ניגודיות גבוהה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פתח את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ה-30 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והתייחס ליוקר המחיה ולחקיקה המשפטית: "התיקונים במערכת המשפט יבוצעו. התיקונים טובים לדמוקרטיה וטובים מאוד לכלכלה. אם יהיה פרטנר בצד השני להסכמות טובות זה נהדר, גם אם לא זה יקודם בהתאם למנדט שקיבלנו".
עוד הוסיף שר האוצר כי: "כלכלת ישראל חזקה. המשק הישראלי חזק. החברה הישראלית חזקה. טלטלה גדולה עוברת על השוק הגלובלי ובמים הסוערים הללו אנחנו ננווט מדיניות יציבה, אחראית וממוקדת, מה שיאפשר לנו בעזרת השם לצאת מחוזקים מהסערה העולמית הזו, כפי שהיה בטלטלות העולמיות הקודמות".
למוחים באולם אמר השר סמוטריץ': "אני מאוהב בדמוקרטיה במירכאות כפולות ומכופלות. מה שקורה עכשיו הוא מדגם מייצג: רוב גדול שרוצה לנהל דמוקרטיה אל מול מיעוט קטן קיצוני שרוצה לפגוע בכל תחומי החיים של המדינה, קומץ קטן ואנרכיסטי שמנסה להשפיע על הדמוקרטיה, ככל שתשמיעו את התפיסות החזקות שלכם המנותקות מהמציאות - לא יזיז ולו במעט את דעותיי".
שר האוצר התייחס בדבריו ליוקר המחייה וציין כי: "אי אפשר שלא לדבר במסגרת יוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים, יש למנוע מהבנקים להשיג אותם. יש להקל על נטלי המשכנתאות תוך שמירה על יציבות הכלכלית ועצמאות בנק ישראל."
בנאומו אמר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר כי: "כעת מציעים דרכים מגוונות לטיוב המערכות. לראשונה מסתמן שיש לנו שותפים רבים, גם בדרגים המקצועיים וגם בציבור הרחב. אחרי 75 שנים של קיום מדינה יהודית ודמוקרטית ללא כללי משחק מעוגנים, אי אפשר לסמוך על שיטת הסמוך. מדינה כמו ישראל חייבת הסדרה חוקתית. אפשר לשנות מדיניות, אבל לא משנים את כללי המשחק בהיעדר הסכמה רחבה. בכל יום שעובר כך, אנחנו משלמים מחיר: פחות השקעות, פחות יזמות, השקל נחלש. הסדרה חוקתית חייבת לבוא עם חוזה חברתי חדש. שני היסודות שיאפשרו לנו לכתוב את הפרקים הבאים בסיפור הנס הישראלי".
"השנה," הוסיף יוחנן פלסנר, "רבים מאיתנו שותפים לתחושה שעומד בפנינו אתגר מסדר גודל אחר. אתגר לאומי. קיומי. אתגר שאם לא נתמודד איתו כראוי, אז כל הרעיונות הטובים יהפכו לחסרי משמעות. עלינו לטפל במשבר החוקתי ובצורך להסדיר חוזה חברתי חדש".
ראש עיריית ירושלים, מר משה ליאון, אמר: "עיקרון אחד ברור לכולנו: ככל שירושלים תהיה נגישה יותר, עם מערכת תחבורה מתקדמת יותר וככל שפני העיר יהיו יפים יותר – כך תהיה תשתית טובה יותר לצמיחה העירונית." והוסיף, " יסוד חשוב בהבטחת עתידה של ירושלים היא חיזוק ההייטק בעיר. המשמעות הישירה של פיתוח אזורי תעסוקה בירושלים ברורה: השגת עצמאות תקציבית שתייתר מענקים נוספים מהממשלה. בדרך למימוש החזון הזה, אין ספק שירושלים צועדת בכיוון הנכון".
ד"ר ורד שליו-הורביץ, יו"ר קרן דליה ואלי הורביץ, אמרה בפתח הכנס: "אתמול פורסם כי תוקם ועדת שרים למאבק ביוקר המחייה ובראשה יעמוד ראש הממשלה בנימין נתניהו. מושב אחה"צ יעסוק בנושא זה בדיוק, הדיונים והחוברת יכולים לשמש כבסיס לדיוני השרים בוועדה כשתתחיל לפעול ונקווה שישתמשו בהם. אלא שנראה שהיום הפילוג והניתוק בשיח הציבורי הגיעו לשיאים שלא היו כאן מאז הקמת המדינה וקשה לי שלא לחשוב מה אבא היה עושה. בשני דברים אני בטוחה: האחד, בהיותו איש של הסכמות, אבא היה מתקומם ומוחה על השינויים שביקשו לעשות כאן בחטף במערכת המשפט וגרמו לסערה הזו. שניים, היה יוצא נגד התקציב שאושר ומסביר שבשאיפה לצמיחה כלכלית אי אפשר לוותר על החינוך הציבורי ולימודי הליבה שיבטיחו שוויון הזדמנויות לכל ילד. מדינה שמייחלת לצמיחה שתאפשר את קיומה כארץ חופשית ונאורה לא יכולה להרשות לעצמה עידוד אי שוויון בהזדמנויות. חייבת לעודד נסיעה בנטל והצטרפות למעגל העבודה. מדינה כזו לא יכולה לוותר על הפניית משאבים לבריאות ורווחה לכל אזרחי המדינה."
דבריו של מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי ב-Financial Times, על האיומים העיקריים על הכלכלה העולמית