רם בלינקוב מנכ"ל משרד האוצר על מדיניות ה'קופסאות': "מי שמציע את זה לא מבין תהליכי קבלת החלטות - תהיה קופסה לענייני בטחון, קופסה לענייני שוטרים. אנחנו מתנגדים ואנחנו רוצים לנקוט במדיניות של אחריות פיסקלית. לגבי חוסר התחרות בפיננסים: אנחנו חושבים שחלק מהמוסדיים הגיעו לגדלים בלתי סבירים לכלכלה הישראלית"

רם בלינקוב מנכ"ל משרד האוצר בכנס אלי הורביץ שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה הבוקר בירושלים, דיבר במושב הבוקר בנושא אסטרטגיה כלכלית לצמיחה מכלילה:

"אני חושב שחוץ מהצעדים שנקטנו וננקוט שתומכים בצמיחה, אני מאוד מודאג מנושא האינפלציה. המדיניות שלנו מבוססת על שלושה אדנים - תמיכה בצמיחה מכלילה, כזו שמקטינה את אי השוויון ואולי מצמצמת את העוני, קודם כל אחריות פיסקלית, והדבר האחרון - צמצום אי השוויון והעוני.

"מבחינת האחריות הפיסקלית,  אני מציע לכל מי שמתלהב מהגדלת ההכנסות ומצמצום הגירעון להירגע, זה לא דבר שצריך ללכת מהר להוציא אותו. אנחנו רוצים באמצעות הקטנת הגרעון להקטין את החוב כדי להתכונן למשבר . אנחנו חושבים שבחלק מהמקורות שנוצרו כתוצאה מהקטנת הגירעון צריך להשתמש כדי להוריד מיסים.

אנחנו חושבים שחלק מהמוסדיים הגיעו לגדלים בלתי סבירים לכלכלה הישראלית. ב-2023 אנחנו רוצים לעשות רפורמה שתטפל בריכוזיות בשוק המזון רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר

 

"קודמי בתפקיד לימד אותי את המילה קופסה - זו המצאה שלו, משהו שנותנים לאירוע חד פעמי ולא יקרה לעולם, קפסולה. ואני זוכר שטענתי שזה רק עניין של זמן עד שזה יחזור וגם היום רק מחפשים הזדמנויות להביא עוד קופסה, כל פעם בשם אחר, הפעם זה קרן תשתיות. מי שמציע את זה לא מבין תהליכי קבלת החלטות – יהיה שר לענייני קופסא, תהיה קופסה לענייני בטחון, קופסה לענייני שוטרים. אנחנו מתנגדים ואנחנו רוצים לנקוט במדיניות של אחריות פיסקלית".

בלינקוב פירט מספר צעדים שתרמו לחיוב למצב לדעתו: "רק נזכיר את הגדלת גיל הפרישה לנשים, שחלמנו על זה שנים, הרפורמה בשוק האג"ח, הרפורמה בייבוא ובתקנים שמקטינה את התלות במכון התקנים. אנחנו רוצים להמשיך והדרך העיקרית לנטרל לחצים אינפלציוניים זה לעשות רפורמות שתגדלנה את התחרות בשוק.

"בין היתר אנחנו מודאגים מכל מה שקורה בשוק. אנחנו חושבים שיש חוסר תחרות משווע בתחום הפיננסים, לא רק בבנקים. אנחנו חושבים שחלק מהמוסדיים הגיעו לגדלים בלתי סבירים לכלכלה הישראלית. ב-2023 אנחנו רוצים לעשות רפורמה שתטפל בריכוזיות בשוק המזון, התחלנו בריכוזיות בשוק ההון, רוצים להוריד סמכויות לשלטון המקומי . אנחנו במלחמה בשוק השחור ויש עוד רפורמות גדולות ויפות".

 

הממונה על התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס: "הסכנה המרכזית, הסופה שבאה לקראתנו היא האינפלציה. אני נולדתי לפני 39 שנים ולא חוויתי את האינפלציה הגדולה באיזושהי תודעה, אבל אני בטוח שרבים הכירו אותה וחוו על בשרם, זה באמת דבר מפחיד. שר האוצר אמר דברים נכונים - האינפלציה כאן בקצבים נמוכים הרבה יותר משאר העולם בעיקר בגלל נושא האנרגיה. אנחנו לא במרחק כל כך גדול מאירופה, ויש חשש גדול שזה יגיע לקראתנו. אני מרגיש שזה חבית נפץ שכולנו יושבים עליה וצריך להיזהר. אני חושש מהגפרור שיצית את האש - הסכמי השכר. יש המון דרישות. אין משוואה שיושבת במשרדי האוצר ושמורה רק לכלכלנים. שכר קשור לאינפלציה, והסכמי השכר יעלו באופן ישיר את תעריפי החשמל, המים, הארנונה. כשיעלה שכר המינימום, הציבור לא צריך להתפלא כשיעודכנו מחירי הביצים והחלב ושורה ארוכה של מחירים אחרים. יכול להיות שהסכמי השכר זה דבר מתבקש - אבל צריך לזכור שיכול להיות שזה הגפרור שידליק את החבית ושזה יתגלגל למחירים".

אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ והסכמי השכר עלולים להיות הגפרור שיצית את האש יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

"צריך לתת לבנק ישראל לעבוד - כשהבנק יעלה את הריבית והיא תמשיך לעלות, תהיה נחיתה. נחיתה יכולה להיות התקררות של הכלכלה. ההכנסות ממסים הן במראה האחורית. כולם רוצים את ההכנסות - יפה רוצה, ארנון רוצה , בנק ישראל רוצה לחלק, כולם רוצים לאכול ולשתות עכשיו . אבל צריך לזכור שאכלנו ושתינו - רק לפני שנה ושנתיים התחלנו לאכול ולשתות על חשבון הילדים שלנו. לקחנו חובות של 200 מיליארד שקל ואכלנו ושתינו. ועכשיו זה לא חוכמה לעשות את זה בלי לחשוב על החוב. אני לא אומר שצריך מדיניות צנע ולהיכנס לתקציב קיצוצים, אבל צריך מדיניות אחראית".

 

 

 

 

 

 

 

לחלק א' של המושב

 

לחלק ב' של המושב