פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל אמר בכנס כי "הכלכלה הישראלית חוותה זעזוע משמעותי בחודשים האחרונים, בהמשך לשינויים שבוצעו במערכת המשפט. זה לא אומר שבבת אחת העולם יפסיק לסחור עם העולם, אבל זה כן אומר שלהמשך אי הוודאות יש מחירים כלכליים משמעותיים. לכן על מקבלי ההחלטות להשיב את הוודאות על הכלכלה בישראל, ככל שהשינויים המשפטיים יתקדמו צריך להגיע לכך בהסכמה רחבה ובשיח כדי לייצב את הכלכלה בישראל."

הנגיד הוסיף כי: "עם כל ההסתייגות ובהינתן שהתרחיש המוצג הוא איש קש, המסר הוא - לצד השיח הכואב בעליות הריבית על המשכנתא - אם האינפלציה תמשיך, הפגיעה במשכנתאות תהיה קשה עוד יותר. פיקדונות הציבור השקליים ברובם נמצאים בעו"ש, לבנקים: עליכם לנהוג בהוגנות, ככל שהמערכת הבנקאית לא תעשה זאת בעצמה, אנו בבנק ישראל נפנה לבנקים ונדאג שיפנו באופן יזום ללקוחות ויציעו מסלולי חיסכון בעלות ריבית גבוהה יותר מהעו"ש."

בנוגע לתקציב המדינה אמר הנגיד: "מסגרת התקציב אינה מרחיבה יתר על המידה, היא מתכתבת עם המטרה של בנק ישראל, עם זאת, בהסתכלות על התקציב חסרים בה מחוללי צמיחה הן להון הפיזי והן להון האנושי ויש בה תרומה שלילית לצמיחה במשק. לפיחות שחווינו השפעה שלילית על האינפלציה. לשתי המגמות יש משמעות שיש לנו אינפלציה עודפת של 1%. אי אפשר לומר שזה תלוי בדולר. אנו רואים כל יום את שערי החליפין של מטבעות השכירים מול הדולר וזו ההשפעה הגלובלית. ההפרש נותן את השינוי המקומי."

"העלאת הריבית היא כלי כואב אך הכרחי. ללא ריסון האינפלציה, ההחזר החודשי (הנומינלי) יעלה הרבה יותר. המערכת הבנקאית מהווה חוליה משמעותית ביותר בייצוב הסביבה הפיננסית. אני מצפה מהמערכת הבנקאית לגלגל לציבור את עליית הריבית גם דרך עליית הריבית לפיקדונות - ולעשות זאת מהר. יחד עם זאת, יש שיפור מסוים בין תמסורת ריבית בנק ישראל לבין ריבית הפיקדונות, ובהשוואה בין-לאומית היא בולטת לטובה. על המערכת הבנקאית לפעול ברגישות הנדרשת בימים אלו של עליות מחירים וריביות אל מול הצרכן הפיננסי".