסטודנטים הרוצים לסייע בנושא מסוים כגון זכויות עובדים או איכות הסביבה, או כאלו החפצים לקבל ניסיון בעבודת המשכן ואף שורה טובה לקורות החיים שלהם. יש חברי כנסת ועוזרים היודעים לנצל את רצונם של אלו לסייע ומשכילים לבנות לשכה פרלמנטרית גדולה וסינרגטית המסייעת לחבר הכנסת רבות, אבל יש גם כאלה שאינם מצליחים להסתדר עם מתנדבים ועל כן הלשכה נשארת אינטימית יותר. גם את סוגיית המתנדבים המשכן בודק ומבקר.
נהגים
רבים מהעוזרים משמשים גם כנהגים לחבר הכנסת בעלותם לירושלים ובנסיעתם לסיורים פוליטיים ולאירועים ברחבי הארץ. אך לרוב עוזרים אלו אחראים גם על נושא מקצועי בלשכה, והנהיגה רק שנייה להם בהגדרת התפקיד. עם זאת יש חברי כנסת המעסיקים את אחד העוזרים הפרלמנטריים שלהם כנהגים במשרה מלאה ועל העוזר השני מטילים את יתר התפקידים. שימוש כזה בעוזר פרלמנטרי ללא ספק נוח ולעתים אף נחוץ לחבר הכנסת, אבל פוגע בתפקוד הכולל של צוות העוזרים ומכאן ביכולתו של חבר הכנסת לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר.
* הכותב היה בעברו עוזרם הפרלמנטרי של חברי הכנסת עמיר פרץ וקולט אביטל
החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001, פרק ה1: עוזרים פרלמנטריים.
מרכז מחקר ומידע של הכנסת, 2004. "סקירה משווה בנושא מעמדם, תפקידם ותנאי שכרם של עוזרים פרלמנטרים", 4 בנובמבר.