בוקר טוב וברוכים הבאים לכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה!

זהו הכינוס הפיזי הגדול הראשון שלנו מאז תחילת משבר הקורונה. אחרי הרבה מפגשים וירטואליים, כמה טוב לראות את כולם פנים אל פנים! אנחנו מתכנסים לראשונה אחרי שנתיים וחצי של משבר ושיתוק פוליטי– המשבר הפוליטי הקשה והארוך ביותר בתולדות המדינה.

לפני שנצלול לתכנים החברתיים והכלכליים, אני מבקש לחלוק אתכם שני לקחים מבניים ומוסדים, שאני, ואנחנו, במכון הישראלי לדמוקרטיה לוקחים מהמשבר הזה. האחד, מדינת ישראל צריכה לייצב את כללי המשחק וההסדרים החוקתיים שלה באמצעות חוק יסוד חקיקה שישוריין ברוב גדול. והשני, יש לתקן את שיטת הבחירות כך שנשקם את כושר ההכרעה והיציבות של המערכת הפוליטית.

לגבי חוק יסוד חקיקה.  הוא כה חיוני משום שבהיעדרו מצאנו את עצמנו ממש לאחרונה על סף תהום חוקתית. בפועל מדינת ישראל הייתה כפסע מאימוץ חבילת הצעות חקיקה שמשמעותן המצרפית הייתה שינוי משטרי – במובן של דילול  וריקון הדמוקרטיה הישראלית והפיכתה למשטר סמכותני שבה רוב פוליטי קואליציוני רגיל של 61 מנדטים יכול לקבוע הכל ללא כל רסנים ואיזונים משמעותיים. אנחנו היום מבינים טוב ולעומק עד כמה מדינה דמוקרטית ללא כללי משחק חוקתיים יציבים עלולה להיות שברירית.  

לגבי שיטת הבחירות. רבים מאיתנו ידעו את זה קודם. אבל במהלך המשבר נוכחנו שהשיטה שלנו לא עובדת. היא לא מצליחה לייצר הכרעה ברורה, היא לא מאפשרת יציבות, היא נותנת משקל יתר לגורמים סקטוריאליים ואין בה תמריצים מספיקים לעשות את הדבר הכי חשוב שממשלה צריכה לעשות—לנתח את בעיות היסוד של המדינה וליישם מדיניות ארוכת טווח.

לכן הפקת לקחים אמיתית מהמשבר שחווינו צריכה לכלול לא רק את הפסקת שיח השיסוי והקיטוב, אלא חתירה להסכמות רחבות והיסטוריות שיביאו ליציבות בכללי המשחק החוקתיים ולשיקום כושר הפעולה וההכרעה של המערכת הפוליטית. 

כך נפיק את הלקחים האמיתיים מהמשבר שחווינו ונניח את היסודות לשיח פוליטי וציבורי שעוסק בבעיות ובפתרונות מדיניות ולא באופיו של המשטר.

ברשותכם, אני אומר את הדברים הללו בפתח כנס מקצועי שמוקדש לאתגרים החברתיים והכלכליים  העצומים שאנו מתמודדים איתם, משום שכפי למדנו מההיסטוריה הקרובה והרחוקה, יציבות משטרית ופוליטית הם תנאי הכרחי לכלכלה משגשגת ולחברה מתפקדת.

אדוני שר האוצר, יושבי ראש הכנס פרופ' קרנית פלוג ופרופ' יוג'ין קנדל, מנהלת הכנס - שגם מתכללת את הפעילות העניפה שמתקיימת לקראתו לאורך השנה - דפנה אבירם ניצן, יושב ראש הוועד המנהל של המכון, חברי אמיר אלשטיין.

משפחת הורביץ היקרה שמאפשרת את קיומו של המפעל החשוב הזה – דליה, חיים, דפנה, ורד וליאור.

משתתפים, חברות וחברים יקרים,

כמדי שנה, הכנס נפתח במושב שמנתח את מצב המאקרו כלכלה בישראל בראי המגמות הגלובליות. והשנה – חוסר הוודאות והדילמות הן אדירות. המטרה שלנו היא לסייע בחידוד ההבנה לגבי תמונת המצב ולנסח את האפשרויות המדיניות הנגזרות מכך. אמש, בשיחה שהוקלטה ותשודר הערב במסגרת דיוני הכנס הזהיר פול סינגר, שהוא משקיע פעיל ומוכר בשווקי ההון בעולם, מפני תרחישים של התגברות האינפלציה ויותר מכך מתרחיש של קריסה בשווקי ההון בעולם. מבחינתו, שווי הנכסים הפיננסיים הוא מנופח ולכן הוא סבור שזה המשבר הגדול הבא שצריך לקחת בחשבון את ההיתכנות שלו בעת תכנון המדיניות הכלכלית. אני מציין את זה כבר בפתיחה משום שישנן דרישות רבות ומוצדקות לביצוע השקעות והרחבת הוצאה לקראת הדיונים על תקציב המדינה: אנחנו נדבר על הצורך בשדרוג התשתיות הפיזיות של המדינה, בחיזוק ההון האנושי לאורך כל השרשרת ובחיזוק שירותים ציבוריים שהוזנחו לאורך שנים.

אבל הקושי הגדול, שמחייב דיון ובחינה מעמיקה נובע מכך שהיכולת לתת מענה לצרכים רבים כל כך היא מוגבלת ולכן צריך להקדיש מחשבה לתיעדוף.

היכולת לספק את כל הציפיות מוגבלת כי אנחנו בגירעון עצום, גירעון של כ 12% מהתלג בשנת 2020 שהוא הגבוה ביותר ב35 השנים האחרונות.

והיכולת מוגבלת משום שכלכלה פתוחה כמו זו שלנו, צריכה להשאיר "תחמושת" פיסקאלית ליום סגריר שעלול להתרחש. בין אם זה משבר עולמי נוסף או משבר בטחוני.

אדוני שר האוצר,

המראה הזה הוא מראה ייחודי–יושבים פה אנשים שכבר מספר שנים שותפים לקבוצות עבודה – חלקם מהממשלה, אחרים מהמגזר העסקי, מומחים מהאקדמיה. בהובלת חוקרי המכון.

אני בייחוד רוצה לציין כיצד בשותפות עם 5 משרדי ממשלה, תכללנו עבודת מטה לגיבוש מדיניות מתואמת כדי לסייע בהתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים.

אנחנו לא מסתפקים באמירה כללית: צריך להשקיע בתשתיות ירוקות. אלא ירדנו לפרטי  הפרטים והצענו מתווה שיביא את המשק הישראלי לכלכלה דלת פחמן ברת קיימא. המתווה הזה מציע נתיב לביצוע השקעות בתשתית שייתנו תשואה למשק ויאפשרו לישראל להשתלב במגמות העולמיות.

כך גם ביחס לאתגר העלאת הפריון וחיזוק שוק העבודה – האתגר הזה היה קיים עוד לפני הקורונה והחריף הרבה יותר.

מה אנחנו יודעים ללמוד מסקטור ההייטק, בהינתן ש 90% מהמשק לא מועסק שם? איך מרחיבים את תפיסת החדשנות לכלל המשק?

מה צריך לקרות במערכת החינוך?
מה בשירות הציבורי?
אנחנו נעסוק בזה מתוך נקודת מבט של איך מגדילים פריון.

העובדה שאתה נוכח כאן ונותן את חסותך לכנס יש לה חשיבות אדירה כי השותפים מבינים שיש מי שייקח אותם ויהפוך להחלטת ממשלה וחקיקה בכנסת. בהמשך הכנס יצטרפו אלינו חברי ממשלה נוספים ויחד עם הצוותים המקצועיים במשרדים, יוכלו לתרגם את התובנות להחלטות ולמציאות בשטח.

לסיום,

אני מבקש להודות לאנשים הרבים שמאפשרים למפעל הזה להתקיים.
לצוות המכון, ובפרט לירדן קידר וארז סומר. ולחגית שרון-אגמון, לצוות היישום, צוות התקשורת, לצוות ההוצאה לאור.
תודה למשפחת הורביץ ולחברי הקרן, ואלי – תעשיין מוביל שהבין החשיבות של פורום מסוג זה. אלי שימש כיור הכנס במשך שנים וכיור הוועד המנהל של המכון ואנו גאים באפשרות להנציח את מורשתו.
תודה לסטרט-אפ-ניישן ולקרן סינגר על השותפות והתרומה המשמעותית לכנס.

תודות לקרן דוידזון ממישיגן,

לקרן טראמפ ולקרן צורים שהתגייסו למען המטרה המשותפת.

וכמובן תודה לחוקרים, למשתתפים בקבוצות העבודה.

ולכולכם שבחרתם להצטרף ולהקדיש מזמנכם כדי לתרום לעבודה המשותפת.

מאחל לכולנו כנס פורה ומועיל!