יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד נאם ביומו השני של הכנס. "הקרע הישראלי הגדול שמולו אנחנו ניצבים לא התחיל ברחוב. הוא התחיל במרחב הפוליטי: הנהגת הליכוד - המפלגה הלאומית-ליברלית הגדולה והוותיקה ביותר - עברה שינוי דרמטי", אמר.

לדברי לפיד, "מסיבות מורכבות, חלקן אידיאולוגיות, חלקן אישיות, מנהיגי הליכוד הפנו עורף למחנה הלאומי-ליברלי. הליכוד חבר למפלגות הדתיות והמשיחיות והפך אותן למה שהוא מכנה "השותפים הטבעיים".

 "מה טבעי בזה? מה בדיוק הופך אותם לשותפים טבעיים? מה מחבר בין ערכי הליכוד למפלגות שמגדירות את עצמן כאנטי ציוניות כמו ש"ס ויהדות התורה? בעיקר מה מחבר אותן למפלגות אנטי-ליברליות ואנטי-דמוקרטיות, כמו הציונות הדתית ועוצמה יהודית? 'השותפים הטבעיים' והמושתלים שלהם בליכוד לא רוצים מדינה יהודית ודמוקרטית, הם רוצים מדינה יהודית קנאית ואלימה. מבחינתם, משלמי המיסים והמילואימניקים יכולים 'ללכת לעזאזל'. אם לא יהיו לנו טייסים ואנשי היי-טק, אלוהים כבר יציל את הכלכלה והצבא".

 "רוב מכריע של בוחרי הליכוד לא שותפים לחזון המבהיל הזה. הם חלק מהציבור הליברלי והיצרני. מצביעת הליכוד מאשדוד או מקרית מוצקין, אמא לילדים שמשרתים בצבא, היא חלק ממעמד הביניים הישראלי. היא מאמינה בתקיפות ביטחונית, אבל אין לה עניין מיוחד במאחזים לא חוקיים על גבעות מבודדות. היא מסורתית, אבל יש לה אחיין גיי שהיא אוהבת ומארחת בשמחה לקידוש בשולחן השבת".

"האמא הזו לא מבינה למה מקצים מיליארדים לתלמידי ישיבות שלא משרתים בצבא ומיליארדים לכבישים עוקפים בגדה, אבל לא מושקעים משאבים בחינוך ובריאות בפריפריה? למה משקיעים את כספי המיסים שלה בדירות לחרדים ובתים למתנחלים ולילד שלה אין סיכוי לקנות דירה? מעל לכל, האמא הזו היא דמוקרטית. היא מבינה באופן עמוק את הדמוקרטיה לא רק כשיטת משטר צודקת, אלא גם כמפתח הגדול של סיפור ההצלחה הישראלי".

 שלושה מנועים רבי עוצמה יש למדינת ישראל – או היו לה עד לתקופה האחרונה: כלכלת חדשנות שאותה מוביל ההיי-טק, צבא העם שהפך אותנו למעצמה אזורית, ומערכת קשרים בינלאומית ובראשה הברית ההיסטורית עם ארצות הברית.

שלושת המנועים האלה לא יכולים היו לצמוח אלא במדינה דמוקרטית. מתוך האנרגיה והחיוניות שמייצרת הדמוקרטיה. המזרח התיכון מלא בדיקטטורות שבטיות נחשלות. לא במקרה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון היא גם המדינה המצליחה ביותר במזרח התיכון.

שלושת המנועים האלה מעלים עכשיו עשן שחור מול ההתקפה על הדמוקרטיה. שמעתם בימים האחרונים את הנתונים. מנגיד בנק ישראל, מהכלכלנית הראשית, מכל מי שמכיר את העובדות.

אם ישראל לא תהיה דמוקרטית, המנועים יפסיקו לעבוד. אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה היא תהיה ענייה, חלשה מבחינה צבאית, מבודדת בעולם. בטווח הארוך יותר: אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה, היא לא תהיה.

 דמוקרטיה כרוכה בפשרות, אין מדינה דמוקרטית אחת שדומה לאחרת, אבל יש עקרונות ברזל שמהם אסור לסטות: אם אין שוויון בפני החוק, זו לא דמוקרטיה. אם בתי המשפט כפופים לממשלה זו לא דמוקרטיה.

כל הדיבורים המסוכנים שאנחנו שומעים על הגירה, על קנטונים, על פיצול למדינת ישראל ומדינת יהודה, הם איתותי אזהרה שכדאי לנו לקחת ברצינות.

אסור לנו להרים ידיים. את ישראל ואת הישראליות אסור לפרק. המשבר הגדול בתולדותינו יכול ללכת גם לכיוון השני. יכולה לצמוח מתוכו ברית ישראלית חדשה - יהודית, דמוקרטית, ליברלית - שתבטיח את העתיד המשותף שלנו.

המחנה הליברלי הישראלי נולד מחדש ויצא לרחוב, עטוף בדגל הלאום, מפני שהוא מסרב לוותר על הקהילה שלנו. הוא רוצה שילדיו יגדלו כאן. הוא מאמין ברעיונות שהפכו את ישראל לסיפור הצלחה במשך 75 שנה.

ההתקפה על הדמוקרטיה נובעת מזה שלתוך ממשלת ישראל – שנבחרה כחוק, אף אחד לא כופר בזה – הסתננו גורמי שוליים קיצונים שרוצים להחליף את המודל הלאומי-ליברלי במודל לאומני ודתי.

הלאומנות היא עיוות גמור של היהדות ועיוות גמור של הישראליות. היהדות של "שפוך חמתך על הגויים" מובילה לפוגרומים בחווארה ולרציחות פוליטיות, היהדות של "ואהבת לרעך כמוך" היא הבסיס לדמוקרטיה הליברלית שלנו וגם לחיי הקהילה שלנו.

הנהגת הליכוד עומדת היום בפני בחירה היסטורית. אם היא תבחר להמשיך עם "השותפים הטבעיים" האנטי-ציונים והאנטי-ליברלים, פירוש הדבר ריסוק הלאום הישראלי וריסוק הדמוקרטיה.

אנחנו לא צריכים להקשות על הליכוד את הבחירה, אלא להקל עליו. יגיע רגע, הוא לא רחוק, שבו הליכוד ייפרד מנתניהו. ברגע הזה הוא צריך לדעת שהוא ימצא אצלנו יד מושטת ולב פתוח.

יחד עם הליכוד אנחנו יכולים ליצור הזדמנות היסטורית למה שאנחנו מכנים "ברית ה-75". בשנתה ה-75 של המדינה, 75% מאזרחי ישראל, מסכימים ביניהם על 75 אחוז מהנושאים.

75 אחוז מאזרחי המדינה הם לאומיים-ליברלים. אפילו בכנסת הנוכחית - שהיא הכנסת הקיצונית בתולדות המדינה - הליכוד, יש עתיד והמחנה הממלכתי מונים יחד 68 מנדטים. אם תוסיפו את ישראל ביתנו ומפלגת העבודה, אנחנו מגיעים ל-76 מנדטים.

זו ממשלת הרוב השפוי שמדינת ישראל זקוקה לה. ברית של אנשי מרכז ימין, מרכז שמאל ומרכז. איחוד של ליברליזם ולאומיות. יהדות שהיא דמוקרטית, ודמוקרטיה שהיא יהודית. ממשלה שתעבוד בשביל כולם, גם בשביל אלה שלא יצביעו לה.

רק ברית ה-75 תוכל לכתוב חוקה המבוססת על מגילת העצמאות; להוביל פתרון לשאלת הגיוס והיציאה לעבודה בחברה החרדית; להתעקש על חינוך לדמוקרטיה בכל זרמי החינוך בישראל.

רק ברית ה-75 תוכל לרכז את המאמץ הלאומי במה שחשוב באמת לאזרחי ישראל: הביטחון האישי, מאבק ממוקד ביוקר המחיה, ומעל לכל – להתמודד עם האיום הפלשתיני ועם האיום האיראני. 

זוהי הלאומיות הליברלית האמיתית – אהבת הארץ, אהבת כל האזרחים החיים בתוכה, מאמץ מתמיד לשיפור ושינוי החיים לטובת האזרחים האלה. זוהי הפטריוטיות של "ברית ה-75". זה מה שמדינת ישראל זקוקה לו היום כאוויר לנשימה. זה מה שנביא לה".