אתגרי השירות הציבורי בישראל
יו"ר המושב: עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין
פתיחה:
סרטון – הוואקום של המענה הממשלתי אחרי ה-7.10
את המושב פתח חה"כ אביגדור ליברמן אשר ציין בפתח דבריו כי השירות הציבורי, וקודם כל הדרג המקצועי, זה משהו שהולך ונעלם. קיים זלזול מצד הדרג הפוליטי בדרג המקצועי עד כדי חשש להציג עמדות מנוגדות לשר, הקמת משרדים מיותרים שתכליתם חלוקת כסף למקורבים, דבר המרחיק כוח אדם איכותי ומביא להתקרנפות של הפקידות הבכירה. במצב של מלחמה עם 80,000 מפונים בצפון ממנים משרדים מיותרים כמו משרד המורשת. דוגמה מובהקת היא ירידת שיעור ההרשמה למיונים לקורס צוערים בשירות החוץ ("כולם מבינים שהדרך של השירות הציבורי זה טיסה לשום מקום".
ספציפית בהקשר לתקציב המדינה, מצב הגירעון ומחסור בתמריצים ליציאה לעבודה ורכישת לימודי ליבה לחברה החרדית כמשאבים שהולכים למקורבים, על פני המאמץ המלחמתי. יש למזג בין נציבות שירות המדינה לתפקיד הממונה על השכר. את ההתקרנפות, כלשונו, הוא מייחס בעיקר לפקידות הבכירה במשרד האוצר שהביאה לאישור תקציב שהיה ברור שיצריך אישור תקציב נוסף ושמדובר בפיקציה לציבור.
תובנות מהשטח:
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה:
הבעיה המרכזית היא היעדר רציפות בתוכניות הממשלה והאשמות הדדיות בין המנהיגים. כך תוכנית מיגון הצפון, שהוצגה ב-2018, לא תוקצבה כראוי, ואם הייתה מתוקצבת, פינוי התושבים מקריית שמונה לא היה נדרש, מה שהיה חוסך מיליארדים על שהייתם בבתי מלון. בנוסף, השלטון המקומי חווה היעדר תיאום והחלטות ממשלתיות שאינן נשמרות, כמו גם על החוסר ברציפות שלטונית שמחמיר עקב מערכות בחירות תכופות.
רה"ע מפרט על הבעיות שנוצרו כתוצאה מהפינוי, כולל פיזור תושבי קריית שמונה על פני 230 בתי מלון ברחבי המדינה, דבר שגרם לקשיים במתן שירותים לתושבים: "...וככה קריית שמונה פוזרה על 230 בתי מלון, שהצפוני ביותר נמצא ביסוד המעלה, והדרומי ביותר נמצא באילת." הוא מציין שהרשויות המקומיות נאלצו להסתמך על פילנתרופיה במקום על המדינה, דבר שאינו בר-קיימא. עלויות הפינוי והקמה של בתי ספר למפונים, אם היו מושקעים במוכנות על פני תגובה. בפועל, הרשות מתקשה להמשיך לתפקד ללא תמיכה ממשלתית. הוא מסכם בכך שהמאמצים של עובדי העירייה הם שאפשרו את התמודדות עם המשבר, אך מזהיר שלא יוכלו להמשיך כך ללא סיוע נוסף.
סיגל מורן, יועצת אסטרטגית, לשעבר מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי:
בשבעה באוקטובר, לאחר הידיעה על מותו של אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש מועצת שער הנגב, היא הצטרפה לשיקום המועצה, שהייתה במצב קשה: ללא חשמל ותקשורת, והקימה חמ"ל במועדון חברי קיבוץ רוחמה בעזרת תמיכת רשויות מקומיות מהסביבה וארגונים פרטיים, כאשר המדינה נעדרה בשלב זה.
העיסוק נע בין זיהויים של נרצחים והבאה לקבורה, לבין תמיכה לתושבים השורדים – ובכל אחד מהם המדינה לא היתה מורגשת ולא העבירה תמיכה.
עם הזמן, החלה פעילות מנהלת תקומה בדרום, אך איתה גם חזרה הבירוקרטיה הממשלתית המסורבלת. הרשויות המקומיות הן השער הראשון לתושבים בניהול המשבר, והריכוזיות הקיצונית של מדינת ישראל מקשה על תפקוד. את הנזקים מהתקופה הנוכחית ייקח שנים לשקם.
אתגרי השירות הציבורי – מרחב הבעיה וכיוונים לפתרונות:
בחצי השנה האחרונה ייצרנו מגוון של מחקרים, סקירות וניירות מדיניות לקראת "היום שאחרי" לטיוב ושיקום השירות הציבורי.
לאורך רפורמות מערכתיות שנערכו ב-35 השנים האחרונות, בממוצע רק כשליש מההמלצות יושמו באופן מלא. ניתן לראות שחלקים שלמים בדוחות פשוט עוברים מפרק לפרק, משנה לשנה, עובר עשור, משנים קצת את המילים ומעתיקים את זה ומעבירים החלטת ממשלה, וכביכול אומרת הממשלה, רוצה אני, ובסוף זה לא קורה.
נתונים אמפיריים מצביעים על ירידה בשביעות רצון של האזרחים. גם ברמה המקומית – כמעט מחצית מצביעים על ירידה באיכות השירותים הציבוריים, וכן סקר בינ"ל מעלים כי בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD , ישראלים מאמינים הכי פחות שהם יוכלו לממש שירותים והטבות חברתיות במידה ויזדקקו להם.
הדיון המתמקד ב-10 אתגרים מערכתיים של השירות הציבורי בישראל. במחקר שנעשה בסיוע של פורום מנכ״לים לשעבר של המכון, זיהינו שלוש קטגוריות: חיצוניים – תמורות בחברה ובפוליטיקה, מבניים – הסדרי המערכת, סמכויות בבסיס החוק ויחסי הכוחות בין זרועות השלטון והפיקוח והבקרה, ופנימיים – בתוך השירות הציבורי פנימה. האתגרים מורכבים, מערכתיים ושלובים זה בזה. הם יוצרים מעגל של לולאות משוב שביחד יוצרות את הסערה המושלמת. כדי להתמודד איתן ולהעלות את האפקטיביות והמועילות של השירות הציבורי נדרש מהלך רוחבי.
ד"ר איתמר יקיר, חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה, המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה:
הציג מחקר שנעשה בשיתוף ג'וינט אלכא, והשאלה המרכזית שעמדה בבסיסו היא האם יש קשר חיובי בין איכות המערכות הציבוריות לאיכות השירותים הציבוריים, ולאחר מכן לרווחת החיים של האזרח. מבחינה מקיפה של מדדים בינלאומיים ניתן לראות שיש מתאם חיובי, גם אחרי שמתחשבים בהבדלים ברמת התוצר לנפש. ישראל ממוקמת ברביע השמאלי התחתון, אפקטיביות המערכות היא נמוכה; אך רמת השירותים נמוכה עוד יותר ביחס לקו המגמה וניתן היה לצפות שברמת מערכות זו היו שירותים טובים יותר.
בהתייחסות למאפיינים מנבאים, המאפיין שבלט בתור מנבא הכי חזק הוא רמת הרגולציה ובירוקרטיה. לסיכום, הוא מוסיף כי יישום של רפורמות לוקח זמן וניתן לראות את ההשפעות על רווחת האזרח לאחר שנים ולתובנה הזאת יש משמעות אדירה מבחינת הקצב שפוליטיקאים מוכנים לספוג בין רפורמה לתוצאות.
חוקרי המכון מציגים: שינויים מוצעים לטיוב השירות הציבורי:
תומר לוטן, יועץ מדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה:
מדגיש את חשיבותו של מספר משרדי ממשלה קבוע ומבנה יציב שלא משתנה בעקבות בחירות, תוך התייחסות לשני היבטים מרכזיים: האתגרים הפוליטיים והצורך בארגון מבני יעיל. הממשלה הנוכחית מורכבת ממספר רב של משרדים מיותרים, ושזהו כשל פתולוגי המשפיע על השירות הציבורי. הוא מוסיף שהרפורמה בנושא זה חיונית ובת-יישום, בתנאי שתתאים לצרכים הפוליטיים של הקואליציה ותהיה מדויקת ומפורטת. מחקר המדיניות מציע מבנה ממשלתי המורכב מ-20 משרדים, כולל משרד רוה"מ. הגישה שנקטו הייתה לבחון את הצורך האמיתי של כל משרד ולהתאים את המבנה לצרכים של מדינת ישראל, במקום לצמצם באופן שרירותי. הנייר מציג גישה של "מלמטה-למעלה" לקביעת מבנה המשרדים, תוך התייחסות ליחידות השונות בשירות הציבורי ולמענה עבורך במקרה של סגירת משרד. בנוסף, המחקר מציע פתרונות לסוגיית התפקידים המיניסטריאליים כדי להתמודד עם הצורך הפוליטי לתת מענה לשרים. לסיום, ההצעה כוללת עיגון חקיקתי לשינויים המבניים, עם תיקונים בחוק יסוד: הממשלה ובהחלטות ממשלה, כדי להבטיח את יישום הרפורמה ושימורה לאורך זמן.
פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר, המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה:
הציג מסמך עקרונות שמטרתו להתמודד עם הבעיה של קבלת החלטות מיניסטריאליות ללא הליך היוועצות ראוי עם הדרג המקצועי. מקרים אלו פוגעים באיכות ההחלטות, ביכולת לקדם את האינטרס הציבורי, ובאמון הציבור במערכת. בנוסף, תופעה זו עלולה להוביל לפוליטיזציה ולהחלשת המגזר הציבורי, בכך שאנשים טובים יחששו להצטרף לשירות המדינה או להישאר בו. המסמך מציע מסגרת להבטחת קבלת החלטות על בסיס מקצועי מוצק, הכוללת נורמה של חובה כללית להתייעצות סדורה ורצינית עם הדרג המקצועי כחלק מובנה מעבודת הממשלה. הנייר כולל מנגנונים שונים שמטרתם להבטיח שעמדת הדרג המקצועי תישקל בצורה נאותה, ומדגיש את עקרון הנאמנות לציבור והמחויבות לפעול לטובת הציבור. המסמך כולל שלושה חלקים עיקריים: הצגת הבעיה של המתח המובנה בין הדרגים, הצגת ההצדקה לחובת ההיוועצות עם הדרג המקצועי והצעת מספר מנגנונים והסדרים אפשריים להבטחת הליך קבלת החלטות ראוי, כולל מנגנונים קיימים בישראל ובעולם שניתן ליישם גם בהקשר המקומי.
ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות, המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה:
נציב שירות המדינה הוא ראש מערך ההון האנושי בשירות המדינה, אחד התפקידים החשובים ביותר בשירות הציבורי. יש לו תפקיד קריטי במיוחד בכל מה שנוגע למינויים בכירים בשירות המדינה ובכל מה שקשור לגיוס, קידום, שימור ועידוד עובדים מצטיינים. כמו כן, הנציב עוסק במשמעת, אתיקה ותקנות (תקשי"ר). הנציב הבא יעמוד בפני אתגרים מיוחדים, כגון השלמת ביזור הסמכויות מהנציבות למשרדי ממשלה, מאבק במשבר בגיוס ושימור ההון האנושי, והתאמת ההון האנושי לצרכים טכנולוגיים עכשוויים ועתידיים כמו בינה מלאכותית.
אין הסדרה מובנית של הליך המינוי ש נציב, והוא נשלט כמעט לחלוטין על ידי הממשלה, במיוחד ראש הממשלה, ללא קריטריונים ותנאי סף מוגדרים לתפקיד. לאור התקרבות המועד של פרישת הנציב הנוכחי ובחירת הנציב הבא, שפירא מדגיש את חשיבות מינוי נציב שירות מדינה ראוי ומקצועי שיוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפניו. הנציב הבא צריך להיות בעל רקורד מוכח של קידום רפורמות במערכות גדולות, והמינוי צריך להתבצע בזמן, ללא תקופות ממושכות של ממלאי מקום כפי שהיה בעבר. ההמלצה העיקרית היא לעבור להליך מינוי עצמאי יותר, כמו ועדת איתור עצמאית שתמליץ על מועמדים לראש הממשלה. גם במסגרת ההליך הקיים, ניתן להכניס רכיבים מקצועיים ועצמאיים יותר, כמו ועדת איתור שתמליץ על מועמדים. הוא מסכם כי חשוב להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, התקשורתי והפוליטי, כדי להבטיח מינוי נציב שירות מדינה מקצועי וראוי.
עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות, המכון הישראלי לדמוקרטיה:
עקרונות של השירות הציבורי מעוגנים גם בדין, בחקיקה ובפסיקה. בית המשפט העליון הבהיר לא אחת כי התפיסה הבסיסית של שיטת המנהל הציבורי בישראל רואה בשירות המדינה שירות בעל אופי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי. אלה נגזרים מעקרון העל הערכי של נאמנות לציבור ומחויבות כלפיו. עיקרון זה חל בדין על הרשות המבצעת כולה, על הדרג הנבחר ועל הדרג המקצועי ועל כל אחד מהם בנפרד.
מזה למעלה מעשור מתנהלת מתקפה פופוליסטית על השירות הציבורי; על דרך פעולתו; על מקצועיותו; וערעור על מחויבותו לטובת הציבור. הראל פישר קוראת לעיגון בהסדר חוקתי (חוק יסוד: שירות ציבורי) של ליבת ההסדרים החברתיים, המוסדיים והשלטוניים של הדרג המקצועי. ההסדר יכלול את עקרון הנאמנות לציבור של השירות הציבורי, ולא נאמנות אישית לנבחר הציבור. מעקרון זה נגזרות החובות- ההגינות, ענייניות, סבירות, שוויון, וחובות נוספות שפותחו באופן נרחב בדין המנהלי הישראלי. בשיטה המשטרית בישראל נגזרת גם המחויבות לעקרונות הדמוקרטיים, מחויבות לשקיפות ולבקרה ולזכויות אדם ואזרח. קוראת לציבור להצטרף לתביעה להשבת אתוס השירות הציבורי על קנו ולוודא שהשירות הציבורי פועל כנאמן לטובתו וכמשרתו.
מאיה נתן, מנכ"לית, קרן קשת:
קרן שיתוף תורמים (קשת) היא ארגון פיננסי חברתי שמנהל כסף פילנתרופי של תורמים ישראלים במטרה להגדיל את התרומות בישראל ואת המשאבים לסקטור החברתי. בשעת חירום, כמו לאחר השבעה באוקטובר, כשהמערכות הממשלתיות קרסו, המגזר החברתי היה זה שהתגייס מיידית לפעולה. היא מוסיפה כי הסקטור החברתי הוא גם רשת הביטחון החברתית של ישראל, מעסיק כשמונה מאות אלף איש ומתנדבים בו מעל לחצי מיליון איש. מאז השבעה באוקטובר גויסו בקהילות היהודיות ברחבי העולם ובישראל מעל מיליארד וחצי דולר, סכום חסר תקדים. כסף פילנתרופי הוא לעיתים הכסף היחיד שמגיע לשטח, וכאן עולה השאלה האם התמיכה הפילנתרופית משחררת את המדינה מאחריות. התשובה היא שבמדינה מתוקנת, צריכה להיות מערכת משלימה בה פילנתרופיה מממנת תחומים בהם המדינה לא פועלת. נדרשים צעדי מדיניות לעידוד תרומה של כסף פרטי למטרות חברתיות: כמו העלאת תקרת הזיכוי במס וזיכוי על מע"מ וכן לאפשר לארגונים חברתיים לנהל את כספם בצורה מיטבית באמצעות קרנות צמיתות. לסיכום, היא קוראת לפתוח בהליך לגיבוש חוק עידוד השקעות פילנתרופיות, בדומה לחוק עידוד השקעות הון הקיים בסקטור העסקי.
רב שיח מנכ"לים לשעבר במשרד ראש הממשלה: תפקוד השירות הציבורי:
אלי גרונר, מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר, ממשלת נתניהו הרביעית:
הבעיה עיקרית בעיניו עם ההצעה של המכון לצמצום משרדי הממשלה – לא מספיק שאפתנית. הוא חושב שאפשר להגיע ל-12 משרדים (לעומת 19), בלי לתת "ג'ובים" לנבחרי ציבור כשרים בתוך משרדים, זאת מתוך מטרה לחזק את הכנסת. הכנסת צריכה להיות גוף מפקח על עבודת הממשלה – יש ליצור מנגנון שמשרדי הממשלה עומדים ביעדים מדידים מסוימים והכנסת מפקחת על העמידה ביעדים האלו. התובנה העיקרית שמציג היא ש"שר במשרד" צריך לעבוד ולפקח בכנסת.
לגבי התפקוד הממשלתי בחירום – רואה זאת בתור אסון קטסטרופלי; משרד רוה"מ לא מתפקד ולמעשה ריק מתוכן. ההקמה של מנהלת תקומה נובעת מחוסר התפקוד של משרד רוה"מ. הוא מסיים בקריאה להכניס אנשים נכונים לתפקידי מפתח.
רענן דינור, מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר, ממשלת אולמרט:
האתגר המרכזי אינו הגשת תוכניות עבודה אלא שיקום השירות הציבורי. יש להחזיר תחושת המסוגלות למשרדי הממשלה (בעיקר של משרד רוה"מ) ולשקם את השירות דרך מספר צעדים: להקים מרכז חוסן לשיקום השירות הציבורי, להכניס מדידה כדי לאפשר למערכת לנווט ליעדי השיקום, להציג תוכנית שקופה ומשתפת, לגייס כוח אדם נוסף כולל פנסיונרים של השירות הציבורי כדי לחנוך בעלי תפקידים מתוך השירות ולחזק את האתוס של השירות. שיקום השירות הציבורי הוא תנאי מקדים לכל שאר היעדים.
בכל הקשור לשירותים שהציבור מקבל מהמדינה, הוא קורא לשינוי פרדיגמה בכל מה שנוגע למיצוי זכויות אזרחי המדינה – עובד המדינה צריך להימדד על-פי כמה הוא פועל למיצוי זכויותיו של האזרח. להשיב את הממלכתיות לשירות הציבורי.
יוסי קוצ'יק, מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר, ממשלת ברק:
מתייחס לתקופה הקשה שישראל חוותה בשנה וחצי האחרונות, כולל ההפיכה המשטרית ואסון השבעה באוקטובר, שהובילו לקריסת מערכות. הוא מבקר את הדיון השגרתי על רפורמות במנהל הציבורי בזמן חירום ובידוד בינלאומי חסר תקדים ומדגיש את הצורך בבחירות באופן מידי. המנהל הציבורי בישראל לא קרס במקרה. לא תפקד... לא תפקד בצורה קיצונית. מכיוון שהייתה מגמה להחליש אותו.
כדי להחליט על המדיניות העתידית של ישראל, כולל בחירת נציב שירות המדינה ולמעשה הזהות העתידית של מדינת ישראל - מציע ארבעה צעדים לחיזוק היסודות של המדינה שצריכים לעמוד בקווי היסוד של הממשלה הבאה שתקום: (1) חקיקת חוק יסוד החקיקה שתבטיח הגנה לפקידי המנהל הציבורי ויכולת להתמודד עם הדרג הפוליטי ללא פחד. (2) חיזוק המנהל הציבורי דרך מינוי נציב שירות מדינה ראוי וגיוס 50 אנשי מקצוע בעלי ותק ויכולת ("מילואימניקים של שירות המדינה"), תוך דגש על ייצוג נשים בתפקידים בכירים ("50 אחוז מנכ"ליות"). (3) טיפול בסוגיית השוויון בנטל באופן רחב. (4) הסדרת הנושאים המדיניים-ביטחוניים- הבטחת מצבה הביטחוני והבינלאומי של ישראל כדי למנוע הידרדרות נוספת. הוא מדגיש את הצורך בהסדרת ארבעת הנושאים הללו בקווי היסוד של הממשלה הבאה כדי להבטיח את יציבותה והצלחתה.
תגובת מנכ"ל משרד רוה"מ הנוכחי, יוסי שלי:
מציין שהשירות הציבורי לא היה מוכן לחירום, ומבקר את היעדר תוכניות העבודה ותיקי החירום של הממשלות הקודמות, שלא דאגו לפק"לים לחירום. שלי מציין הישגים של משרד רה"מ: הקמת מנהלות תקומה והחטופים בוצעו ע"י משרד ראש הממשלה ושהחלטת ממשלה לגבי הצפון תתקבל במהלך השבוע. ההקמה של המנהלות הללו נבעה מהצורך לעקוף בירוקרטיות ומנטליות של השירות הציבורי. מרחיב על העשייה של הממשלה בטיפול נפשי לילדים, הקמת של חמ"ל ההסברה וההשקעות הכספיות הגדולות שנעשו למען התושבים, כולל חצי מיליארד שקל בחודש למלונות למפונים, 19 מיליארד שקל לחבל תקומה ו-7 מיליארד שקל לצפון. הוא ממשיך לתאר את העשייה הממשלתית, כמו למשל את הקמת מרכז זיהוי החללים במחנה שורה, התיאום בין משרדי הממשלה והצבא ומספר על ההחלטה המיוחדת שהתקבלה עבור שורדי המסיבות. בנוסף, מתאר את שינויי החקיקה הרבים שנדרשו כדי להתמודד עם המצב.
שלי מבקש להודות לעובדי השירות הציבורי ומתאר את שיתוף הפעולה עם ארגוני מתנדבים בשבועות הראשונים של המשבר. לסיכום, הוא מציין את הצורך בתגמול הוגן לעובדי השירות הציבורי כדי למשוך אנשים טובים לתפקידים אלה.
דיון פתוח:
אורי גיל, מנכ"ל ג'וינט אלכא:
צריך לדבר לא רק על מה עושים ברפורמות אלא גם איך גורמים להם לקרות; להמשיך להעמיק באיך לדחוף את הרפורמות קדימה.
גלית כהן, ראשת תכנית בINSS ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לעבר:
החרם האקדמי על ישראל כבר התחיל; צריך לשאול מה עושה היום השירות הציבורי והמשרדים השונים כדי להתמודד עם הבעיות של היום; עוד לפני שמדברים על רפורמות בעתיד צריך לדבר על איך השירות הציבורי מתמודד עם הבעיות היום.
ירון נוידפר, מנכ"ל קבוצת Social Finance Israel:
היום אין קשר בין ההוצאה הציבורית לתוצאות; השירות הציבורי צריך לעבור לתשלום בגין תוצאות – יגרום להקצאה יעילה יותר של משאבים, מחייב מדידה של תוצאות, מאפשר ניהול גמיש ויעילות בשירות הציבורי.
נגה לבציון נדן, המנכ"לית של Greeneye:
המגזר השלישי הוא שהצליח להעביר את ישראל מעבר למשבר הראשוני, השירות הציבורי הצטרף רק אחר כך ולכן הוא הנוכחי צריך לקחת על זה אחריות ולהודות בכשליו. מוסיפה כי אין מספיק נשים בתפקידי מפתח.
ליאור שילת, מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר:
הבעיה העיקרית בשירות הציבורי היא שהוא לא בנוי טוב, בעיקר מבחינת הגופים שאחראים על ביצוע. צריך לדעת להעביר סמכויות למועצות המקומיות ושהממשלה תיקח אחריות על הסמכויות הרוחביות כמו למשל רגולציה.
יריב בכר, Startup Nation Central, VP strategic alliances ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"המציאות בישראל השתנתה בשנה האחרונה, אך נקודת המוצא דווקא התחזקה והפכה לחשובה יותר - שיתוף פעולה אזורי המבוסס על יזמות וחדשנות שישראל מביאה לשולחן נמצא בלבו של עתידה של ישראל באזור."
@yarivbach
לצפיה… pic.twitter.com/NEn4ZHUc43
ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא לאסטרטגיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"אחת ממטרות איראן ושלוחותיה בשבעה באוקטובר הייתה לערער את ההשתלבות של ישראל במרחב ולפגוע בשיתופי הפעולה שהיא בונה עם שכנותיה. אני מקווה ומאמין שמאמציהם יהיו לשווא."
לצפיה בכנס >> https://t.co/koU8O4csp4… pic.twitter.com/qxLMbfWNfj
ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד ויו"ר האופוזיציה ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"הבעיות הגדולות אינן ניתנות עוד לדחייה: הסכסוך הפלסטיני, גיוס החרדים ויוקר המחיה. יש להתמודד עם הנושאים שהתחמקנו מהם שנים רבות. הממשלה הקיצונית הנוכחית אינה מסוגלת או רוצה לטפל בהם. כולם יודעים שעם הממשלה הזו זה לא… pic.twitter.com/DBdffEuEG6
השרה עידית סילמן, המשרד להגנת הסביבה ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"נקודת המוצא במשרד היא שהאינטרס הישראלי נמצא ויהיה תמיד מעל הכל, גם מעל כל גוף בינלאומי, והאתגר הגדול ביותר של ישראל כיום הוא הטיפול בשיקום הדרום והצפון ולהיות אור לעצמה. בתקופת המלחמה, התמיכה בתעשייה ובכלכלה צריכה להיות… pic.twitter.com/DpgDjOgXp7
מיכל פרנק, יועצת בכירה למנהלת תקומה לשעבר מנכ״לית משרד התחבורה ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
״חוסן תעסוקתי הוא יסוד לשיקום האדם, המשפחה והקהילה. השקעותינו מתמקדות לפני הכל בשיקום מסוגלות תעסוקתית ושדרוג הפרודוקטיביות של העובדים והעסקים בחבל תקומה; השקעות אלו הן כאין וכאפס ביחס לעלות… pic.twitter.com/tVaUPHeWTV
חבר הכנסת לשעבר ויו"ר פורום האקלים הישראלי של בית הנשיא, דב חנין, ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"הממשלה מקדמת מהלך נכון וראוי של סגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, אך האם אנחנו חושבים על מה קורה עם העובדים במקומות האלה? אנו לא רוצים לפגוע באנשים החלשים ביותר שיצטרכו לשלם את המחיר על המעבר… pic.twitter.com/f9qBU1ihIp
חוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' יותם מרגלית בנושא "מיומנויות העתיד" ב- ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"שוק העבודה עובר שינוי גם בהרכב המקצועות עצמם, המשמעות היא שמיומנויות העובדים ישתנו מאוד בעתיד הקרוב. חייבים שישראל תהיה חלק מהכלכלה הגלובלית והבינלאומית, כל אלו עומדים בסתירה עם הממשלה… pic.twitter.com/ZznrOU8iVd
ח"כ גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"מהפכת הבינה המלאכותית תשנה את שוק העבודה הישראלי ולא תפסח על אף אזרח ישראלי. כבר עכשיו, היא מייעלת את יעילות המגזר הממשלתי והציבורי. אנחנו חייבים לשמר את ההובלה הישראלית בתחום, שכבר קיימת היום, ואת ריכוז ההון… pic.twitter.com/lD7hJ2kekE
