פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "רוב עובדי ההייטק משתייכים למשפחות מבוססות כלכלית, רק 11% מעובדי הייטק הגיעו ממשקים שהגיעו מהרבעון התחתון. יש אפקטים חשובים נוספים כמו השכלה תיכונית גם במתמטיקה וגם באנגלית, בנוסף להשכלה העל-תיכונית שלה אפקט דרמטי בהעלאת הסיכוי להשתלב בהייטק".

מאיה הורוביץ, סמנכ"לית מחקר בצ'ק פוינט: "מערכת החינוך צריכה לחנך לא רק לבגרויות במתמטיקה ואנגלית אלא גם לחנך את התלמידות והתלמידים לזה שזה בסדר שיש גיוון באהבה כלפי תחביבים, יש פרס ללמוד לעומק. בהתייחסות לבינה המלאכותית, אנחנו רוצים אנשים שלא זהים לרובוט ונותנים ניחוח מיוחד משלהם. אשה שרואה תיאור משרה שהיא מתאימה רק ל-80 אחוז ממנה לא תגיש מועמדות, גבר שיהיה לו 60 אחוז התאמה יגיש וירגיש שהוא יהיה מצוין. מסלילים אותנו שנהיה מושלמות, מנהלות ומנהלים שמציעות לנשים להתקדם מהססות לקחת את הקידום כי הן לא יהיו מספיק טובות. חתירה לכישלון היא למעשה חתירה להצלחה".

אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ: "בישראל יש תופעה מיוחדת מאוד, אצלנו יש מסלול צינור מצוינות, החל מחט"ב דרך התיכונים ומשם לצבא ולאקדמיה. פוטנציאל המצוינות לא קיים בשום מקום אחר. רק 9% הצטיינו במבחן פיזה, רק 9% למדו 5 יחידות מתמטיקה! בשנים האחרונות אנחנו עובדים ופורצים את דרך המצוינות עבור אוכלוסיות שונות. כרגע כל השאלות מופנות כלפינו ולמערכת החינוך, אך עוד חמש שנים תתכוננו , ההישגים של עבודתנו יגיעו והשאלות על שילוב בתעסוקה יופנו כלפיכם".

 

אמיר סהבט, עמית מחקר בכיר, מוסד שמואל נאמן: "ישנה קפיצה משמעותית בחברה האתיופית בזכאות לבגרות, לצד איתור המחוננים אשר קפץ פי 3. הקהילה האתיופית רוצה ללמוד ונאבקת כדי להשתלב ולהוביל. מבחינת תעסוקה הקהילה עובדת, כמו שאר האוכלוסייה. ההמלצה שלי היא לעבור מהעדפה מתקנת לתיקון העדפות, יש רצון ויכולת של החברה האתיופית, צה"ל לוקח בזה חלק גדול. כולם עושים מאמץ, המגזר העסקי בהייטק צריך להוביל את הגיוון של כל האוכלוסיות".

משה פרידמן, מייסד קמא-טק: "הסטרטאפ האמיתי זה להכניס את החרדים להיי-טק. 4% מכלל עובדים ההייטק הישראלי הם חרדים. את הצמיחה המהירה ביותר הציגו הנשים החרדיות בהיי-טק, קצב מהיר פי 3 מקבוצות הנשים האחרות. התפקיד שלנו זה לקחת את היוזמות האלה ולהעצים אותן, במקום להתעסק בלימודי ליבה ובשאלות פוליטיות יש בשטח יוזמות שעובדות וצומחות בקצב מסחרר".

מוהנא פארס, סמנכ"ל ומנהל מינהל החינוך הטכנולוגי, משרד החינוך: "אני מורה למתמטיקה ומדעי המחשב. קל ללמד חשבון דיפרנציאלי אבל קשה ללמד מיומנויות למידה. תמונת עתיד היא מפתח להצלחה, הסיפור הוא לא יכולות אלא אמונה עצמית של התלמיד. כדי להצליח צריך לשנות פרדיגמה של שינוי ההבחנה בין תלמידים לא לחלק לפי מגזרים או עדות, אלא לפי הפוטנציאל".

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, המשרד לשוויון חברתי: "מסלול החיים של צעיר ערבי שונה ממסלול החיים של צעיר יהודי ואת זה אנחנו צריכים לדעת להתאים. בסוף לא הכל זה לתת עוד בגרות, עוד יחידות, כי התלמיד לא רואה את התמונה המלאה. צריך להסתכל על תקופת הצעירות בחברה הערבית- אין תוכניות שיכולות לתת את המטען החברתי כמו במגזר היהודי. צריך לעבוד במקביל עם מעסיקים בתחום ההיי-טק אשר רחוקים מהפריפריה ומהחברה הערבית".

נועה שוקרון, רכזת תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר: "הסוגייה של השכלה רוחבית היא בעלת חשיבות גדולה מאוד. בישראל, יש קורלציה הפוכה לגבי גברים חרדים, ככל שהאם החרדית יותר משכילה יש סיכוי יותר קטן שהילד שלהם יצא לעבודה. אחד הפתרונות לכך היא ההשכלה הטכנולוגית של מכללות מה"ט או י"ג/ י"ד שפותרות הרבה מהחסמים החברתיים במגזר החרדי ומובילות לאחוזי הצלחה גבוהים".

