פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל, אמרה כי "בהחלט סביר שאם חקיקת השינויים המשפטיים תעבור, החלשה נוספת של המוסדות תבוא בעקבותיה וגם ההעמקה של המדיניות הסקטוריאלית מהסוג שראינו גם בהסכמים הקואליציוניים ובתקציב האחרון. אלו עלולים להחליש את הכלכלה ויאיצו את ההתפוררות החברתית". לדבריה, "עצם ההבנה ששינויים עמוקים בשיטת המשטר יכולים לעבור ע"י הקואליציה ללא מעצורים, וללא גיוס קונצנזוס רחב, יכול להוות סיכון למשק הישראלי. ככל שעוצמתה של החברה האזרחית בישראל תישמר ותתעצם, ניתן יהיה להעריך בזהירות שחלק מהסיכונים לא יהיה בלתי הפיכים".

 

פרופ' איתי אטר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הציג מחקר על ההשלכות הכלכליות של התוכנית הממשלתית לשינוי מערכת המשפט: "גם הזהירה מבין התחזיות, היא בעלת השלכות שליליות ודרמטיות על הכלכלה. היה בליץ של חקיקה ללא עבודת מטה - וללא עבודת מטה, יש השלכות חמורות על הכלכלה."

 

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אמרה כי "שוק התעסוקה ייקבע לפי מה שנעשה היום. לוקח הרבה שנים עד שההשכלה והכישורים יבואו לידי ביטוי בשוק התעסוקה, ואסור לנו לאבד זמן בהיבטים הללו. אנחנו רוצים לדבר על כך שההסכמים הקואליציוניים הנוכחיים ייצרו תמריצים שליליים, יפגעו בצמיחה, וייצרו איבוד הכנסות שיצריכו שינויים רלוונטיים ברמת חיים". לדבריה, יש המון אי ודאות כלכלית, במצב כזה בוודאי לא צריכים לייצר סיכונים עודפים. הגדלת הקצבאות וסיוע בחלוקת תלושי מזון באופן שאינו תלוי בהשתלבות בתעסוקה – מייצרים תמריצים שליליים להשתלבות בשוק התעסוקה ויגרמו לאיבוד הכנסות משמעותי, ובהתאם לכך שינויים בהכרח ברמת החיים". עוד הוסיפה גרינברג כי "נושא הפערים המגדריים צריך להיות יותר בסדר היום. במדינת ישראל לא כל המשרות פתוחות בפני נשים. כשמסתכלים על ההשוואה של השכר החציוני של נשים מול גברים, אנחנו במקום נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD. חשיבות שילוב גברים חרדים בשוק התעסוקה לא צריכה לבוא על חשבון הדרת נשים משוק התעסוקה - סוגיות שעלולות לייצר נזק. עלינו לצמצם את הפערים המגדריים".