עידן טנדלר, יזם הייטק ויזם חברתי ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
מדינת ישראל במשבר מאוד מאוד גדול אבל אין לי ספק שנצא מזה כי אני רואה אנשים שגרים במקומות שונים מתעשיות שונות אבל כולנו עובדים ביחד ואני בטוח שנרים את הראש. הייטק הוא ענף מרכזי וחשוב בתקומה שלנו. הגיע הזמן שיהיה גם הייטק בצפון… pic.twitter.com/ZF2xU6Go7f
כרמל ברדוגו שצקי, מנהלת תחום תעסוקה, אשכול נגב מערבי ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"אנחנו מסתכלים על שני פרמטרים: חזרה לבית וחזרה לעבודה. אבל מעבר לכך, יש את הטראומה, אשר פגעה ישירות או בעקיפין בעובדים ובמעסיקים. היינו רוצים שמקומות העבודה ייצרו חוסן כדי לייצר רציפות תפקודית בזמן המלחמה.… pic.twitter.com/AkSluSxpRN
רני דודאי, מנכ"ל ג'וינט-תבת ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"המלחמה גורמת לי לחשוב על מה עוברים האנשים בקצה. למשל, מנכ''לית מפעל מוביל בשדרות סיפרה שאמנם המענקים והכסף שהם מקבלים מהמדינה הם חשובים ועוזרים, אבל היא העלתה שהאתגר זה העובדים, האתגר זה התעסוקה: 50% מהעובדים שלהם עזבו מאז המלחמה… pic.twitter.com/6dfNGdnkPw
כיצד משיגים תקומה כלכלית ותעסוקתית לאזורי הצפון והדרום? דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה #כנסהורביץ2024: "המציאות הישראלית עלתה על כל דימיון, בן לילה עשרות אלפי ישראלים מצאו את עצמם רחוק מביתם, וגם ממקום עבודתם. מקומות עבודה נסגרו בדרום ובצפון,… pic.twitter.com/xUgVx6BCA4
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"זה לא פשוט לנהל משק בזמן מלחמה. כולם עבדו תחת אש וכמובן מד"א, כיבוי אש ובתי החולים תיפקדו באופן יוצא מן הכלל. אנחנו יכולים לראות שגם שכשהיו טילים, המערכות עבדו והמשק נע – כולל המפעלים בשדרות ויתר תעשיית המזון שעבדו מסביב לשעון מאז… pic.twitter.com/ycVwiKcazg
פרופ' עופר מרין, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"13 אנשי צוות איבדו אנשים מקרבה ראשונה אצלנו בשערי צדק במהלך המלחמה. האתגר שלהם לחזור לעבודה הוא גם אתגר של מאות אנשים שקרוביהם מגויסים או נפצעו – כמעסיק אתה חייב להבין את זה. אני חושב שהמענה הרפואי בעזה לכוחות… pic.twitter.com/Q0bBUdIulS
סוזן חסן, משנה למנכ"ל ג'וינט-תבת ב- #כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"כדי לשמר רציפות תפקודית ארגונית וחברתית במשק, בארגונים, אנחנו חייבים למצות את הפוטנציאל בהעסקת אוכלוסיות מגוונות. צריך לעבור מתעסוקה לתעסוקה איכותית – המתחים האלה משפיעים הכי הרבה במקצועות בהם הערבים משולבים, שלרוב הם מקצועות… pic.twitter.com/etUMA8Wbwy
עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"קונפליקטים בין מקומות עבודה משותפים יכולים לקבל משמעות הרבה יותר עמוקה ועוצמתית מבדרך כלל. הם נובעים מההפרדה והחשדנות ברמה הלאומית. אבל אנחנו רואים בקונפליקטים הזדמנות – למרות שהם יכול להיות אינטנסיביים והרסניים למקום העבודה,… pic.twitter.com/KkFIOTRuzJ
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר, ב- #כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"יש לנו בעיה מאקרו כלכלית שהייתה קיימת מלפני המלחמה אבל במידה רבה המלחמה מאיצה אותה – השינויים הדמוגרפיים הצפויים. אני מדבר על סוגיית השתלבותה של החברה החרדית בשוק התעסוקה. כתוצאה מחוסר ההשתלבות החרדי, גובר הנטל… pic.twitter.com/uul9OZhszo
מיכל פרנק, יועצת בכירה למנהלת תקומה לשעבר מנכ״לית משרד התחבורה ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
״חוסן תעסוקתי הוא יסוד לשיקום האדם, המשפחה והקהילה. השקעותינו מתמקדות לפני הכל בשיקום מסוגלות תעסוקתית ושדרוג הפרודוקטיביות של העובדים והעסקים בחבל תקומה; השקעות אלו הן כאין וכאפס ביחס לעלות… pic.twitter.com/MJ270rfPo4
נוא ג'השאן בטשון, מנכ"לית קו־אימפקט ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"אני קוראת לכל המשרדים הממשלתיים ולמנהיגי המגזר העסקי להשאיר את החברה הערבית על סדר היום.
כדי להמשיך לקדם את השתלבות החברה הערבית נדרשים שני מהלכים: מניעת פגיעה בטווח הקצר ושיפור האינטגרציה. לפריצת הדרך בתעסוקה של החברה… pic.twitter.com/NEqf7OVCq5
טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 ב- #כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
ההשקעה בתעסוקה ובהשכלה בישראל מהנמוכות בעולם המערבי. צריך לשנות קונספציה – המדינה צריכה לתקצב הרבה יותר בנדיבות, למדוד תוצאות, ולהכווין את עולם התעסוקה הישראלי. אני חושבת שכלי מדיניות לתעסוקה יכולים להיות מפתח לשיפור לאומי ולחזרה… pic.twitter.com/b49iDuoY8Y
רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים, ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
“משר אוצר שאכפת לו רק ממשיח או רפיח – לא יצמח כלום. לא שמענו ממנו מילה אחת כלכלית ואולי בצדק כי הוא לא מבין בכלכלה. זה מה שאומרים בכירי האוצר – לא אני. במדינה כזו עם מציאות כזו, של רכבת הרים, של גלי צונאמי נונסטופ בצורת מלחמות… pic.twitter.com/T7Vdcs8uSq
עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאגדות חקלאי ישראל ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"בערך כ-10,000 עובדים זרים עזבו בעקבות מלחמת חרבות ברזל – והם הגורם הכמעט עיקרי שעליו החקלאות נשענת עליו. רק בזכות המתנדבים שבאו והתגייסו ועזרו לחקלאים להמשיך ולתפקד הצלחנו להמשיך לפעול למען אזרחי ישראל.… pic.twitter.com/2EinzbGMwM
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ב- #כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
''הגירעון לא גדל רק בגלל המלחמה – הוא גדל גם בגלל היעדר הכנסות של ענף הבנייה, ענף כ''כ מרכזי שההשפעה שלו היא דרמטית על הכלכלה והאוצר לא עושה די. אין מעורבות של האוצר, אין מנהיגות כלכלית בישראל, שר האוצר סמוטריץ נכשל… pic.twitter.com/oFxr9rSUxU
אבי בן אסאייג, מנכ"ל קבוצת אסם־נסטלה; יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"אין ויכוח על חיוניות תעשיית המזון בישראל, לכלכלת ישראל ולביטחון הלאומי שלנו. חשוב שנזכור את זה גם בעתות רגיעה ושלום כשאנחנו מדברים על התעשייה במדינת ישראל. לצערי תעשיית המזון סובלת… pic.twitter.com/GrgeGwSxw7
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ב-#כנסהורביץ2024:
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024
"בשנים האחרונות פרסם משרד מבקר המדינה דוחות בנושאים שונים ובהם משבר האקלים וההיערכות לשוק העבודה העתידי. הליקוי העיקרי שעולה מהדוחות הוא שלא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח! הממשלה משקיעה סכומים משמעותיים בטווח הקצר ומתוך… pic.twitter.com/w7ZfHYS0xY
צפו ביומו הראשון של #כנסהורביץ2024 והצטרפו אלינו ליומו השני מחר החל מ-9:30: https://t.co/koU8O4csp4 https://t.co/YllNioCpoP
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
היום הראשון של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה הסתיים #כנסהורביץ2024. מחר נתכנס ליום נוסף של דיונים, בין היתר על השפעות המלחמה על שוק העבודה הישראלי, כיצד משיגים תקומה כלכלית ותעסוקתית לאזורי הצפון והדרום, המגמות העולמיות והשפעתן על שוק העבודה הישראלי, השפעת משבר האקלים על שוק העבודה… pic.twitter.com/q5dlZEO79y
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה @IsraeliPM_heb, ב- #כנסהורביץ2024 : "למרות הביקורות, הממשלה תפקדה ומתפקדת, חוקקנו מאות החלטות בכדי לממש הסרת חסמים. יש את השיקום המיידי שאנו מטפלים בו. מהצפון יש קרוב ל- 60,000 מפונים, בדרום חזרו ונשארו קרוב ל- 7,000 מפונים ואנו פועלים בכדי להחזיק… pic.twitter.com/we99fMgePP
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
רענן דינור שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת אהוד אולמרט ב #כנסהורביץ2024 : "בתחומים רבים צריך לשנות את הפרדיגמה והתפיסה לגבי היעד המדיד הנוגעת לעובדי השירות הציבורי. צריך להחזיר את הממלכתיות לשירות הציבורי ללא משוא פנים. השירות הציבורי ידע היטב לפעול במלחמת לבנון השנייה, בין…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
אלי גרונר שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2018-2015, ב #כנסהורביץ2024: "צריך לקחת את מנהלת תקומה ולהחזיר את משרד ראש הממשלה כגוף שמתכלל את הצרכים ועושה את מה שגוף מטה צריך לעשות. הגענו למצוקה הכי קשה בתולדות ישראל ולכן צריך לעשות שיקום רחב, הממשלה צריכה להתחיל לתפקד. אפשר… pic.twitter.com/1hgqvg6CfY
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
יוסי קוצ'יק שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אהוד ברק, ב #כנסהורביץ2024 : "המערכות שלנו עברו שני ניסיונות - ההפיכה המשטרית שקרעה אותנו, איימה עלינו, איימה על הדמוקרטיה הישראלית - ואז נחת עלינו השבעה באוקטובר, אסון נוראי, קריסת מערכות טוטאלי של המערכת המדינית, הצבאית,… pic.twitter.com/SNCfgNCs4I
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות, המכון הישראלי לדמוקרטיה #כנסהורביץ2024 : "בהקשר אתגרי השירות הציבורי בישראל - יש לעגן חוקתית את עקרון הנאמנות לציבור. זאת אבן הראשה וממנה נגזרים הערכים מקצועיות, הגינות, ענייניות, סבירות, שוויון, טוהר מידות, שקיפות;…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות, המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה #כנסהורביץ2024 : "דמות נציב שירות המדינה ותפקידו יהיו חשובים במיוחד בשנים הקרובות. עד כה, הליך המינוי לא מוסדר בצורה מספקת, הממשלה נוקבת בשם המועמד וועדת המינויים מאשרת את המינוי - אין בהליך…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
סיגל מורן, יועצת אסטרטגית, לשעבר מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי #כנסהורביץ2024 : "ההקמה של מנהלת תקומה והתקציבים שהוקצו לדרום היו החלטות ראויות - אבל ייקח הרבה מאוד שנים לשקם את הנזקים של התקופה הזאת, והדבר הקל לשקם - זה הנזקים הפיזיים".
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
לצפיה בכנס >> https://t.co/koU8O4csp4… pic.twitter.com/sNYVvcV1G8
אביחי שטרן @AvihayShteren, ראש עיריית קריית שמונה #כנסהורביץ2024 : "מתחילת המלחמה עד היום, מי שבעיקר נשא בנטל היו ראשי הרשויות יחד עם המגזר הפילנתרופי כי המדינה לא הייתה שם וזאת מציאות עגומה מאוד. המדינה לא יכולה להישען על תורמים. אם היו שואלים אותי לפני המלחמה אם אנחנו מסוגלים… pic.twitter.com/7DCJmSSirj
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
ח"כ אביגדור ליברמן @AvigdorLiberman על אתגרי השירות הציבורי בישראל #כנסהורביץ2024 : "פעם קורס צוערים למשרד החוץ היה המבוקש בישראל, היום כבר אין ביקוש כי כולם מבינים שהדרך של שירות ציבורי זה טיסה לשום מקום. אין סיבה שתהיה גם נציבות שירות המדינה וגם ממונה על השכר. התופעה המטרידה… pic.twitter.com/eAUwPu5V8y
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמח #כנסהורביץ2024 : "שאלת הגיוס או אי הגיוס במדינת ישראל תרמה למצב המורכב שבו אנחנו נמצאים אין אדם חרדי שלא מרגיש בו בנוח - השאלה היא איך אנחנו פותרים את הסוגיה החברתית הכבדה הזו, מתוך הבנה שלימוד התורה הוא ערך עליון מבחינה דתית. תחום אחד שבו כן… pic.twitter.com/VyeCPWL3xA
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
פרופ' איתי אטר @ateritai, עמית בכיר, המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה #כנסהורביץ2024 : "כלכלה מתפקדת אינה יכולה להתקיים במציאות שבה עובדים רבים נעדרים חודשים רבים מדי שנה, עסקים קטנים יפשטו את הרגל, משרתי מילואים לא ימצאו עבודה ואיכות השירות הציבורי תידרדר. איזו חברת… pic.twitter.com/Itykg2n1dH
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
נעם זוסמן, חוקר ראשי, חטיבת המחקר בבנק ישראל #כנסהורביץ2024 : "הורדת גיל הפטור תוביל בטווח הרחוק שינויים מבניים כמו הורדת מספר הנפשות במשפחה. כשליש ממי שלמד בתלמוד תורה לא הגיע בכלל לישיבה. יש בישראל אוכלוסיה רחבה שאין סיבה שלא תתגייס. ההצעה שנמיר שירות צבאי בשירות אזרחי תפגע… pic.twitter.com/m8NTIbnpYI
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
איל נוה, ממובילי "אחים לנשק" @ahimlaneshek1 #כנסהורביץ2024 : "החרדים לא איתנו בסיפור! אנחנו עגלה ריקה ואם נבין את זה, זה לא יהיה דיון תיאורטי של מה יהיה ב- 2050 אלא דיון חירום. אם לא נתחיל עכשיו לעבוד, גם בעוד 30 שנה נהיה באותו מצב. חוק הגיוס פקע באוגוסט ומאז לא מגייסים - יש… pic.twitter.com/6qTbRPj9Yx
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
אלופה (במיל') אורנה ברביבאי @OrnaBarbivay, לשעבר ראש אכ"א ושרת הכלכלה והתעשייה #כנסהורביץ2024 : "אין סתירה בין תורה, שירות ועבודה. הצורך שעלה בשבעה באוקטובר אומר לכולנו שאי אפשר להמשיך עם אותו המודל. המשמעות היא גם לגבי הגיוס, גם לגבי שוק העבודה וגם ברמה הערכית. איזו חברת מופת… pic.twitter.com/MpZ5HZF48x
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
הצטרפו בשידור חי ל #כנסאליהורביץ2024: https://t.co/koU8O4csp4 https://t.co/zj8fBpS26N
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
מה המשמעות הכלכלית של המגמות הדמוגרפיות? ד"ר גלעד מלאך @Gilad_Malach, ראש תוכנית החברה החרדית בישראל #כנסהורביץ2024 : "המציאות שאנחנו נמצאים בה אחרי השבעה באוקטובר דורשת מאיתנו למצות מכל הקבוצות ובדגש על הקבוצה החרדית, ולכן הצורך בשילוב החרדים בולט יותר. שנת 2050 היא שנת היעד -… pic.twitter.com/QAH5BtPUUz
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
שגריר ארה"ב בישראל @usembassyjlm ושר האוצר לשעבר של ארה"ב, ג'ק לו #כנסהורביץ2024 : "נורמליזציה של היחסים בין ישראל וסעודיה תהיה מהפך אזורי אדיר שיבטיח את עתידה ארוך הטווח של ישראל. ראינו לפני כמה שבועות מה ההשלכות של קיום בריתות - במהלך המתקפה של איראן, ישראל לא הגיבה לבדה.… pic.twitter.com/jIK17WpsCV
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
מה המחיר של היעדר שוויון בנטל השירות בצבא? עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת #כנסהורביץ2024 : "חשוב שהציבור יקבל החלטות על חייו , רגילים להאשים את החרדים הבעיה אינה החרדים אלא המדינה - שלא תובעת יותר מדי, וכך משאירה את החרדים להיקלט בשוק… pic.twitter.com/mksmcvYeez
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
השר לשעבר מאיר שטרית #כנסהורביץ2024 : "הממשלה לא רוצה לסיים את המלחמה. אנחנו נקבל ניצחון מוחלש ולא ניצחון מוחלט. הניצחון האמיתי על חמאס הוא שמישהו אחר ינהל את רצועת עזה, לא אנחנו ולא חמאס. אנחנו צריכים לעשות שינוי כיוון, ואני מקווה שהממשלה תעשה זאת. ועוד מילה אחת על כלכלה - אני… pic.twitter.com/wcJsEnp6yR
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
אבנר חדד, מנכ''ל הפניקס בית השקעות וקסם קרנות ב #כנסהורביץ2024 : "ראינו איך בעולם באופן קבוע, קברניטי המשק מתייחסים להון, רואים בו משאב ופועלים בהתאם. בישראל לא שמענו התייחסות משמעותית לחשיבות שוק ההון ולא ראינו פעולה ממשלית שתכליתה חיזוק שוק ההון - ופה טמונה הבעיה. בישראל אין את… pic.twitter.com/W4R9BfohBE
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
יורם נווה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים ב #כנסהורביץ2024 : "המטרה העיקרית שלנו היא להביא תשואה ראויה לחוסכים שלנו - השוק הישראלי צריך להיות אטרקטיבי לא פחות למשקיעים המוסדיים. אנחנו מאמינים שהתקופה הקרובה מאתגרת, אבל האוצר יכול לרתום את המוסדיים לטובת פתרון האתגרים על בסיס כדאיות… pic.twitter.com/jCrItRr9nE
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
הצטרפו אלינו בשידור חי ל #כנסהורביץ2024: https://t.co/koU8O4csp4 https://t.co/84X5RgLNRL
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
אילן רביב, מנכ"ל מיטב בית השקעות ב #כנסהורביץ2024 : "אנחנו מנהלים מקצועיים של מכשירי ההשקעה של הציבור, ואנחנו אמונים להביא פנסיה כמה שיותר בטוחה מבחינת ניהול סיכונים. עם זאת, אנחנו אזרחים של מדינת ישראל ועם עין פקוחה על מה שקורה במדינה - וכשאנחנו עומדים לבחור בין פרויקט תשתיות…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
עמית גל, מ"מ הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ב #כנסהורביץ2024 : "פיתוח הבורסה מבחינת היקף הנסחרים בה יביא להגדלת היקף ההשקעה בשוק המקומי. יש לנו שוק הון חזק, יעיל ומתקדם שיכול להוות מכפיל הון ויחד עלינו לתמוך ביכולות שלו לעשות את זה".
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
לצפיה בכנס >> https://t.co/koU8O4csp4
הצטרפו אלינו בשידור חי ל #כנסהורביץ2024: https://t.co/koU8O4csp4 https://t.co/UJcG3uB77Q
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך @SecuritiesIL במושב שוק ההון כמקור למימון השיקום והצמיחה ב #כנסהורביץ2024 : "המשק הישראלי מפגין חוסן יוצא דופן. אנחנו לא מכירים דוגמה לזה בעולם ואני לא בטוח שיש הרבה מדינות שהיו עומדות בזה. אבל כיום אנחנו מבינים שהאתגר שעשוי לעמוד בפנינו הוא לא רק… pic.twitter.com/bKtSwuUhU9
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
הצטרפו בשידור חי ל #כנסהורביץ2024: https://t.co/koU8O4csp4 https://t.co/ZZZmORHsMy
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
ערן יעקב, לשעבר מנהל רשות המיסים והממונה על השכר באוצר ב #כנסהורביץ2024 : "כנראה שנצטרך לחשוב על פתרונות יצירתיים שיממנו את ההוצאות, גם מתוך עולמות המיסים. כשמדברים על עולם התוכן של בסיס המס, צריך לעשות את זה כך שלא יפגע בצמיחה. העלאת המע"מ מאפשרת גידול משמעותי בהכנסות המדינה…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
אלן פלד, שותף מייסד, קרן וינטג'; מייסד "Power in Diversity ישראל" ב #כנסהורביץ2024 : "סיפרנו לעולם את הסיפור על סטארטאפ ניישן שלנו, אבל העולם חלף על פנינו במהירות. אנחנו ממשיכים ללמד את ילדינו איך לשנן במקום לחשוב - חשיבה ביקורתית הופכת לחשובה עוד יותר בעולם של בינה מלאכותית.… pic.twitter.com/j5lLpb1N8s
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
תא"ל (במיל') נדב צפריר, מייסד @team8group; לשעבר מפקד יחידת 8200 ב #כנסהורביץ2024 : "אל מול האסון שקרה לנו והאתגר הביטחוני שנמצא מולנו, אנחנו מצד אחד עושים את זה בצורה מרשימה, אבל מצד שני הפכנו להיות קורבן של העולם: פיתחנו תחביב של "לכעוס על כולם", לכעוס על הסטודנטים המפגינים, על… pic.twitter.com/SZaGEypBn2
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
שחר תורג'מן @ShacharTurjeman, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר דירקטוריון קבוצת בריל ב #כנסהורביץ2024 : "בכל משבר יש הזדמנות. אנחנו לקראת צונאמי כלכלי שנכפה עלינו, ולקראת זה חייבים לשתף פעולה בין כלל מרכיבי המשק, צריך לייצר מנגנוני צמיחה, צריך לבטל במהירות את הנטל הרגולטורי והעומס… pic.twitter.com/FXUMKsbcWi
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
ד"ר רון תומר, יו"ר נשיאות העסקים והמעסיקים ונשיא התאחדות התעשיינים @Industry_il ב #כנסהורביץ2024 : "שבירת הקונספציה הכלכלית בישראל היא להפנים את מה ששאר מדינות העולם כבר הבינו: ייצור מחדש של מפת הסחר העולמי כבר מתרחש, איתנו או בלעדינו. בישראל רק יצרנו תלות במדינות זרות - חלק…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
אל"מ (במיל') דובי אמיתי @AmitayDubi, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ויו"ר התאחדות האיכרים ב #כנסהורביץ2024 : "חייבים לחשוב איך להגדיל את הצמיחה. אני דורש בצורה חד-משמעית וברורה: מפתח התקצוב לתוכניות חייב להיות שקוף וברור, ואני מצפה מהממשלה ליצור תוכנית רב-שנתית עם מדדי הצלחה - ולראות…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המיסים @Rashuthamisim ב #כנסהורביץ2024 : "אנו מביאים צעדי חקיקה נרחבים במלחמה נגד ההון השחור. כמו כן, אנו יוצאים במהלך של גילוי מרצון, אנשים שיש להם הון מחוץ למדינה תוך הקלות כאלו ואחרות בכל הנוגע לקנסות וללא הליך פלילי, דבר שיהיה מיועד גם למחזיקי קריפטו -…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
תא"ל (במיל') מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון ב #כנסהורביץ2024 : "הטעות הגדולה ביותר שתהיה היא להגדיל את תקציב הביטחון בלי תוכנית מסודרת. צריך לבנות תוכנית רב-שנתית שמתאימה לתרחיש הייחוס המחמיר, ואסור לחזור לסינדרום יום הכיפורים: צריך…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות @InnovationAut ב #כנסהורביץ2024 : "אנחנו צריכים להפנים שאנחנו צריכים להמשיך להשקיע בחזית ההייטק - תוכנית של מיליארדי שקלים לחיזוק והתעצמות ההייטק "במירוץ החימוש" הגלובלי. צריך להגביר את ההשקעות סביב הבינה המלאכותית, לטפל בהון האנושי שהוא המחצב הבסיסי…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי, משרד האוצר @Israel_MOF ב #כנסהורביץ2024: "למרות האופטימיות במשק, אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שהדרך להתאוששות דורשת החלטות מושכלות וקשות. מערכת המס מטילה נטל משמעותי על האוכלוסיה בעלת השכר הבינוני והגבוה. אין דרך לרבע את המעגל, נצטרך לחשוב מה לעשות…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר @Israel_MOF ב #כנסהורביץ2024 : "שבעה באוקטובר הוא קו פרשת מים לכלכלה הישראלית. המגזר הציבורי עשה דיאטה משמעותית בעשרים השנים האחרונות, אבל כעת הוא צריך לסחוב לא רק את המגזר הציבורי אלא גם את האתגרים הביטחוניים. הפתרון חייב להגיע מתוך…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
עוד מדבריו של שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר @Israel_MOF ב #כנסהורביץ2024 : "הנושא של שוויון בנטל מציב שאלות כבדות משקל לחברה הישראלית. ישראל צריכה צבא גדול וחזק, נידרש לעוד חיילים ולוחמים בכדי להגן על המדינה. אם לא תגדל מכסת חיילי החובה, הנטל על צה"ל ובעיקר חיילי המילואים יגדל.…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר @Israel_MOF ב #כנסהורביץ2024 : "עיקר הקשב עד כה היה לצרכים המידיים שנובעים מהמלחמה, ביטחוניים ואזרחיים כאחד, אולי כעת מתוך ראייה ארוכת טווח קיים הכרח להפניית המאמצים גם לייצוב המשק, ויצירת תנאים לצמיחה. המגזר הציבורי אינו שמן כפי שחושבים, יש שיגידו…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: "הכלכלה הישראלית בעשור האחרון נחשבת לסיפור הצלחה, ומה שאיפשר את זה הוא ירידת אחוז ההוצאה הביטחונית בתוצר וירידה באחוז חוב-תוצר, אלא ששתי המגמות מתהפכות - מה שמהווה סכנה לעתיד הכלכלי. מעבר להוצאות המלחמה ב- 2024-2025, השאלה…
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
הצטרפו אלינו בשידור חי ל #כנסהורביץ2024: https://t.co/koU8O4d0eC https://t.co/882IdCKiR7
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה על מסגרות התקציב וסדרי העדיפויות הרצויים בתקציב המדינה: "נדרש שינוי עמוק בסדר העדיפויות בתקציב. אנחנו רואים מנעד רחב של תחזיות הצמיחה, אך מרבית התחזיות מדברות על התאוששות בשנה הבאה, בהינתן שלא תהיה מלחמה של ממש בצפון… pic.twitter.com/zBlZhWwu5i
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
הצטרפו אלינו בשידור חי ל #כנסהורביץ2024: https://t.co/koU8O4d0eC https://t.co/IiJ19Qj4ls
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024
יוחנן פלסנר@yplesner, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה בפתיחת #כנסהורביץ2024 : "המשימה המרכזית שלנו במפגש הזה היא לסייע בהחזרת האמון של הציבור ביכולתה של המדינה לצאת מהמשבר, לטפל בבעיות היסוד ולגבש רעיונות טובים ומבוססים - ובכך אנחנו עוסקים מאז השבעה באוקטובר. מונחים כאן תוצרים… pic.twitter.com/x9KqeFcOaU
— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 21, 2024