ניגודיות גבוהה״תעסוקת המבוגרים היא הנושא הכי אסטרטגי ודחוף שמונח היום על שולחננו. כשבוחנים את הבעיות שמאפיינות את האוכלוסייה המבוגרת, תחום התעסוקה מהווה הקדמת תרופה להרבה מכות: בדידות, עוני, תפקוד. אנשים נפטרים בביתם מחוסר תעסוקה״. כך אמרה היום השרה לשוויון חברתי וגמלאים, ח"כ מירב כהן, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. השרה כהן הוסיפה, כי ״12% מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים ותיקים. האוכלוסיה המבוגרת נפגעה כמו כולם במשבר הקורונה, אבל להם יהיה קשה יותר להתאושש. התפקיד שלנו כמתווי מדיניות זה לאפשר להם את החופש לבחור אם לעבוד או לא לעבוד״.
בנוגע לסוגיית גיל הפרישה לנשים ציינה כהן, כי ״זוהי סוגיה שנויה במחלוקת. אני חושבת שזו אחת הסוגיות הכי אסטרטגיות ואנחנו חייבות לנהל את האירוע הזה באומץ ובאחריות. צריך לנצל את ההזדמנות לתקן עיוותים שמפלים לרעה נשים בשוק התעסוקה, ליצור שינויים מבניים - למשל היעדר מסגרות חינוכיות לגיל הרך שפוגעות בנשים בתחילת הדרך".
פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה העברית בירושלים; לשעבר נגידת בנק ישראל: "אם מסתכלים על ניסיון ממגיפות העבר, ניתן לומר שמגיפות משפיעות על שוק העבודה ומגדילות את אי השוויון התעסוקתי. על פי מדד ג׳יני, מדובר באובדן משרות של כ-6% מבין האנשים עם השכלה בסיסית ונמוכה. לעומתם, התעסוקה של אנשים עם השכלה גבוהה לא נפגעת לאורך זמן״, לדבריה, ״היכולת לעבור לעבודה מהבית מתואמת בצורה הדוקה ביותר עם רמת ההשכלה. אנשים בעלי השכלה גבוהה (45%) עובדים במשרה שמאפשרת לעבוד מהבית, לעומת 10% בעלי השכלה תיכונית. זהו אחד הערוצים שגורם לפערים״. פלוג ציטטה הנתונים מסקר דעת קהל שערך לאחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה. עוד ציינה פלוג כי: ״משבר הקורונה הוביל לעליה גדולה בשימוש באוטומציה, מה שמגביר את הפערים היחסיים של בעלי השכלה דיגיטלית.
36% מהחברות שנדגמו בסקר ציינו שהן נוקטות בצעדים להרחיב את האוטומציה, וכ- 76% מהעסקים שנדגמו ציינו כי חל גידול משמעותי בהשקעה בטרנספורמציה דיגיטלית״.
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר: "הזעזוע בשוק העבודה עקב משבר הקורונה היה משמעותי גם בהשוואה לעבר וגם בהשוואה למדינות אחרות ב-2020. כעת, לאחר שמעל 60% מהאוכלוסייה מחוסנת, המשק נפתח וניתן לראות ירידה משמעותית בשיעור האבטלה. משמעות נתוני הירידה בשיעור התעסוקה הם כ- 290 אלף איש שהיו מועסקים לפני משבר הקורונה ואינם מועסקים כעת. חלק ניכר מירידה זו בשיעור התעסוקה נובעת מירידה בשיעור ההשתתפות. מבחינת אפיון האנשים, יש אנשים רבים ללא תואר אקדמי, בעלי כישורים נמוכים והכנסה נמוכה, ויותר גברים מנשים. האוכלוסייה הערבית נפגעה משמעותית יותר מיתר המגזרים. עוד טרום הקורונה ראינו ירידה של 5 נקודות האחוז בשיעור התעסוקה של גברים ערבים, נושא שמטריד אותנו. כשבוחנים את מה קרה במשבר בשוק העבודה בעבר בארצות הברית, ניתן לראות ירידה בשיעור ההשתתפות לאורך זמן, נקודה מאוד משמעותית. המשק עובר שינוי מבני, דבר המתבטא גם בתעסוקה. אנו למדים מהמשבר בארצות הברית כי יש חשיבות להתאמה בין כישורי העובדים למשרות הפנויות בשוק. אנו שמים דגש על נושא ההכשרה וההשכלה. יש מתאם חיובי בין צמיחת המשק לקצב גידול בתעסוקה וזו גם נקודה שאנחנו מתייחסים אליה ורוצים לראות צמיחה גם כמנוע לתעסוקה."
״כשגבר חרדי מחליט לצאת לתעסוקה, בניגוד לגבר חילוני, הוא כבר נשוי, בדר"כ יש לו ילדים ולרוב גם נטל המשכנתא ומשק הבית על צווארו. לכן יש לבחון את הנושא של משקי הבית החרדיים ומצב האיתנות שלהם בראייה צופת עתיד והשלכות למדיניות״ , כך אמר היום ד״ר גלעד מלאך, ראש התכנית לחרדים בישראל - חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, "בין 2014-2018 נצפה גידול של כ- 3,000 ₪ בהכנסות לחודש של משק בית חרדי, בשל תמיכת המדינה. יחד עם זאת, באותן שנים גם ההוצאות במדינה גדלו, אז הפער בין ההכנסה להוצאה נשמר".
ד"ר מלאך ציין, כי ״שיעורי התעסוקה גבוהים יותר באוכלוסייה החרדית ממה שאנחנו מכירים, אך שינוי משמעותי שקורה בשנים האלה קשור לא רק להכנסות השוטפות, אלא להון ולחובות של משקי הבית: החסכונות קטנים, החובות גדולים ועומדים בממוצע על חצי מיליון שקלים למשפחה". מלאך סיכם, כי ״עם הפנים קדימה לממשלה החדשה - הנטל הולך להיות מכביד יותר. החרדים לא נמצאים בממשלה, חלק מהשינויים מתמקדים במשקי הבית הצעירים, אבל הכורח הזה- מייצר הזדמנות".
>> למחקר המלא של ד"ר גלעד מלאך
ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ראשת התכנית לחברה הערבית בישראל- חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה: ״באופן מרשים המדינה הצליחה להעלות את שיעורי התעסוקה של נשים ערביות- כיום כ-40% נשים ערביות משולבות בשוק העבודה, כאשר בתוך החברה הערבית חלים שינויים דרמטיים. הסוגיה שמעסיקה אותנו ואת מקבלי ההחלטות היא בעיקר סוגיית הגברים הערבים. משנת 2015 חלה ירידה עקבית של גברים ערבים בשוק העבודה. גם משבר הקורונה פגע בהם פגיעה אנושה. בתחילת המשבר שיעורי החל״ת של גברים ערבים היו גבוהים בהשוואה לגברים יהודים, אבל בסגר השני זה התהפך,, כאשר הירידה בחל״ת נבעה מאבטלה או מפיטורים״.
לדברי ד״ר חאג'-יחיא, ״הבעיה המרכזית שיש לשים לב אליה היא קיפאון ברמת ההשכלה של גברים ערבים. המדינה הצליחה לחולל מהפכה בכל הקשור להנגשה של השכלה גבוהה לנשים ערביות וצריכה לעשות זאת גם לגברים. הנושא של תעסוקת גברים ערבים צריך להיות בשולחן של מקבלי ההחלטות, מכיוון שיש לכך השלכות לא רק כלכליות, אלא השלכות גם על סוגיות שמעסיקות את החברה הערבית כמו סוגיית הפשיעה והאלימות. יש לתת מענה לצעירים ערבים כשהם מסיימים תיכון, לאפשר להם לרכוש מיומנויות רכות ולתת דגש על השפה העברית. אלה כלים שישפרו פלאים את הכלכלה וידגישו את תחושת החיבור לישראל".
>> למצגת המלאה של ד"ר חאג' יחיא
פרופ׳ יותם מרגלית, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; אוניברסיטת תל אביב: "הקורונה יצרה בעיה חדשה של ׳תת תעסוקה׳ אצל אנשים מבוגרים החל משנות ה-50 המוקדמות. כאשר חשוב לומר, שאנו רואים ירידה בהשתתפות בשוק העבודה, כבר עשור/ עשור וחצי לפני גיל הפרישה הרשמי. אלא שמשבר הקורונה החריף את המצב ומקשה מאוד על העובדים המבוגרים שהוצאו לחל״ת או פוטרו, לחזור לשוק העבודה. חלק מהבעיות נובעות מחוסר בכישורים ומיומנויות".
בהקשר לכך, פרופ׳ מרגלית הוסיף ״התוצאה היא אובדן הכנסה, פגיעה בתוצר וכמובן בעיה חברתית. כיום יש 1.1 מיליון ישראלים מבוגרים, שכ- 320 אלף מתוכם לא חלק משוק העבודה. במקום המדיניות הנוכחית שממוקדת בעיקר בהשבה של מבוגרים לתעסוקה, יש לנקוט במדיניות מניעתית פעילה, על ידי מתן תמריצים, הכשרות לאותם עובדים, העלאת גיל הפרישה, תמיכה ביזמים ופתיחת עסקים".
>> למחקר המלא של פרופ' יותם מרגלית
איתמר יקיר, חוקר בתכנית לרפורמות בשוק העבודה במכון הישראלי לדמוקרטיה: ״עד סוף חודש מאי כמחצית מהנרשמים בשירות התעסוקה שבו לעבודה. מי שחזרו פחות הם עשירוני השכר הנמוכים: גברים, ערבים, חסרי השכלה אקדמית ומבוגרים. ערבים חזרו הרבה פחות מיהודים. גם בחתך המגדרי - נשים חזרו יותר לתעסוקה, אבל הן גם יצאו יותר, אז למעשה הפער קוזז. שתי תובנות חשובות על משך האבטלה: הראשונה, מספר חודשי האבטלה עולה עם הגיל. השניה קשורה לעובדה שערבים היו הרבה יותר זמן באבטלה ויש לקחת בחשבון את השפעת משך השהות באבטלה על סיכויי החזרה לשוק העבודה. על רקע זה ישנם כמה כיווני פעולה אפשריים - זיהוי החסמים לתעסוקה לפי מאפייני הפרטים כבסיס למדיניות, שיפור רמת הסנכרון והזמינות של מקורות המידע השונים, הפנייה של מובטלים לתכניות לפי סוגים של אתגרים (למשל גיל). חזרה ליסודות: שילוב ערבים וחרדים ושיפור המיומנויות".
אמנון מרחב, מנכ״ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ: ״אני לא מתפלא על הירידה בשוק התעסוקה אצל העובדים הערבים, הם רוצים להפסיק לשמש חוטבי עצים ושואבי המים של החברה הישראלית. גם הערבים רוצים לראות את עצמם עוסקים במקצועות איכותיים ולא במקצועות בסיסיים״. לדבריו, ״התפיסה של דו״ח אקשטיין, לפיה יש לקדם עבודת ישראלים בעבודות בנייה וריצוף היא שגויה. אנחנו יודעים לייצר 40 עד 60 אלף מקומות עבודה לישראלים בשכר שהוא מעל הממוצע - מנהלי עבודה, מנהלי בטיחות, חשמלאים וכו'. על כל עובד זר אנחנו מייצרים שני מקומות עבודה לישראלים, לכן יש להשקיע בכך. בנוסף, יש לתת למעסיקים להוביל את ההכשרות וההסבות המקצועיות בשוק הבנייה, הם יודעים מה הצורך ומה נדרש בשטח".
למחקרים נוספים של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא שוק העבודה בעידן שאחרי משבר הקורונה:
"הראינו במהלך הקורונה שהמגזר הציבורי יודע להתגמש ולהתאים את עצמו למציאות משתנה. בכל העולם וגם בישראל מי שעמד בשיא ההתמודדות במשבר היה המגזר הציבורי. בהסתכלות עתידית רוצים לראות מגזר ציבורי יעיל. כך אמר היום הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בר נתן הוסיף כי: "הדוח של ה-OECD מצביע על מספר נושאים שדורשים שינוי, דוגמת מנגנוני שכר תומכי ביצועים, תגמול לפי ביצוע, הקמת מנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכי עבודה ועוד. אנו בוחנים את ההמלצות של ה-OECD ונשאף לאמץ אותן במציאת גמישויות ניהוליות במגזר הציבורי, לאפשר את הרפורמות שהולכות להיות מקודמות בתקציב ובחוק ההסדרים. אנו פועלים לקידום עסקת חבילה שתכלול שיתוף פעולה בין כל הגופים תוך הבנה של הצרכים של כך השחקנים. זוהי תקופה קשה לקופת המדינה ולמעסיקים. זה לא תקופה למשאים ומתנים משמעותיים. הקורונה הניחה תשתית לא קלה וזו ההזדמנות שלנו לייצר כלים שיעזרו להאיץ את הצמיחה".
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "אני מברך על המדיניות של שר האוצר החדש אביגדור ליברמן להגברת היעילות הממשלתית על ידי מיזוג כפילויות של גופים העוסקים בתעסוקה. בישראל יש בזבוז משאבים אדיר, שהנפגעים העיקרים ממנו הם דורשי העבודה. לא יעלה על הדעת, שבמקביל ל- 72 לשכות התעסוקה הפרוסות מקרית שמונה ועד אילת - מתחרים 62 מרכזי ההכוון של זרוע העבודה אשר מספקים את אותם השירותים בדיוק. לא זו בלבד הם עושים זאת בהיקפים דלים יותר, בביצועים נמוכים ובחוסר אפקטיביות אל מול תקציבם, בעוד שמחקר חיצוני הראה ששירות התעסוקה מבצע את תכניותיו באפקטיביות גבוהה. כדי להבטיח את חזרת דורשי העבודה לעבודה, יש לחזק את שירות התעסוקה ולמזג תחתיו את כלל השירותים התעסוקתיים כפי שנוהגות מדינות ה OECD לאור משבר הקורונה". בנוגע למיזוגים הוסיף גראור, כי "באגף התקציבים ממליצים להעביר את מחלקת האוכלוסיות בשירות התעסוקה לזרוע העבודה כדי לחסוך 30 מיליון שקל. אבל, אין לנו מחלקה כזו. אני מציע להעביר את מנהל האוכלוסיות בזרוע העבודה לשירות התעסוקה ולחסוך 200 מיליון שקל, כי בשירות התעסוקה פועלת תכנית מוכחת בין היתר לאוכלוסייה הערבית והחרדית. יש לחזק את שירות התעסוקה ולמזג תחתיו את כלל השירותים התעסוקתיים, כפי שנוהגות מדינות ה-OECD, לאור משבר הקורונה".
לדברי ניצן ממרוד, ראש האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, "אנחנו רוצים להביא לעלייה של מספר המוכשרים לתעסוקה. מתוכננים מספר צעדים: הקמת מנהלת המעסיקים, במסגרתה מתקיימים שיתופי פעולה וחיבורים עם המעסיקים, בודקים את הצרכים שלהם, עוזרים בהכשרה וחניכה; הקמת מסלול ירוק, שנותן מענה לכל ההכשרות. כמו גם תכנית קורסים שנתית בשילוב עם שירות התעסוקה. הפכנו לנגישים דיגיטלית באתר כדי לצמצם את הבירוקרטיה".
ד"ר שגית אזארי ויזל בחוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ומחברת דוח המחקר מלגות קיום בהכשרות מקצועיות ציינה כי: "קיים שיעור גבוה של מדווחים שעלות ההכשרה היא הסיבה לכך שלא רכשו השכלה. מלגת הקיום מעלה את ההסתברות לתעסוקה".
אורנה סגל, ראש מינהלת המעסיקים הלאומית בזרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "אנו מסייעים להרבה מאוד עסקים היום - עם קורסים, הכשרות, גיוס עובדים וכו׳. מנהלת המעסיקים פועלת בשטח, ומדי יום מציפים את צרכי המעסיקים ומדייקים את המסלולים יחד עם זרוע העבודה, תוך צמצום בירוקרטיה וייעול תהליכים".
תאיר איפרגן, מ"מ ראש זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "באשר לאוכלוסיית הגברים הערבים (18-24) שהם חסרי מעש - לא לומדים ולא עובדים, מדובר על היקף של 28% לעומת יהודים לא חרדים, לפני משבר הקורונה. נכון לאפריל 2021, השיעור גדל ל- 40% בהשוואה ליהודים לא חרדים. זאת ועוד, קיימים פערים במיומנויות דיגיטליות שמשפיעים על הפריון. רק 37% מהאוכלוסיה החרדית ו-67% מהערבים בעלי גישה לאינטרנט לעומת 92% מהאוכלוסיה היהודית הלא חרדית".
ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"ל מחקר ותכנון, הביטוח הלאומי : "בעיות היסוד לפני הקורונה התעצמו: פריון עבודה, פערים בהון אנושי בחלק מהאוכלוסיות, אוכלוסיות שלמות שמודרות משוק העבודה, הוצאה נמוכה לעידוד תעסוקה ועוד."
לדברי קסיר, "צריך להחזיר את המשק למסלול צמיחה ולהאיץ אותו: לשקם עסקים ולסייע לאוכלוסיות שלא נמצאות בשוק העבודה, ליצור ביטחון תעסוקתי וביטחון סוציאלי למי שלא מוצא עבודה. רוב האנשים רוצים להשתלב בשוק העבודה. הקורונה יצרה הזדמנויות - דיגיטציה, שיפור בבירוקרטיה, האצת תהליכים וייעול עסקים. חשוב למנף את ההזדמנויות קדימה ולהשקיע בתשתיות ליישומן".
לירון הנץ, סמנכ"ל אסטרטגיה, מדיניות ותכנון, המשרד לשוויון חברתי: "קיימת החרפה של פערים ואי השוויון. נקודת מפתח להתייחסות היא הנושא של האצה דיגיטלית, שמחריפה את הפערים בחברה. צמצום פערים לא נועד להוגנות חברתית, אלא לממש את צמיחת הכלכלה והמשק".
עו"ד גיל בר טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף, ההסתדרות: "קיצור שעות העבודה יוביל עובדים להיות יעילים יותר. בנושא דיגיטציה וגמישות - איבדנו 20% מהשירותים בבנקים. מספר העובדים קטן ב-20% בגלל הסרת עובדים אנושיים ומעבר לדיגיטציה. יש להתאים את שוק העבודה לכך, בין היתר באמצעות התאמת בין השכר לכישורים. בנוגע ליישוב סכסוכי עבודה – אנחנו לא חושבים שסכסוך עבודה הוא מטרה, אלא אמצעי. יותר הידברות תביא לפחות סכסוכים -במקום כפייה של תקנות ורגולציה".
טלי ניר, מנכ"לית 121 - מנוע לשינוי חברתי: "לממשלה החדשה יש הרבה עשייה והיא צריכה להיות יותר אקטיבית. היה דיבור רב על מתווה אבטלה, אבל לא על כלי מדיניות שיחזירו אנשים לתעסוקה, יצירת מקומות עבודה חדשים והכשרות מקצועיות. לא בנו מבנה דיפרנציאלי שייתן מענה פרטני ואמיתי. יש להשקיע במקצועות המחר. יש לרכז את כל גופי התעסוקה במשרד אחד, איחוד משאבים, איחוד התמחויות וידע. צריך לייצר תמריצים כדי להביא למוסדות הכשרה טובים ואיכותיים בישראל. שכן, המוסדות הקיימים לא מתומרצים להצטיין- אין מדידה, אין בדיקה לתוצאות המוסדות".