ניגודיות גבוהה״מערכות חינוך בעולם נערכות כעת עם תכנית שיקום והתחדשות לחינוך בעידן שאחרי קורונה. קנדה והולנד, סינגפור ופולין, שינו את תכנית הלימודים וחיברו אותה לעולם האמיתי. את עיקר המאמץ הן מקדישות לגילאי חטיבת הביניים, שהיא בעיניהן החטיבה המרכזית של החינוך, כי שם מתחיל העתיד. אלו מדינות שנמצאות בעשיריה הפותחת במבחני פיז״ה הבינלאומיים, כך אמר היום אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, ״לישראל יש כעת שעת כושר לעשות את השינוי המיוחל במערכת החינוך שלנו, גם אנחנו צריכים לחבר את בתי הספר לחיים ולהרחיב את מעגל המצוינות, כדי לאפשר ליותר תלמידות ורבים מהחברה הערבית ומהפריפריה ללמוד ברמה גבוהה. כך לילדים יהיה יותר מעניין ללמוד בבית ספר, כך המשק הישראלי יצליח יותר מבחינה כלכלית, אבל כך גם החברה הישראלית תהיה הוגנת, צודקת ושוויונית יותר״.
ד"ר מירי שליסל, יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך: ״אתגר הלמידה של השנה הקרובה מתייחס ליכולת של המורים ללמד בגמישות, אנחנו מגדירים את התכנים אבל המורים יגדירו איך הם מלמדים ואיך הם מחברים בין המקצועות. מורים צריכים להתאפיין באוטונומיה מקצועית. היעד הבא הוא להגיע ליותר תוצרים של תלמידים, כל עוד לא הפיקו תוצרים, אין משמעות באמת ללמידה. מדובר בתהליך חשיבה של שנים במשרד החינוך״.
ליאור קוטלר, רכזת חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר: ״די ברור שכשלוקחים 66 מיליארד שקלים ומחלקים אותם כסל אחד מלמעלה, הכסף לא מחולק בצורה יעילה, כך שיש קשיים באפקטיביות של הוצאות הכספים. כשההחלטה מתקבלת קרוב לילד, מתקבלת החלטה שהיא יותר מתאימה לו. העתיד הוא של העברת סמכויות ואחריות לשטח".
משה בכר, סגן בכיר לממונה על השכר, משרד האוצר: "בכיתה רגילה תלמידים יושבים 125 שעות פרונטליות, אך על אף הכמות הגדולה של שעות הלימודים, הציונים נמוכים לפי ההשואה למדינות הOECD. אם נעשה השוואה בינ"ל של שעות הלימוד לציונים, נגלה כי הקורלציה הפוכה - בישראל, ככל שלומדים יותר שעות, הציונים יותר נמוכים. על כן יש לשנות את מספר שעות הלימוד, להשקיע במיומנויות, ולא רק בלמידה".
עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך: ״החברה הערבית מייחסת לחינוך חשיבות רבה מאוד כי זה מנוף השתלבות בחברה הישראלית, בכלכלה ובתעסוקה. בשנה הזאת ראינו שהלמידה מרחוק ומערכת החינוך הערבית לא תפקדה. כ-70% מהתלמידים לא למדו מרחוק. הסיבה המרכזית קשורה בהיעדר תשתיות ואינטרנט". לדברי חטיב "החברה הערבית נמצאת היום במקום שמחייב אותה לבנות אסטרטגיה חדשה לחינוך הערבי. יש לשנות את שיטות ההוראה ולפתח את המיומנויות אצל התלמידים. ככל שיינתנו למנהלים יותר העצמה, סמכויות ואחריות להכתיב את סדר היום של בית הספר, כך יהיו תפוקות טובות יותר".
אביב קינן, ראש מנהל חינוך, עיריית ירושלים: ״ברגע שתינתן האוטונומיה והסמכות לבתי הספר, רשויות שמתפקדות טוב ידעו לתמוך את בתי הספר. קיים משבר אמון קשה של המורים ומנהלי בתי הספר במערכת החינוך ובמשרד החינוך".
דדי פרלמוטר, יזם חברתי וטכנולוגי: ״מדינת ישראל זכתה בתואר מעצמת ההייטק. 10% מהאוכלוסייה עושים דברים. לפני 7 שנים חברנו לעמותת "תובנות בחינוך" המתמקדת בפריפריה החברתית-כלכלית ומוכיחה שאפשר לעשות מהפכות ללא הרבה משאבים. אני מאמין בשלושה דברים: הראשון, הוא ששינויים מובילים מלמטה. השני, הוא שצריכה להיות מוכנות להיכשל. והשלישי, הוא שארגון חזק זה ארגון שבו העובדים יוזמים ומביאים פתרונות לבעיות שהמנהלים עוד לא חשבו עליהם".
מירום שיף, יו"ר ארגון ההורים הארצי: ״חייבים לייצר אוטונומיה למנהלי בתי הספר ולסמוך עליהם, תוך בקרה. לגבי אופן הלמידה, שפיכת החומר ושינון לא מתאימים לימינו, צריך לתקן ולעשות דברים שמקובלים במדינות אחרות בעולם. יש להתאים את החופשות של מערכת החינוך למקומות העבודה, מכיוון שאם ההורים שותפים למערכת החינוך, צריך להתחשב גם בצרכים שלהם".
"חוק החל"ת עבר בהסכמה רחבה, הצלחנו לשפר את המתווה שהציע משרד האוצר לאוכלוסייה של בני 67 ומעלה, נשים יולדות ואנשים עם מוגבלויות. אך על מנת לצלוח את המשבר חייבים לשלב ידיים ולשתף פעולה, להשאיר את האינטרסים בצד״, כך אמר היום ח״כ אלכס קושניר, יו״ר ועדת הכספים של הכנסת בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ״יש לממשלה הנוכחית את הסיכוי והיכולת לשנות את המציאות. אם נוכיח כפוליטיקאים שאנחנו יכולים לעבוד יחד, זו הוכחה לציבור הישראלי וחברה הישראלית שאפשר להתגבר על הפערים. יש לישראל קטר מאוד חזק של ענף הייטק ושירותים מתקדמים, אבל הקטר לא בהכרח מחובר לשאר הקורונות. לכן, אי שוויון דורש טיפול יסודי ברגולציה, ואני אנסה להוביל זאת בכנסת".
ח״כ קושניר הוסיף, ״אנחנו לקראת אתגר גדול של העברת תקציב אחרי שלא היה תקציב כבר שנתיים וחצי. מדינת ישראל עדיין חיה על פי סדר עדיפויות שנקבע עוד ב-2017. אנו חייבים כלים שונים לטפל בכלכלה המסורתית ובכלכלה המתקדמת. הצלחנו בעשור וחצי האחרון לייצר פה רגולציה לתפארת ואנחנו חייבים להמשיך לתקן זאת גם בשלטון המקומי. יש בישראל נטל רגולטורי שמבזבז כספים רבים. כיום, לא משתלם לעסקים קטנים לפתוח, אנו חייבים לאפשר לאותם עסקים קטנים ובינוניים לפרוח, הם המנוע של הכלכלה".