ניגודיות גבוהה
אפי מלכין, הממונה על השכר במשרד האוצר: "במגזר הציבורי יש מקום להתייעלות ברמת השירות בתחומי הבריאות, ביטחון, רגולציה ועוד. אנחנו רואים את המקום שאנחנו מצליחים בחלקים מסוימים להתייעל כמו עבודה מהבית, שמייצרת תהליך של הבנת התפוקות והמטרות של כל עובד".
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "ההיערכות למשבר האקלים מחייבת שיתוף פעולה לא רק חוצה מגזרים אלא גם חוצה משרדים, מאתגר להוביל שיתוף מסוג זה בטווח הקצר ובטווח הארוך. יש פוטנציאל גדול והכל תלוי במה נעשה. זה לא רק הממשלה אלא גם החברה העסקית והציבור עצמו - עד כמה הוא יירתם, וגם שיתוף הפעולה ממשרדים אחרים".
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המושב הוא חלק מתהליך עבודה משותף שהמשרד להגנת הסביבה בראשותי מקיים יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. המשך ישיר לשיתופי פעולה קודמים שמטרתם לקדם מדיניות הקשורה לשינוי אקלים ובמעבר לכלכלה מאופסת פחמן ובת-קיימא. זאת תוך גיבוש פתרונות מראש לאתגרים שהיא מייצרת לחלקים שונים בחברה ובמשק. הרעיון הוא איך מבצעים שינויים אמיתיים במעבר לכלכלה מאופסת פליטות בלי להשאיר אף אחד מאחור. כלומר: שפריפריה ומשרות יהיו רלוונטיים לכולם. המעבר בכלכלה צריכה להיות בצורה מושכלת ורב ממדית".
רק הבוקר השקנו את סקירת הביצועים הסביבתיים של ארגון ה-OECD על ישראל. אני רוצה להביע את הערכתנו ל OECD על העבודה המקצועית והשימושית בתחום הסביבה והאקלים בכלל, ועל הכנת הסקירה הסביבתית על ישראל בפרט. למסרים היוצאים מה-OECD בנושאי סביבה ואקלים יש משקל משמעותי, והם משמשים אותנו בקידום מדיניות סביבתית יעילה ואפקטיבית. רק בשבוע האחרון עשינו שימוש רב בנתונים שהוצגו בסקר זה ולאור הנתונים המראים את מקומה של ישראל בפיתוח אנרגיות מתחדשות קיבל ראש הממשלה החלטה להגשת תוכנית תוך זמן קצר לאנרגיות מתחדשות שתבוא ותוצג בממשלה. הדוח אותו אנו משיקים היום משקף את תמונת המצב הסביבתית בישראל, מתוך מטרה לשפר את הדורש שיפור מצד אחד ולשתף בהישגים וביכולות הייחודיות של ישראל מצד שני. חשוב לזכור – לא מדובר במסמך שאמור לשרת את המשרד להגנת הסביבה בלבד. המלצות המדיניות שבו נועדו עבור כלל גופי הממשלה הרלוונטיים. שכן הסביבה מושפעת מפעולות בכלל המגזרים והמשרדים".
"זהו הדוח השני על ישראל והוא מגיע 12 שנה אחרי הדוח הראשון. כפי שניתן לקרוא בדוח הראשון החדש, מאז הייתה התקדמות במגוון תחומים: נחקקו חוקים, יושמו תוכניות פעולה שונות נבנו תשתיות וקודמו שותפויות. חלק מצעדים אלה קודמו בין השאר בעקבות המלצות הדוח הקודם. יחד עם זאת, נותרו אתגרים רבים בתחום הסביבה. אז איך מייצרים שינוי ממקום של נתונים המראים שאני נדרשים לכך? אני ממליצה לכם להקשיב כי המשרד להגנת הסביבה הציג לעצמו יעד להיות קטר במשך ולחולל שינוי חברתי ומנוע צמיחה אמיתית."
"כדי להגיע ליעדים עד כדי איפוס פליטות בשנת 2050 אנו עומלים על קידומו של חוק האקלים. הנושא נמצא בשיח בין המשרדים, כולל לשכת ראש הממשלה ומנכ"ל ראש הממשלה, בשל חשיבות העניין ולאור השתתפותה של ישראל בוועדת האקלים הקרובה בדובאי. אנו מאמנים ביעדים שאפתניים שיציבו את ישראל בשורה אחת עם המדיניות המפותחות בעולם. מילייה של מדיניות התואמות את העשייה המבורכת הקיימת בישראל והמוח היהודי השאפתן".
לדברי סילמן, "כ-80% מהפסולת בישראל מוטמנת. דבר שאינו קיים ועבר מן העולם במדינות המפותחות. נדהמנו לגלות שהמצב שלנו בפסולת היא כמו מדינת עולם שלישית ובטח שלא מתאימה למדינת ישראל שהיא מעצמת היי-טק. ולכן באנו לשנות את כללי המשחק ולהפוך זבל לזהב. המשק מרגיש חוסר ודאות בגלל שינויי מדיניות וכיוון תכופים. כל אחד בא ובונה אסטרטגיות חדשות".
יובל לסטר, סמנכ"ל תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה: "המיקוד שלנו בארבע השנים האחרונות היה בקשר בין הכלכלה לאקלים, תמחור הפחמן, אסטרטגיה במעבר לכלכלה ירוקה, במגזר הפיננסי והשנה אנחנו רוצים לשים את הדגש על הקשרים החברתיים ולוודא שהמעבר של המדינה הוא מעבר צודק ולא משאיר אף אחד מאחור. זה המוקד של המושב וזה המוקד של עבודה מקצועית ומעמיקה שנעשה בשנה הקרובה. נשתמש במודל של גוף שייחזה את המעבר לכלכלה מעגלית, ועוד מעגלים נדרשים כדי להיות מדינת בת קיימא מאופסת פליטות והתמקדות במגוון הביולוגי".
פרופ' נתן זוסמן, עמית בכיר אורח, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "בחנו את מדיניות אקלים בישראל בשוק העבודה ויש שני ממדים עיקריים, האחד הוא הפחתת פליטות באמצעות תמחור פחמן, מס פחמן ואנרגיות מתחדשות, השני הוא התאמת ההתחממות הגלובלית שמתרחשת. למרות שבישראל מס הפחמן ותמחור הפחמן מתעכבים כרגע, במדינות שבהן יש תמחור, המס יקוזז כנגד המס המקומי והמדינה תהיה פטורה מתשלום אותו מס. המטרה ליצור מגרש אחיד בין היצרנים האירופאים לעומת יבואנים ולייצר תחרות הוגנת".
שי בירן, שותף במשרד הייעוץ סינרגיה וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "המטרה של מוסדות מתכללים היא להגביר את התיאום בתוך הממשלה וסמכויות, יחד עם הנגשת מידע, הגבלת ניצול של ערוצי מימון וייצור גורמים שיש להם קשב מלא בתהליך. חלק מהפעולות שראינו בעולם ממומנים ממיסוי פחמן, חלק נוסף ממומן מתקציב המדינה או מקרנות של האיחוד האירופאי מתוך תפיסה שזו השקעה משתלמת ברגע שמבינים את ההזדמנויות ועומדים בלוחות זמנים ברורים".
גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "בכלכלה מעגלית אפשר לייצר את היקפי משרות של עשרות אלפי משרות. תופעת פסולת הבניין קיימת עשרות שנים. כשאנחנו מסתכלים על צריכת חומרי הגלם מדברים על עשרות טון בשנה. היקף המחזור הוא כ-3 מיליון טון, היקף פסולת מוטמנת עומד על 2 מיליון טון. יש מיליון וחצי טון שהושלך באופן לא חוקי וגורם לנזקים. אם ניקח את חוק פסולת אנחנו יודעים להוסיף למשק כ-5,000 משרות".
שרון חצור, סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה ותשתיות: "אין צונאמי יותר גדול ממשבר האקלים והוא משפיע על כל חלק במשק האנרגיה. הסיפור הטכנולוגי הוא כשאנחנו מסתכלים על התחזיות של 2050, קרוב ל-40% מהפתרונות הדרושים טמונים בטכנולוגיה שרובה לא נמצאת בשוק. גם קריטי להשקיע בטכנולוגיה חדשה לצד ולא במקום אנרגיה מתחדשת. חייבים גם וגם".
חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת ההזנק, רשות החדשנות: "כמו שבישראל קמו תעשיות שונות, הגיעה זמנה של תעשיית הקליימטק לגדול ולהיות משמעותית לא פחות מכל התעשיות שקיימות כרגע במשק הישראלי. חברות האנרגיה מתקשות מאוד לגייס עובדים, מספר הבוגרים שמשתלב בתעשייה הוא נמוך וכך אין כוח ממומן בתעשייה הזו. עלינו לפעול להגדיל את מספר הלומדים באקדמיה אבל עד שהצורך יבוא לידי מילוי יש לפעול בהכשרות חוץ אקדמיות. מדינות שיטיבו לעשות תעשיות מאופסות פליטות יובילו את התעשיות המובילות בעולם".
ד"ר ערן סגל, מנהל גלובאלי לסביבה, בטיחות, גיהות וקיימות תפעולית, קבוצת אדמה; יו"ר ועדת איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים: "קיימת בתעשייה הבנה ומודעות לנושא שמירת הסביבה וייצור בר-קיימא. כלל התעשיה כיום מחויבת לעסוק בנושא הסביבה יותר מאשר לפני עשור, ומלבד העיסוק בצמצום הפליטות ישנם יעדים של צמצום אנרגיה, פסולת וכדומה. התעשיה שותפה ומודאגת לקראת היעדים של 2050, כולנו מחכים למהנדסי העתיד שיתנו לנו פתרונות לטכנולוגיות העתידיות".
איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "רציתי להגיד לשרה, אנחנו כתעשייה שרואים שהיא היחידה בזירה הציבורית שפועלת לקדם את הכלים הכלכליים שאנחנו צריכים כדי לחיות. אנחנו נמצאים במשבר פיטורים בתעשייה הסולארית. זה קורה לנו כי בישראל אנחנו עדיין נמצאים בכלכלה של העולם הקודם, משחקים במשחק משלנו ויהיה לו מחיר. אסור להיות שניים מהסוף במדד ה-OECD, מי שיישאר שם יסבול ממיסים ואחוזי אבטלה גבוהים. אנחנו נמצאים בגירעון כלכלי עצום שלא רואים עדיין, אבל נרגיש אותו בקרוב".
המושב המלא: