יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון לקח חלק בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, והתבטא במסגרת מושב הרחבת תפיסת החדשנות כמנוע לצמחי וצמצום פערי הפריון בנוגע לענפים המסורתיים: "בני אדם לא ייצרו אוכל, אופניים, פירות וירקות, ב-50 שנה הקרובות? כולם הייטק וחדשנות? בסוף מי שהולך להייטק מחפש מסעדה טובה. אז העולמות האלה של אוכל ומתכת יישארו איתנו. ואנחנו יכולים להביא הון אנושי, אבל מי קבע שרתח זה איש בלי בגרות?

"היום רתחים מרוויחים 15 אלף שח ומעלה. ניתן להביא חדשנות לעולם הישן, והצורך של הציבור בעולם הפנאי ועולם השירותים גדל, ולכן בכל הענפים האלה ניתן לייצר חדשנות. חברות מזון בישראל עם רווחי שיא, חברות קוסמטיקה עם רווחי שיא. צריך להסתכל על זה כעולמות לפיתוח.

ההייטק לא הגיע לפריפריה. זו בושה וחרפה לישראל ולענף ההייטק ולמוסדות שעסקו בזה ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת כלכלה

היום זה לא יום טוב לדבר על חקלאות כי מתארים את החקלאים כטייקונים, אבל צריך לנתח מה הבעיה בחקלאות. במבט החיובי, אנחנו נאבקים על הסכם בהסכמה רחבה והפסדנו שנת עבודה. הדיאלוג לא היה טוב, זכיתי לגשר המון בענף ההטלה, בוועדה של ההסכמות.

"אנחנו עוד נאכל ביצים – הביצים יישארו איתנו, אף אחד לא רוצה לאכול אבקת ביצים. והבאנו הסכם שיש בו הכל, וזה מוכיח שיש דיאלוג. ההייטק בישראל הוא עשר, עשרה אחוזים משוק התעסוקה, מוביל בעולם, 17% מהתמ"ג אבל הוא גם מינוס 10: 6% בנגב ו-4% בצפון. ההייטק לא הגיע לפריפריה. זו בושה וחרפה לישראל ולענף ההייטק ולמוסדות שעסקו בזה.

אבל יש גם את הצד השני, יזמים מהשטח, 7 וחצי מיליון דולר מענקים, בתרומות ולא בממשלה. בהוד השרון, 40% מותאמים מקצועות להייטק. בפריפריה 15%, אבל הם מחכים להעסקה. הם יקימו כמו בירוחם, מצפה רמון, ערד וב"ש. זה אפשרי להביא את בשורת ההייטק וצמיחה מכלילה ותביא את הבשורה גם לפריפריה".

מעטים המנהיגים בישראל שבגדלות אישית מעבירים שרביט ואומרים תמשיך את העשייה. זו חדשנות בפוליטיקה ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת כלכלה

ח"כ ביטון התייחס לפיזור הכנסת הצפוי ולבחירות הקרבות, "הבחירות בולמות את קידום המדינה, הם נגזרו עלינו. כחול לבן רוצה שיהיה תקציב, זה כמעט אבוד, אבל נביא את המיטב גם עכשיו וגם בעתיד.

רה"מ בנט החליט לסיים את תפקידו. מעטים המנהיגים בישראל שבגדלות אישית מעבירים שרביט ואומרים תמשיך את העשייה אני את חלקי עשיתי. וירשם שמי שעשה שנה נפלאה לביטחון ישראל גם על ידו וגם על ידי בני גנץ, אם דיברנו חדשנות אז זו חדשנות בפוליטיקה".

עוד באותו המושב, לקח חלק ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שהתייחס להרחבת תפיסת החדשנות לעבר ענפים מסורתיים יותר. "עצם העיסוק בהגברת החדשנות הוא נכון. אותן כלכלות שהתמקדו והשקיעו בחדשנות הן אלו שהגיעו לביצועים טובים יותר. הפערים העצומים בין ישראל למדינות אחרות מוסברים על ידי ההשקעה בחדשנות והטמעתה. זו השקעה אדירה נכונה, ואם השאלה האם אנחנו אמורים להתערב בתחום זה – אז התשובה היא כן. אנחנו צריכים להתערב בצורה פרו-אקטיבית כדי להטמיע יותר חדשנות בכל תהליכי הייצור והשירותים שלנו".

אנחנו במשרד הכלכלה החלטנו לנקוט בגישה פרו אקטיבית ולמפות את התעשייה המסורתית, לבדוק מי על פי פרמטרים התעשיות שיכולות להפיק יותר מחדשנות ודופקים להם בדלת, נותנים להם ייעוץ לטובת התנעת החדשנות. זו הסיבה שהחליטו להרחיב את מכון החדשנות בעשרות מיליוני שקלים".

 

סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה, מיכל פינק על יתרונות החדשנות: "חדשנות היא בין המצאה להטמעה, טכנולוגית ושאינה טכנולוגיות. המוד הטכנולוגי, רבע מהעוגה, שהוא ההייטק יכול להסתדר בלעדינו. אבל שלושת הרבעים הנותרים - שם אנו מדברים על פערים בדיגיטציה בעסקים ובחדשנות שאינה טכנולוגיות, שיווקית, תהליכית. אנחנו רואים פערים משמעותיים בתעשייה שאינה טכנולוגיות בייצור מתקדם וחוסר באלמנט של ביג דאטה בסדרי גודל נמוכים משל מדינות אירופה. בענפי המסחר והשירותים מצאנו, בין היתר בעקבות ועדה שקיימנו בשנה שעברה פערים עצומים בביג דאטה".

יובל אדמון, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "אני חושב שאחד הדברים הכי משמעותיים שמביאים לשולחן החדשנות הוא השינוי של המיינדסט - ממחקר ופיתוח להטמעה. צריך לדבר יותר על הטמעה, השאלה האמיתית היא איך להכניס את הטכנולוגיה, שלאו דווקא צריכה להיות המצאה ישראלית. בעבר היה דגש על המחקר ופיתוח ולא מספיק על אימוץ טכנולוגיות ושיטות מהעולם".

אבי חסון, מנכ"ל StartUp Nation Central, אמר במושב כי "אנחנו נמצאים הרבה מאחור ולא נהנים מהפירות של ההייטק כאן בארץ. תעשיית הייטק לא תוכל לפרוח לאורך זמן אם היא לא תשב בתוך כלכלה וחברה חדשניים".

 

נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא הנכנסת, אמרה כי "כשמסכלים היום על ישראל, היא בקדמת אומת הסטארט אפ אבל הרחק מאחור בהטמעת הטכנולוגיות. היתה הזדמנות פז לעשות שינוי בתקופת הקורונה ולהשתדרג טכנולוגית, אבל זה לא קרה".

 

נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית משרד החקלאות, אמרה במושב כי "יש לסייע לחקלאות הישראלית להיות חזקה יותר - ופתיחה לתחרות היא דרך לעשות זאת".

 

 

 

למושב המלא