השרה להגנת הסביבה לקחה חלק בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, והתייחסה לאירועים הפוליטיים האחרונים: "להקים ממשלה צרה שמתבססת על שנאה ושחיתות לצורך המלכתו של אדם אחד הם אלו שכשלו שוב ושוב כי הם לא קיבלו את תמיכת הציבור. היה ניסוי ראשון קצר אמנם, אבל מוצלח, בשיתופי פעולה ענייניים-מקצועיים, עבדנו כל יום למען תושבי ישראל. מצאנו מכנה משותף על פני המפריד, ועשינו שיתוף פעולה עם מפלגה ערבית כדי לעשות תיקון ולהביא לשיוויון. אנחנו בוודאי עוד נשמע הרבה על הסתה וערבים ותומכי טרור – אבל בסוף כשמדברים על צמיחה מכלילה אז אזרחי ישראל הערבים שנמצאו בתחתית סדר העדיפויות יתקדמו במעלה הסולם וטוב שכך".

"וכפי שעושים בכל ניסוי וסטארט אפ, גם אנחנו נצטרך לעשות הפקת לקחים, וגם אנחנו במחנה ובמרצ, נצטרך להפיק לקחים ולשפר. נצא לבחירות כי גם אנחנו זקוקים לרענון ואתחול. אם יש משהו שהבנו בשנה האחרונה זה שהכיוון שאנו צועדים הוא נכון - צריך לעבוד יחד למען אזרחי המדינה, צריך להיפטר מהרבה הרגלים ישנים, להשתיק את מכונת הרעל שתרמה תרומה משמעותית לסיום הניסוי המוצלח הזה, אבל זו באמת רק ההתחלה. מכאן נמשיך בדרך מדויקת ומוצלחת יותר. אני מודה לראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי".

נצא לבחירות כי גם המחנה ומרץ זקוקים לירענון ולאתחול תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה

 

במסגרת מושב קידום יזמות אקלים בישראל, ציינה השרה זנדברג כי "ביום ראשון הקרוב אביא יחד עם שרת האנרגיה קארין אלהרר ושרת החדשנות אורית פרקש הכהן החלטת ממשלה תקדימית  לקידום החדשנות והאקלים בשווי 3 מיליארד שקלים.  ההחלטה הזו כוללת הרבה מאד מהחסמים שהמכון הישראלי לדמוקרטיה מיפה בדוח והיווה את הבסיס להחלטה".

זנדברג הודתה לראש הממשלה במיצוב משבר האקלים: "כשראש הממשלה הוזמן לפגישה עם ביידן, שלחו את נושאים שהם מבקשים להעלות בפגישה ולראשונה נכללו נושאים סביבתיים לצד הרגילים כמו איראן רשות פלסטינית. הופיע נושא היערכות למשבר האקלים.

"מי שעוקב אחרי הנושא הסביבתי והאקלימי בישראל יודע שאלה נושאים שהוזנחו הזנחה פושעת. מבלי לגרוע דבר בחשיבות עגבניות השרי, החדשנות הישראלית בתחומי סביבה ואקלים התקדמה הרבה מאוד מאז והיא בחזית העשייה הבינלאומית. תשעה חודשים חלפו מאז ועידת האקלים בגלזגו, והממשלה הזו עשתה מה שלא עשו מעולם מאז קום המדינה - התמודדות עם שינוי האקלים הוגדר כיעד. קבענו עם השרה אלהרר איפוס פלטות בשנת 2050 אמנם באיחור אופנתי אחרי מדינות העולם אבל ישראל יישרה קו עם מדינות העולם ועיגנו אותו בחוק האקלים בתקציב המדינה שאושר לראשונה אחרי 3 שנים. ללא חוק אקלים אפקטיבי לא נוכל להתמודד עם האתגר העצום הזה, שהוכר כסיכון בטחוני ואזרחי לתושבי מדינת ישראל".

 

שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "כל עוד אנחנו כאן, אנחנו ממשיכים לעבוד עד שיגידו לנו ללכת. כי רק התחלנו בעשייה, כי יש לנו תכניות שלא מעט מהן פרטה חברתי".

את מרבית דבריה של שרת האנרגיה קארין אלהרר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, היא מיקדה בסוגיות האקלים והאנרגיה: "אם פעם משבר האקלים היה משהו שמדובר בפורומים מאוד מצומצמים, היום אין דיון בממשלה שלא מדברים בו על הפן האקלימי וזה אחד האתגרים שהיו לי כשר אנרגיה. היום ברור לכולם כי היעד בסוף הוא אנרגיה ירוקה. יש פיתולים ומשברים דוגמת משבר האנרגיה שהתרגש על כולנו, אבל היעד נותר זהה. כשהגעתי למשרד גיליתי שמדברים על אנרגיות מתחדשות אבל היה לא היה אגף. כל הנושא של אנרגיות מתחדשות טופל על ידי רשות החשמל אבל זה לא מספיק - זה הדבר הראשון שעשינו הקמנו אגף שיטפל בדבר שכולם מדברים עליו כדי לעמוד ביעדים.

אתמול אחרי שנה מאוד משמעותית של עשייה, רפורמות, בטח בתחום האנרגיה, הכלכלה והתעשייה והרווחה - של הישגים משמעותיים, גם במדיניות החוץ, הודיעו לנו ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי על השינויים - וזה שבר לי את הלב קארין אלהרר, שרת האנרגיה

"יזמים בתחום האנרגיה מתמודדים עם קשיים שלא היינו מעלים על הדעת, שמעתי סיפורים ותפסתי את הראש איך יכול להיות שממשרד כזה דורשים משהו ומאחד דורשים אחר. ואז חשבתי שצריך להיות סוג של משוגע כדי לעשות אנרגיות ירוקות בארץ ישראל. החלטנו בממשלה שלא צריך להשתגע, צריך לעזור להם.

"במציאות שבה אין קרנות סיכון משמעותיות בתחום האנרגיה ואין הרבה כאלה צריך שגם המדינה תשים יד בכיס אבל יד לא קמצנית, רחבה".

 

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אמרה כי "בטכנולוגיות סביבה - ישראל במקום הכמעט אחרון, לעומת המקום השישי בטכנולוגיות הייטק 'קלאסיות'. יש לייצר ידע כדי לקדם מחקר אקדמי פורץ דרך, ניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל וקידום שיתופי פעולה בינ"ל".

 

מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, אמר בכנס כי "עם רגולציה מאפשרת וכוח אדם מתאים, ישראל תהיה כוח מוביל באנרגיה בעולם". שילת, התייחס גם לחזון המשרד למשק האנרגיה העתידי בראי החדשנות: "התפקיד של המשרד הוא לסייע למחקר ופיתוח, אם באמצעות מענקים ופיילוטים חדשניים. אבל ואפילו יותר חשוב מזה, אנחנו חייבים גם לקדם רגולציה מאפשרת ולייצר עולם שבו אפשר לקדם בצורה מהירה, נגישה וקלה טכנולוגיות חדשות וקיימות שיאפשרו להגיע לאיפוס פליטות. עוד אמר שילת כי "העולם נמצא היום במשבר אנרגיה, והמשק הזה דורש מומחיות במחקר ובכוח אדם. שני התחומים האלה מצריכים מומחיות רב תחומית, ולכן אנחנו פועלים להקים מכוני מחקר בשיתוף האקדמיה, שגם יגבשו בסיס מחקרי ומומחיות מחקרית לקידום חדשנות באנרגיה וגם יכשירו וייצרו מומחיות בכוח אדם, שיאפשרו מעבר קל מהאקדמיה ליזמות".

 

הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית המשרד לחדשנות, מדע וטכנולוגיה אמרה כי "התפקיד שלנו במשרד הוא להיות הגורם המאפשר למשרדי הממשלה לפתח את יעדיהם, תוך הסתכלות רוחבית בחדשנות, ייעול הטיפול הממשלתי בחדשנות, ויצירת כלים ליישום חדשנות באתגרים המקצועיים העומדים למול המשרדים".

 

רו"ח יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר אמר כי "בגלל שאנחנו יושבים בצמתים המרכזיים, אנחנו יכולים להפעיל את היכולות שלנו בעולם המכרזי לטובת הפעילות הממשלתית לקידום חדשנות אקלים. למשל, אנחנו ממוקדים בנושא של פריסת עמדות טעינה לרכבים הממשלתיים".

 

 

 

למושב המלא