שר החינוך יואב קיש אמר בכנס: "אני לא מחפש להיות לעומתי לאקדמיה, לא מחפש לפגוע בעצמאות של האקדמיה ולהפוך אותה לגוף פוליטי וכל שאר השקרים וההשמצות. אני מחפש אקדמיה חופשית שלא תסתום פיות לאף צד, וזה אולי הוויכוח ביני לבין נשיאי האוניברסיטאות. אני מקווה שנדע ביחד לפעול בשביל לחזק את האקדמיה וליצור שיח פלורליסטי, סובלני ועם הקשבה של שני הצדדים".

 

במהלך דבריו של השר קיש פנה פרופ' איתי אטר, עמית מחקר בכיר במכון לדמוקרטיה ואמר: "אנחנו מאשימים אתכם כמובילים את המדינה לתהום כלכלי חברתי פדגוגי. כשר חינוך אתה שותף לתקציב נוראי שגוזר על כמעט רבע מילדי ישראל לא לימודי ליבה, לא לימודי מתמטיקה ולא אנגלית. כשר חינוך אתה הובלת לתפקיד סגן יו"ר מל"ג, תפקיד המכהן כשומר הסף איש ממכללת קרית אונו, מכללה פרטית עם הדרת נשים!" כאן לא מדובר רק בתדמית אלא בנזקים אדירים מחרידים וחמורים שלא יהיה צורך בהיסטוריונים כדי לתאר אותם. האחריות היא שלך, של הממשלה, הגיע הזמן למעשים ולא דיבורים. בלי דמוקרטיה אין אקדמיה, חברה וכלכלה".

 

בתשובה ענה שר החינוך קיש כי "בנוגע לבחירת סגן יו"ר המל"ג, מתוך 8 חברי ועדה תמכו מתוך 10. מדובר באיש שמכיר היטב את האקדמיה על כל גווניה. בנוגע לתקציב, במדינת ישראל במשך שנים רבות, מי שמלמד ליבה ולימוד מפוקח מלא מקבל תקציב כמו של חינוך ממלכתי. מי שלא מפוקח מלא ועדיין לומד ליבה ומי שפטור מקבלים פחות. כל מה שהתקציב הנוכחי עשה זה ליישר קו במספרים האלו. יש ויכוח אמיתי בחברה הישראלית האם לחייב לימודי ליבה, אבל חשוב להגיד- לא לתת כסף לבתי ספר זה ברמה של התעללות ורווחה. כל ילד צריך מקום להגיע ללמוד גם אם יש אי הסכמה מהותית על ליבה או לא ליבה".

עוד פנה פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, לשר קיש ואמר: "יש קונצנזוס שההיי-טק הוא חוד החנית של החברה הישראלית. היום ההייטק נמצא בסכנה קיומית. יש חוסר ודאות אדיר. הפיל שבחדר זה כמובן הרפורמה המשפטית או ההפיכה המשטרית, מה שיצר ויוצר אי ודאות אדירה שמשפיעה על כולנו. אני רוצה לבקש ממך ולומר שאין לנו זמן! קורים דברים בשטח והם נובעים מהשווקים הפיננסיים. אנחנו רואים שהשער החליפי, האינפלציה והריבית זה תולדה של הפיל הגדול הזה. אני פונה אליך כטייס, כמי שיודע מה קורה כשיש עננים והתבלבלנו, לא ממשיכים קדימה במסלול שכנראה לא עובד. חוזרים לנקודה הראשונה ומחשבים מסלול מחדש, באורך רוח ואז ממשיכים הלאה. אני מאמין שאין גישה שהיא רצינית לניהול סיכונים שתצדיק את המשך החקיקה או עיצובה תוך לחץ מוגזם. אין לנו חוקה כי לא רצינו להיכנס ללחץ מוגזם. יש סילופים בצורה שבה התקשורת דיווחה על הדוחות האחרונים. קיבלנו פה כרטיס צהוב מאוד חשוב ובאמת לא כדאי להפסיד. אני כמעט בתחינה: בוא לא ניתן יד להרס נוסף".

שר החינוך השיב ואמר כי: "אני מסכים איתך שיש משבר בהיי-טק. בוודאי תעשיית ההיי-טק קריטית למדינה והתפקיד שלנו היא לחזק אותה ושתעבור את המשבר בצורה הכי מוצלחת שיש. הרפורמה שאנחנו מובילים זו המטרה שלה ויש חילוקי דעות בסיסיים. כל עוד זה הופך למלחמת אחים והסתה אנחנו פוגעים בתהליכים עבור מדינת ישראל. כחבר בצוות המשא ומתן בבית הנשיא, לא אכנס לאמירות מאוד דרמטיות כי זה לא נכון. כל הפרסומים שיצאו כאילו נסגר משהו - פייק מוחלט. מתנהל שם שיח אמיתי ויש שם מטרה אמיתית שאני מזהה אצל כל הצדדים בשולחן".

המושב המלא: