ניגודיות גבוהה
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף SNPI, האוניברסיטה העברית הנחה את המושב ואמר כי: "לאחרונה הוצגו תחזיות יחסית אופטימיות למה שעלול לקרות. אנחנו צריכים להניח שלא הכל יסתדר. בעשור האחרון האקוסיסטם חווה תחרות חזקה וגוברת מרחבי העולם שלוקחים מאיתנו דוגמה. מדינת ישראל חייבת אסטרטגיה ארוכת-טווח כלל-ממשלתית שבונה את היכולות שלה לתחרות. אנחנו יכולים להפוך למדינת סטארט-אפ לשעבר בטווח מאוד קצר. לקח לנו 40 שנה להפוך למדינת סטארט-אפ - ייקח לנו הרבה פחות להפוך למדינת לשעבר".
אלן פלד, שותף מייסד בקרן וינטג' התייחס לעתיד ההייטק הישראלי ואמר: "לכאורה, השנים האחרונות היו נהדרות להיי-טק הישראלי. אבל, כאשר מתעמקים התמונה נראית פחות טוב. אנחנו משקיעים בסייבר יותר מאקלים, בריאות וחינוך יחד. בארה"ב משקיעים פי 10 יותר בתחומים אלו מאשר הסייבר. אין זה אומר שצריך להפסיק להשקיע בסייבר אבל אנחנו יותר מדי מושקעים בסייבר ומפסידים תחומים שיכולים להיות ענקיים בעתיד, שמים את כל הביצים שלנו בסל אחד.
ישראל נמצאת בצומת דרכים, לא רק פוליטי וחברתי אלא גם כלכלי. אם רוצים לוודא שתעשיית ההיי-טק תמשיך להיות מנוע צמיחה אנחנו חייבים לגרום לשינוי רדיקלי. השינוי דורש ממשלה, אקדמיה וקהילה עסקית שיעבדו יחד בצורה שלא הייתה עד היום. המדינה הזאת תצטרך להפסיק להתעסק בשטויות ולהתעסק סוף סוף בסוגיות אמיתיות".
רים יונס, בעלים ומייסדת משותפת 'אלפא אומגה' התייחסה למצב בחברה הערבית: "היי-טק בחברה הערבית מושפע מאוד מהמגמות הישראליות והעולמיות אבל כמובן גם מהמצב בחברה. לצערי המציאות הפוליטית והצעות החוק שמבקשות לפגוע באופן ישיר בסטודנטים ערבים צופיות להביא להפחתה משמעותית של סטודנטים ערבים. מציאות זו מאוד מסוכנת ועלולה להביא לפגיעה משמעותית בהון אנושי בהיי-טק".
ד"ר יוסי ורדי, יזם היי-טק: "בשנת 2021 סה"כ ההנפקות הרכישות והמיזוגים של ההייטק הישראלי היה המספר הבלתי נתפס של 84 מיליארד דולר. כל הסיוע האמריקאי במשך 75 שנות קיום מדינת ישראל היה 150 מיליארד דולר. בשנה אחת, ההיי-טק סגר את הסיפור של חצי מהסיוע. זה מראה כמה המדינה נהנית מהתרומה של ההייטק לכלכלה".
טל ברנח, שותף ומנהל קרן דיסרפטיב על חברות סטארטאפ מתחילות: "אין השקעות בסבב A לא יהיו חברות בשלבים יותר מתקדמים. כלכלה ותעשיית ההיי-טק צריכות אמון יציבות וודאות. במדינת ישראל - 90 אחוז מההשקעות מדי שנה הם של משקיעים זרים. הנס הזה יצר פה אקוסיסטם. בפעם הראשונה ב-30 השנה האחרונות אני חושש מאוד שיהיה פה חורבן. משקיעים זרים מדירים את רגליהם כי הם לא רואים יציבות. כואב לי לשמוע שיזמים לא רוצים להקים חברות פה ולעבור למקומות אחרים. זאת המגמה וצריך להבין את זה. אם לא נשאיר את היזמים הישראלים בארץ ונגדל דור חדש, שיקימו את החברות הבאות - לא תהיה תעשייה בישראל. לדבריו, "אנחנו מפחדים להיכנס להרפתקאות של השקעות שלא יהיו להן המשך וזה סיכון מאוד גדול. אנחנו שומרים את הכסף שלנו בקרן לחברות הפורטפוליו שלנו. אם ייגמר לנו הכסף בקרן - הקרן הבאה מוטלת בספק אם נוכל לגייס. זה מה שקורה כרגע ושלא יספרו שזאת תבהלה.
גיגי לוי וייס, שותף מנהל, קרן NFX, על ההשוואה בין ישראל לעמק הסיליקון: "הקרן שלי היא גם עמק הסיליקון וגם ישראל. אני רואה איך עדיין מסתכלים עלינו ועל הכוח של התעשייה פה. מגיעות אלינו עשרות אלפי חברות בשנה שרוצות לגייס ואנחנו רואים ירידה מטורפת של מעל 60% בכמות יזמים שרוצים להקים חברות, וכן ברבעון וחצי האחרונים אנחנו רואים שהטרנד של ישראל השתנה וירד מהטרנד של SV. ישראל ממשיכה לרדת כש-SV מתייצבת ועולה. ההיי-טק הישראלי לא ייעלם, הטופ ימשיכו לחיות. אבל התופעה שההיי-טק מושך את החברה הישראלית למעלה, החלום הזה ייעצר".
מייקל אייזנברג, שותף מנהל קרן Aleph: "מצב הרוח של ההיי-טק הוא לא מהטובים שהכרנו וזה קשור בטוויטריזם של המנהיגים. זה פוגע בפריון וביצירתיות שחיוניים במקצוע שלנו. אני מזהה ירידה במוטיבציה להשקיע ולהקים חברות. ניהול האירועים בחודשים האחרונים על ידי הממשלה מזכה אותם במכתב פיטורים על ידי כל חברה בהיי-טק, הרבה התססה בשביל לייקים ופחות אחריות לאומית".
יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל: "החלטנו להקים פעילות בישראל לפני כשנתיים. מצאנו כי החברות הישראליות בתחומים השונים לרבות בהיי-טק ולא רק, ייחודיות ויכולות להניב רווחים משמעותיים מאוד".
נעם דן, רכזת מו"פ באגף התקציבים במשרד האוצר: "אנחנו בודקים כל העת איפה הממשלה צריכה להיות במד ההתערבות התקופה הנוכחית. נשאלת השאלה כמה התערבות המדינה תרמה לתעשיית ההיי-טק בשנים האחרונות. אנחנו עוקבים אחרי המצב ועושים הרבה פגישת עם גורמים רלוונטים מהשטח".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "נמנעתי עד עכשיו להשתמש במונח משבר, אבל אני עומד להשתמש בזה לראשונה - אנחנו עומדים בעיצומו של משבר, סערה מושלמת. לפני עשור וחצי, המקומות היחידים שקמו בהם סטארט-אפים היו SV וישראל. מאז העולם השתנה - כל המדינות המתפתחות הבינו שהמפתח לכלכלה הוא התפתחות טכנולוגית, וכולם באים לפה ללמוד.
בניגוד לעבר שהשווינו לעצמו וראינו שיש עלייה בהכנסות - זה כבר לא מספיק טוב. צריך להסתכל היום בניגוד לתחרות. יש היום יותר יוניקורנים שהוקמו על ידי ישראלים בארה"ב מאשר בישראל, אנשים מהגרים כדי לעבוד במקומות שטוב להם".
ההיי-טק הישראלי מאוד מרוכז והרבה פחות מגוון ממה שהיה. ההייטק יגיע לסטורציה וזה יגיע לכל אחד מהענפים בהיי-טק, גם בסייבר. אם ישראל לא תשכיל להמשיך להיות בחזית התחומים הפורצים, אנחנו לא נמשיך לצמוח. זה צריך להיות מאמץ משולב של כולנו".
אמיר אלשטיין, יו"ר הוועד המנהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הכפר הגלובלי נשבר. מסתמנת תעשיית היי-טק שצריכה להיות מזוהה או עם הגוש הדמוקרטי הליברלי או הגוש הסיני. אנחנו כקבוצה באמצע צריכים לזהות בעיות והזדמנויות ולהחליט איך פועלים בתוך זה".
אבי חסון, ממקימי רשות החדשנות ומנכ"ל סטארט אפ ניישן: "ההבדל שאני רואה לצערי בתקופה ששימשתי בממשלה במשך שש שנים וחצי כמדען הראשי, רה"מ היה אותו איש, אבל מבלי קשר למי ישב - היה קונצנזוס לחשיבות ההיי-טק. זה בא לידי ביטוי במספר צעדים ובהם הקמת רשות החדשנות, אשר עבר פה אחד בכנסת על אף האנשים השונים!".
המושב המלא: