ניגודיות גבוהה
יו"ר המושב עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, ראשת התכנית רפורמות בשירות הציבורי, המכון הישרטלי לדמוקרטיה: "למעלה מעשור וחצי רואים תופעה מתרחבת ברמה של ארגונים בינ"ל ומדינות שמקימות מעבדות חדשנות, מפתחות את התורה והתפיסה של איך עושים ממשלה טובה יותר ומותאמת יותר לצרכי הכלכלה והאזרחים. אין רגע מידע מהימן ואמפירי שאומר מה מידת החדשנות בישראל. זה לא שאין, יש יוזמות מבורכות ופעילות יפה, אבל דוח של OECD של 2021 מצא שיש יוזמות נקודתיות וספורדיות".
לירון הנץ, סמנכ"לית ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה: "חדשנות היא לא מותרות. מדובר בכלים שלובים. נכון שיש תנאים בסיסיים כדי שחדשנות תוכל לחיות בתוכה. מדובר בתהליכים שצריכים להתנהל יחד. זרוע המו"פ שמתעסקת בחדשנות ובמהלכים הבאים ממשיכה להתקיים. עוד זווית ללמה חדשנות היא לאומית, אנחנו משקיעים בחדשנות כדי שהשירותים לציבור יהיו טובים יותר. נוכל לפתור בצורה יצירתית יותר מהלכים מאוד מורכבים. חדשנות היא משתנה ונושמת".
עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול: "לא חסרים במערכת הציבורית מוחות חריפים שחשבו על רעיונות ייחודיים. אבל כל סוגיה שנוגעת לאיכות החיים קשורה ליותר מיחידה אחת במשרד ממשלתי".
איתן טי, סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, משרד החדשנות: "אני שמח מאוד על המושב הזה כי לא פתוח לקדם חדשנות בממשלה, ממש לא. בשוק העסקי ברור לכל חברה שהיא חייבת חדשנות כדי לשרוד. אותו דבר חייב להיות בשירות המדינה. הקריטיות של חדשנות בשירות המדינה היא לא יכולה להיות מתוארת. זה הדרך להתמודד עם כל האתרים העומדים לנגד עינינו, אם נמשיך לעשות את מה שעשינו אתמול למה שהתוצאות יהיו אחרות?".
אביתר פרץ, מנהל חדשנות וטכנולוגיות, החשב הכללי במשרד האוצר: "האחריות שלנו כמובילי חדשנות זה להבין ולמקד את הערך בכל תהליך. אסור חלילה לעשות את זה מלמעלה ממגדל השן, ביחד רק ככה נצליח - זה יימדד בהטמעה".
ד"ר אסף קובו, כלכלן ראשי, רשות החדשנות: "אנו פועלים בתחום המו"פ, הדברים הגדולים באמת קורים עם תוכנית לאומית שיזמה רשות החדשנות בתחום Bio Convergence לקח לנו חמש שנים למצוא את נתון הזהב כדי לשכנע מספר עצום של סטודנטים בתחום הביולוגיה, וכשמצאנו את זה הכוכבים הסתדרו בשורה. תהליכי חדשנות הם תהליכים לטווח ארוך. לכן יש לקחת אוויר לנשימה ולעשות אותם".
סא"ל מיכל פרנקל, רע"ן חדשנות בחטיבת שילו"ח: "ב-3.5 השנים האחרונות אני פועלת בחטיבת שילוח (שיטות לחימה וחדשנות שכל תכליתה לשבור חומות ולתת פתרונות לחילות השונים), כשאני שואלת פקודים 'כמה פעמים הציעו לכם רעיון והוא התקבל?' ובמקביל אני שואלת מפקדים 'כמה פעמים הציעו לכם רעיון והוא התקבל', וכך ניתן לראות שאנו סגורים לשינויים ולחדשנות. בדצמבר בקרוב יתגייס מחזור ג' של מובילי חדשנות. הרבה פעמים החיילים האלה מוצאים פתרונות והם אפילו לא יודעים למה הם מוצאים פתרונות".
איתי אייגס, ראש פרויקט הזירה לחדשנות בשלטון המקומי: "אני מאחל לכולנו שהמושב על חדשנות לא יהיה האחרון אלא יהיה אחד הראשונים, כי חדשנות היא מקור גדול לשינוי. מתוך צוותי חדשנות בערים השונות כמו תל אביב ובאר שבע והמטרה שלה לבנות תוכנית שתעבוד בפריסה רחבה בכל הארץ ולייצר תשתית לחדשנות בשלטון המוניציפלי".
"מי שעוסק בחדשנות, צריך לחשוב מעט מחוץ לקופסה לטעות ולנסות ולשמחתי לא טעינו. אני מאמין שנושא של חדשנות צריך לבוא כדרישה מלמטה למעלה, רק האנשים יודעים מה הם צריכים, הקשיש שהולך ברחוב ידע לומר למה הוא זקוק, כך שתהליכי חדשנות חייבים להיות חלק מעבודה משותפת של תושבים והרשויות. כך שחיזוק המעורבות של התושבים והדרגים הניהוליים הוא תנאי מאוד חשוב במימוש החדשנות".
עו"ד איציק סבטו, מנהל אגף בכיר אסטרטגיה, חדשנות ודיגיטל בביטוח לאומי: "בחרתי להביא לפאנל הזה את הדוגמא של הקמת 'הכוורת' - הימים היו 2018-2017 ויצאנו לחקור איך מתפתח האב בעולמות הרווחה. ותהינו איך ישראל לא משתמשת בכוחות יש לה לקידום העולם החברתי. דווקא בעיר לוד, הקמנו אקסלרטור, גוף שמאפשר ליזמים חברתיים באשר הם במטרה להשיג שירות חברתי חדש, לאו דווקא מוצר אלא שירות, וכך הגענו גם להקמת עמותה שמטפלת בדרי רחוב באמצעות קבוצות כדורגל. בסוף חדשנות היא לא רק טכנולוגיה היא גם אנשים, בשלה העת וזה מה שאנחנו צריכים לעשות".
המושב המלא:
