שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, דיברה במושב אתגרי שוק העבודה והתייחסה בין היתר לאמירותיו של ברקת: "אנחנו יכולים להסתכל על אחוזי האבטלה הנמוכים ולהתבשם מהנתון, אנחנו באחוז אבטלה נמוך מלפני תקופת הקורונה. בשנה האחרונה התנהלנו נכון ושמרנו על משק פתוח, אבל אני בוחרת לבוא חשבון עם עצמנו – האם רמת אבטלה של 3.5% זה מספיק? האם מיצינו את הפוטנציאל האנושי וההזדמנות כמדינה לאפשר לציבור למחייתו? האם הפקנו את המירב לאפשר לאדם לממש את הפוטנציאל שביכולות שלו לממש עצמו כאדם וכאזרח בשוק העבודה? התשובה היא לא. אנחנו רחוקים מהיעד וזה האתגר".

"ברקת דיבר על שני מיליון אנשים בהייטק. זה חשוב, משמעותי ומאפשר לקטר להיות יותר עוצמתי אבל השאלה אם נרצה להסתכל רק על הקטר. השאלה מה ההייטק אומר לכלל האוכלוסייה".

"התפקיד של המדינה הוא להבין מה זה מסחר, איך נערכים לדבר הזה, התעשיה. ההייטק מחלחל את היכולות והמיומנויות לתעשייה וכלל תחומי החיים. אבל תעשייה כשלעצמה היא לא הדבר היחידי. מלחמת רוסיה-אוקראינה לימדה על עצמאות במובנים האלה. מי הם העובדים שהולכים לעבוד בתעשייה המקומית? מה אנחנו עושים כדי לקדם את הייצור המתקדם? אם לא נחבר בין פריון, אוטומציה ותהליכים מתקדמים לא נביא את האנשים לעניין הזה. בהיבטים האלה אנחנו מזהים את המגמות".

עוד התייחסה, לסוגיית הפטור מגיוס: "נושא החקיקה של פטור, גיל 21 כפטור הוא קריטי, גיוס חרדים. צריך לממש את החוק מהר ככל האפשר. יש לנו אי שוויון בצבא – האם נמשיך שיהיה אי שוויון גם בשוק העבודה? בוא נמזער ונייצר את ההחלטות בחקיקה כמו גיל פטור או עיסוק בעובדים זרים. אנחנו צריכים לייצר את התמונה בכללותה, וזה ללא ספק מחייב שיתוף פעולה. לכן כנס כזה שמדבר על חיבור בין מגזרים שונים, הוא הכרח כי כשאנחנו נדע להסתכל על תוכנית ארוכת טווח ולבנות תוכנית שיודעת לזהות צרכים - גם של העובד: מי העובד? מה היא כלכלת פלטפורמה? מה זה עבודה מרחוק? הצרכים, אני מסתכלת על זה בעיניים של המשק שבו אני רואה את צרכי המדינה והחובה למקסם את ההון האנושי ומאפייני העובד. צריך להבטיח שהיתרונות המדהימים כסטרטאפ ניישן ילכו קדימה מבלי להישאר מאחור".

אני מקווה מאוד ליציבות ממשלתית, ואני יודעת שיש אנשים מעולים בסקטור הציבורי שרוצים לממש תוכניות ולא מצליחים, בגלל חוסר יכולת לממש תקציב. אני מאוד מקווה שבכל תרחיש פוליטי היציבות תתאפשר כדי לאפשר למדינה לתפקד, כדי להמשיך בתנופת עשייה אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה

 

"אלו היו שנתיים קשות של קורונה אשר שינו את התפיסות של האנשים לגביי שוק העבודה - האם כל אחד מאיתנו מסתכל על השוק באותו האופן? אם אחנו כמחוללי שוק העבודה לא נדע לקחת בחשבון, אנחנו לא רואים את הכל, מגזר שלישי ועמותות וארגונים מקצועיים בתחום העבודה יש חשיבות מאוד גדולה לשיתוף הפעולה הזה".

"הייתי באמירויות וראיתי את המבנה, חתמתי על הסכם סחר בנפח חריג ועסקתי גם בהיבטים של שוק העבודה - מה אנחנו רוצים? חברה אחת עם כל האפשרויות והידע? הפער גדל בין אוכלוסיות אחרות לבין חרדים והאופן בו הם משתלבים השוק העבודה".

"כל היכולת לזהות את הפער מחייב תוכניות ארוכת טווח - של אוריינות דיגיטלית וברמה הישירה יוצרת אמון בקרב אוכלוסייה שלא לוקחת חלק במקומות שצריכה לקחת - להגדיל את הפריון ולהבטיח שהוא חוזר לאוכלוסיות היעד שזקוקות לזה".

"צריך להבטיח שהיתרונות המדהימים כסטרטאפ ניישן ילכו קדימה מבלי להישאר מאחור. האם אנחנו רוצים להיות חברה מפורקת? שחלק דואג לעצמו ויושב על משאבים לאומיים, דואג לעצמו. חברה שהולכת לאחור בהקשרי השכלה והזדמנות. איפה נמצא הפער הגדול ביותר".

 

יו"ר המושב פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל, התייחסה למחקרה שעסק במוביליות בין-דורית וגם דיברה על מצב המשק: "האתגרים של הטווח הארוך עדיין איתנו. פערים גדולים בפריון והשכר, בין היתר בגלל פערים במיומנויות ובכישורים וכן מחסור בעובדים בעלי מיומנויות אחרות, אשר בולמים את ההצלחה בשאר ענפי המשק. הפתרונות מצויים במערכת החינוך ובהכשרה המקצועית. לעומת זאת אתגרי הטווח הקצר משתנים באופן חד. בשנתיים האחרונות של מגיפת הקורונה ראינו עלייה מאוד חדה באבטלה ותהינו כמה זמן ייקח עד שהביקוש בתעסוקה יחזור לרמות הגבוהות שהיו קודם. פגיעה בתעסוקה באוכלוסיות שונות. היום אנחנו נמצאים בשוק העבודה אחרי הקורונה".

מתאם דירוג הכנסות בין הורים לילדים, עובר בהשכלה. ישראל מאופיינת במוביליות בין-דורית יחסית נמוכה, והשכלה מסבירה את רוב הקשר הבין-דורי בקרב הקבוצות השונות פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר ועמיתה בכירה ע״ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית במכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה העברית בירושלים; נגידת בנק ישראל לשעבר

 

 

 

 

 

 

 

להמשך מושב הבוקר