ניגודיות גבוהההשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי מצהירות: "נשתף פעולה בנושא מדיניות האקלים של ישראל, כדי להוביל להפחתה של 85% בפליטות גזי החממה של ישראל עד 2050"
משבר האקלים הוא איום בין-לאומי חברתי, כלכלי, בריאותי וסביבתי, מהגדולים שידעה האנושות. לראשונה, אחד מקווי היסוד של הממשלה החדשה הוא המחויבות להתמודדות עם איום האקלים כחלק מהמאמץ הבין-לאומי להפחית פליטות גזי חממה, וכן לטובת היערכות ישראל להשפעות משבר האקלים ברמה המקומית.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, הודיעו היום (ג') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי לאור האיום האסטרטגי של משבר האקלים על מדינת ישראל, הן מחויבות לעבודה משותפת של משרדי הממשלה לטובת אימוץ החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן, תחרותית ומשגשגת.
כמו-כן, מחויבות השרות להגשת היעדים של ישראל לאו"ם, בהתאם להסכם פריז, עם יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי החממה לקראת ועידת גלזגו הצפויה בנובמבר 2021. "ישראל היא חלק מהמאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים. התייעלות של המשק והפחתת הפליטות, יובילו להגדלת כושר התחרותיות של המשק הישראלי", אמרו השרות.
יעדי ההפחתה הלאומיים של ישראל יהיו 27% ו-85% בפליטות גזי חממה של בשנים 2030 ו-2050 בהתאמה (הפחתה ביחס לפליטות גזי החממה של ישראל בשנת 2015). יעדים אלו ישימו את ישראל בשורה אחת עם מדינות מפותחות נוספות בעולם. כמו-כן, הסכימו השרות, כי נדרשת היערכות של הממשלה ושל הרשויות המקומיות להתמודדות עם השפעות משבר האקלים אשר כבר כאן.
"השקעה ממשלתית בהפחתת פליטות ובהתמודדות עם משבר האקלים היא הזדמנות חברתית-כלכלית לקידום צדק חלוקתי, ליצירת מנופי צמיחה ירוקים ולניצול החדשנות והיצירתיות הישראלית לפיתוח פתרונות לכלכלה דלת פחמן ולכלכלה מעגלית", אמרו השרות.
השרות מחויבות להשלים את התהליך הרב-מגזרי המשותף למשרדים הגנת הסביבה, התחבורה, אנרגיה וכלכלה, בתהליך שבוצע עם מנהל התכנון והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ולהביא בהקדם לאישור הממשלה את היעדים והאסטרטגיה שגובשו.
השרות הנחו את הדרג המקצועי במשרדן לתת דגש בתכניות העבודה המשרדיות לנושא האקלים ולהגיע להסכמות על הצעדים המרכזיים ליישום היעדים. בחודשים הקרובים יוגשו לאישור הממשלה גם יעדים מגזריים להפחתת פליטות גזי חממה בתחומי התחבורה, התעשייה, ייצור החשמל והפסולת, וכן תוכנית פעולה להשגתם.
שיתוף פעולה בין-משרדי זה יתרום לחוסן הכלכלי והחברתי של ישראל ולשגשוגה אל מול משבר האקלים.
"האיום הדרמטי כבר כאן והוא מאיים על הבריאות שלנו, על העתיד שלנו והדורות הבאים. היום אנחנו מבינים שנותרו רק עשר שנים כדי למנוע התחממות של מעלה וחצי בלבד. חום קיצוני, בצורת, התייבשות מקורות המים ישפיעו באופן בלתי הפיך - המשבר משנה את כללי המשחק. הסכנה שאנחנו ניצבים בפניה גדולה בהרבה ממדינות אחרות במזרח התיכון- עלינו לפעול עכשיו", כך אמרה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר נערך היום בירושלים. עוד אמרה, כי "זאת הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שמתייצבות ארבע שרות רלוונטיות שמתחייבות ביחד, בשם הממשלה, לפעול עכשיו להפחתת פליטות ולהצבת יעדים שאפתניים שיוגשו לאו"ם. בכך משתתפת ישראל במאמץ הגלובלי להפחתת גזי חממה. נקבע לראשונה בישראל יעדים אבסולוטיים להפחתת תחבורה, נתרום גם לצמצום התחבורה הציבורית, כולל בימי שבת, יעדים סביבתיים יקבעו גם לסקטור ייצור החשמל. תוכנית השקעות מסיבית בעיצוב אנרגיה, תחבורה חשמלית ושיפור התעשייה- אם נתגייס ביחד, אנחנו נוכל בזמן הקרוב מאוד להצליח".
לדברי ח"כ קארין אלהרר, שרת האנרגיה "מהפכות הן לא דבר פשוט, תמיד יש מי שמפחד מהקדמה וימליץ לעצור את התהליך. בתפקידי אעשה כל שניתן כדי להצעיד את המשרד באופן נחוש למהפכה שתבטיח עתיד ירוק ובטוח. בישראל התברכנו בשמש, אך אנחנו נעדרי יכולת להפקת אנרגיה ממים, ויכולת מצומצמת מרוח". עוד הוסיפה, כי "הממשלה כולה תהיה חייבת לראות במעבר לאנרגיות מתחדשות כאתגר לאומי. יש צעדים שצריך לקדם כבר עכשיו בשיתוף משרדי הממשלה- חיוב של כלל מבני הציבור בהתקנת מערכות סולאריות, לצד חקיקה שתחייב בכל בנייה חדשה.
ח"כ מרב מיכאלי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים: "נדרשת מדיניות לאומית של כל הגורמים בתכנון כדי שנוכל להוציא לפועל מעבר משמעותי לתחבורה ציבורית. אני אביא לממשלה בהקדם את תוכנית שכולם יעבדו לפיה. בין היתר, יש להפסיק את פיזור האוכלוסייה הלא מתוכנן ולהביא לכך שדיור, תעסוקה ומוסדות ציבור נמצאים במרחב הגעה מתקבל על הדעת, כזה שלא מחייב שעות של נסיעה הלוך חזור".
אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה: "לא טריוויאלי לראות ארבע שרות דנות בסוגיית אקלים. אנחנו באיחור - מה שלא נעשה עכשיו נצטרך לעשות בשלב יותר מאוחר בעלויות שיגזרו עוד הרבה יותר מהשקעה מכפי שאנחנו מוכנים בסדרי העדיפויות לקיים היום. יש לנו אחריות כלפי הצעירים, יש לי נכדה בת 9 שיודעת על זיהום האוויר יותר ממני. החבר'ה הצעירים לא יוותרו לנו, וכדאי שאנחנו לא נוותר עליהם".
הפרויקט הלאומי להיערכות למשבר האקלים הותנע בינואר 2019 בהובלה משותפת של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה, בשיתוף פעולה עם ארבעה משרדי ממשלה מובילים.
מאז, הצליחו השותפים להגיע להסכמות חשובות ביותר, שישפיעו לטובה על פני עתיד הכלכלה והחברה בישראל. האמת היא שבתחילת הדרך המשותפת אף אחד מהצדדים לא תיאר לעצמו את ממדי המהלך ועד כמה שיתוף הפעולה יהיה פורה ומוצלח.
דפנה אבירם ניצן, מנהלת פרוייקט 2050 במכון הישראלי לדמוקרטיה: ״לא די בפעילות המבורכת של הדרג המקצועי, אנו נמצאים כעת בשלב הקריטי, בו נדרשת גם המחויבות וההירתמות של הדרג הנבחר – השרים. או ליתר דיוק, במקרה שלנו – השרות. בנוסף, המהלך לא יכול להישאר רק באחריות הממשלה. ישנם שחקנים חשובים לא פחות שנדרשים לקחת חלק במהלך – אם בכוונתנו ליישמו הלכה למעשה בהם נציגי המגזר העסקי והחברה האזרחית.
״בדיון היום נתנו במה לנציגי המגזר העסקי, שהבינו שלא מדובר רק בדאגה לעתיד כדור הארץ, אלא גם בעתיד כושר התחרות של המשק הישראלי. המגזר העסקי הרים את הכפפה וקיבל החלטה אמיצה ללכת יד ביד עם הממשלה ולפעול לגיבוש סט מוסכם של כלים שיאפשר למגזר העסקי להיערך טוב יותר למשבר האקלים, זאת מתוך ההבנה שמי שלא יתאים את עצמו למגמה הגלובלית – בקרוב לא תהיה לו זכות קיום בשווקים העולמיים.
״השלב הבא של הפרויקט מחייב את כולכם, ממשלה-מגזר עסקי ונציגי החברה האזרחית - להסכים על מפת הדרכים, צעדי המדיניות וכלי הסיוע הנדרשים כדי לעמוד ביעדים ולהפוך למשק דל פחמן״.
אנחנו פועלים לייצר במרכז עזריאלי תל-אביב מודל עסקי בתחום ניהול האשפה במרכזים מסחריים רבי שימושים, ולהחיל אותו בהמשך על כלל נכסי הקבוצה. כמו כן אנו מתחייבים לתכנן ולבנות את כל נכסינו תוך עמידה בתקני הבנייה הירוקה הגבוהים ביותר. תפקידנו אינו מסתכם רק בבניית הארץ, אלא בשמירה עליה לדורות הבאים. כמנהיגה במגזר העסקי, קשה להבין איך השיח הציבורי לא קושר בצורה טבעית בין שמירה על המדינה לשמירה על הסביבה. מדובר בעקרונות יסוד השלובים וכרוכים זה בזה", כך אמרה דנה עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי, בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר נערך היום בירושלים. עוד אמרה עזריאלי, כי המדינה חייבת לפעול להקמת תשתית מתאימה ועד שזה יקרה, אסור למגזר העסקי לשבת בחיבוק ידיים: המגזר העסקי צריך להיות החלוץ במחנה ולהוביל ליצירת הסטנדרט, שבהמשך יאומץ על ידי המדינה באמצעות חקיקה, פיקוח, תכנון וביצוע".
לדברי גבי מיודובניק, נשיא ומנכ"ל נטפים: "קיימות היא בDNA- שלנו ומהווה חלק בלתי נפרד מכל החלטה שאנחנו מקבלים, בתוך הארגון ומחוצה לו, בפעילות עסקית וחברתית. כחברה גלובלית מובילה בעולם אנו רואים עצמנו כבעלי אחריות ומובילי חזון בתחום החקלאות בת-קיימא וביטחון תזונתי עתידי. המוצרים והפתרונות שאנו מציעים בתחומים הנמצאים בליבת העסקים שלנו, מקדמים מציאות מקיימת כגון פתרונות חכמים לגידול אורז בטפטוף, יכולת גידול מתחת לפאנלים סולאריים, מעבר לאנרגיה נקייה ועוד. בנוסף לכך נטפים מאפשרת, באמצעות פתרונות פיננסים ייחודיים, ביצוע פרויקטים חקלאיים משני מציאות המסייעים למדינות רבות להתמודד עם משבר האקלים העולמי, כדוגמת פרויקט ההשקיה הקהילתית בהודו. כחברה שבסיסה בישראל אנו עומדים עכשיו בראש יוזמה להקמת זירה לקיזוז פחמן במגזר העסקי, פעילות שאנו סבורים תשנה מציאות וחשוב שתעשה בשיתוף והסכמה בין המגזר העסקי והמגזר הממשלתי".
אבי בן אסייג, מנכ"ל אסם-נסטלה: "על מדינת ישראל לעמוד במשימה של אפס פליטות מזהמים- זה לא פשוט, יש המון דברים שלגביהם אין עדיין פתרון. בתור חברה ישראלית וגלובלית שנמצאת בחזית התעשייה, קידום היוזמות של הרגולטור חייבת להיעשות בשיתוף פעולה עם המגזר העסקי. יש להפריד את השינויים שאנחנו צריכים לעבור- קנסות הם לא פתרון הם אמצעי שבא אחר כך, יש המון רגולציות. צריך להטיח שתעשייה ישראלית לא תופלה לרעה ביחס ליבוא".
צפריר יואלי, סמנכ"ל פיתוח עסקי, Enlight: "כדי להילחם בצורה אקטיבית במשבר האקלים נדרש מאמץ מסיבי לאנרגיה מתחדשת. המטרה להגיע למשק חשמל מבוסס אנרגיות מתחדשות. אין פריבלגיה לא לפעול, איפה שאפשר להקים- צריך להקים".
ערן יעקב, מנהל רשות המיסים בישראל: "מיסים זה כלי נהדר להכוונת מדיניות ולכן יש לנו המון אחריות. רק באמצעות המס גרמנו לשינוי התנהגות צרכנית, זה המכשיר שלנו. למס הפחמן קראנו בשמות אחרים, במיסוי כלי רכב, ובשיעורי מיסים שונים".
דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון: "תקן הבנייה הירוקה עבר בשנה האחרונה ואנחנו מאוד גאים על כך- צריך להמשיך להתקדם בכיוון הזה. כל מה שנשאר זה לבצע את התוכניות, אולי קצת באיחור אבל בלעדיהם אין לנו תכלית".
אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה: "אנחנו מחויבים לספק אנרגיה כל הזמן. אנרגיה זה חשמל, זה תעשייה, זה תחבורה. מהפכת האנרגיות המתחדשות שאנחנו מתחייבים לה לא תהיה קלה, אפשר להגיע ליעדים גבוהים אבל יש לזה מחירים".
דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: "אנחנו בפיגור מאוד גדול יחסית לאירופה, במשרד להגנת הסביבה יודעים את זה. האופטימיות הייתה בתחילת הישיבה שראינו ארבע שרות אומרות נעבוד ביחד. אקו סיסטם חדש שיתמקד באנרגיות חלופיות, בתעשיות סביבה. אנחנו מדינת שמש אבל לא מנצלים את האנרגיה שלה. אני מקווה ששיתוף הפעולה החדש יביא לתוצאות."
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "סוף סוף יש לנו שותפות פוליטית- ניקח את זה קדימה ונגיע ליעדים שאפתניים. יש דרכים לעשות את המיסוי בצורה פרוגרסיבית בלי לפגוע באוכלוסיות החדשות, מאמץ כלל ממשלתי".
"המאמצים שנעשו, זה עשרות שנים, על ידי התנועות העוסקות בשינוי האקלים התמקדו בהנעת ממשלות לפעול, אבל במציאות החברות הן אלו שיוצרות זיהום סביבתי ולא הממשלות. לכן המאמצים שלנו בשנים האחרונות התמקדו במדידת ההשפעה של החברות על הסביבה ועל אנשים", כך אמר היום סר רונלד כהן (Sir Ronald Cohen), יו"ר קבוצת Steering Global להשקעות אימפקט, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
לדבריו "העולם הולך לכיוון שקיפות של ההשפעה (אימפקט) והרגולטורים יצטרכו להיכנס לתמונה כדי להבטיח שהחברות תפרסמנה דוחות משוקללים על השפעתן. בשנים האחרונות, פרסמנו נתונים הנוגעים לאימפקט הסביבתי שנוצר כתוצאה מפעילותן ומוצריהן של חברות. בשנים האחרונות החלו חברות לפרסם נתונים בנוגע לכמות הCO2-, השימוש במים וכדומה. אספנו את הנתונים הללו וניתחנו את המשמעות הכלכלית שלהם. כדי לתת לכם הצצה אל העתיד, מתוך 1,800 חברות שנמדדו - 250 מהן יצרו יותר נזק סביבתי מאשר רווח בשנה אחת. שליש מתוכן יצרו נזק סביבתי השווה לרבע או יותר מהרווח המדובר. כל 1,800 החברות יחדיו יצרו נזק בשווי של שלושה טריליון דולר בשנה".
כהן הוסיף, כי "הכוח בהפקת נתונים אלה טמון באפשרות לקשר אותם לערכן של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסות. מתוך כך, עולה כי החברות המזהמות יותר, שוות פחות בבורסות העולם בהשוואה למתחרות".
בסיכום דבריו אמר, כי "ממשלות יהיו חייבות להתערב ולדרוש שהדוחות שמתפרסמים יראו לא רק רווחיות, אלא גם את ההשפעות השונות שהחברות יוצרות באמצעות פעילותן, כמו מדיניות ההעסקה והשפעת המוצרים שלהן על אנשים ועל כדור הארץ, מה שמחייב שקיפות גם מול המשקיעים במניות של אותן חברות".