ניגודיות גבוהה
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, אמר כי "בחודשים האחרונים, אנשי החשב הכללי עבדו רבות לשמירת הדירוג של מדינת ישראל, החשובה לכלכלה הישראלית. נמשיך לבצע את עבודתנו כמבוגר האחראי במלוא מובן המילה. אנשי החשכ"ל במשרדי הממשלה הם שומרי סף ושותפים עסקיים – מתוך רצון וצורך לקדם את הכלכלה לטובת אזרחי ישראל".
רוטנברג הוסיף כי: "מילת המפתח היא פרספקטיבה מאוזנת. לא מדובר בעולם של שחור-לבן, אלא בהסתכלות הוליסטית. הכלכלה שלנו צריכה ודאות. מבחינת סוכנויות הדירוג, ודאות כלכלית מתבססת בין היתר על הסכמה רחבה בישראל לשינויים המשפטיים. עצמאות בנק ישראל היא אבן יסוד לכך, בין היתר. גם תקציב המדינה שאושר לפני כמה ימים מקנה למשק ודאות".
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "אם ניקח את מאפייני פריון העבודה ונחשב אותם לפי הרכב האוכלוסייה, רמת החיים בישראל תהיה דומה לזו של מזרח אירופה. היום אנחנו כמעט 10 מיליון תושבים. הגידול החריג הזה מייצר עומס על התשתיות. אם ניקח את מאפייני פריון העבודה ונחשב אותם לפי הרכב האוכלוסייה, רמת החיים בישראל תהיה דומה לזו של מזרח אירופה. הפער נובע מפריון ילודה גבוה ופריון עבודה נמוך. לכן שיפור רמת הכישורים צפויה להיות אחת המנועים להעלאת רמת החיים של כולנו. הכלל השני לשיפור רמת החיים הוא שיפור מערכת החינוך. 65% גידול ריאלי השקעה בתלמיד, אבל לא חל שיפור אובייקטיבי ברמתם של תלמידים. על כך התבשרנו רק לאחרונה כשראינו שחזרנו 20 שנה אחורה. בשנים האחרונות השקענו הרבה במערכת החינוך הציבורית ורק הלכנו אחורה. אבל בעוד מספר עשורים זו אפילו לא תהיה הבעיה העיקרית שלנו. בעוד 50 שנה 50% מתלמידי כיתה א' יהיו בני המגזר החרדי. שיעורי בעלי תעודת הבגרות בה הם 5%. מחקרים מראים שכמעט בלתי אפשרי לצמצם את הפערים שהצטברו במערכת החינוך. השקעת תקציבי ענק הוכיחה את עצמה כלא יעילה, לא בציבורי ולא במערכת החינוך החרדית שאינה מפוקחת. הגדלת שכר או תוספת שעות לבדן לא יפתרו את הבעיה. החינוך חייב להיות איכותי ורלוונטי לשוק התעסוקה. המשבר הדמוגרפי הוא כבר עובדה שלא תלויה בשום הצבעה בכנסת. הכיוון אליו תפנה מערכת החינוך יכתיב את הכיוון אלך תלך המדינה. יש צורך לבצע שינוי עמוק במערכת כדי שלא נלך אחורה."