ניגודיות גבוההאומת הסטארטאפ לא יכולה להשלים עם חדשנות המשמשת רק מיעוט מענפיה הכלכליים. אסטרטגיות הצמיחה והפיתוח הכלכלי-חברתי של מרבית מדינות העולם, וכך גם בישראל, מדגישות את החדשנות כגורם מרכזי בהבטחת צמיחה מכלילה ובת קיימא, כזו המאפשרת העלאה של פריון העבודה בקרב מגוון רחב של ענפים ועובדים ובכך תורמת לצמצום פערי השכר מול ענפי ההייטק והיצוא.
בשנים האחרונות מתגבשת הסכמה גורפת בשדה המדיניות הציבורית ובקרב ארגונים בינלאומיים, שחדשנות הינה מושג רחב יותר מהתפיסה המסורתית של מו"פ טכנולוגי. ישנן הרבה דרכים להכניס חדשנות, לאו דווקא דרך פיתוחים טכנולוגיים חדשים. הטענה הרווחת כיום היא שמתוך גישה רחבה זו של חדשנות צריכה להיגזר גם האסטרטגיה הלאומית לחדשנות.
ה-OECD מצא כי בכל העולם מתרחבים פערי הפיריון בין ה-5% העסקים המובילים לבין השאר, מה שמביא לדשדוש בפיריון במרבית המדינות המפותחות. סיבה עיקרית לכך לפי האירגון, הינה הקושי של רוב החברות, במיוחד אלו המסורתיות יותר, להטמיע חדשנות. מדינת ישראל נהנית ממגזר הייטק חדשני מהגדולים והמוצלחים בעולם, המהווה כ-10% מהתעסוקה במשק ומוביל את צמיחת המשק כולו. אולם, זהו אינטרס לאומי כי חדשנות תאפיין גם את ה-90% הנותרים,
לשם כך יש להרחיב את התפיסה וההגדרה של חדשנות כך שתכלול גם חדשנות שאינה טכנולוגית (ניהולית, אירגונית, עיצובית, שיווקית ועוד) וכן הטמעה ושימוש בטכנולוגיות קיימות – גם אם העסק לא המציא אותן בעצמו.
הרחבה זו תסלול את הדרך לגיבוש אסטרטגיית החדשנות הלאומית כך שזו תוכל לתמוך בכלל ענפי המשק, ובפרט בענפי המסחר והשירותים, המעסיקים את רוב השכירים במשק, כפי שמצאה הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, שהוקמה ביוזמת ובהובלת האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה. דו"ח הוועדה, הצפוי להיות מוגש לשרה אורנה ברביבאי, מציג את החשיבות הגבוהה שיש להטמעת טכנולוגיות וחדשנות שאינה טכנולוגית בענפי המסחר והשירותים. חשוב לציין שתובנה זו רלוונטית לא רק לענפי המסחר והשירותים, אלא גם למגוון ענפים מסורתיים במשק, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים.
צוות ההיגוי שדן בנושא סבור שיש להרחיב את תפיסת החדשנות וההשקעות בכלל המשק כדי להוביל להעלאת פריון העבודה בקרב כלל שכבות האוכלוסייה ולעודד צמיחה מכלילה יותר.
מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה:
"מדינת ישראל מתמקדת בחדשנות של מחקר ופיתוח הן מבחינת תקצוב והן מבחינת מדידה, והיא אכן מובילה בעולם בתחום. לראשונה בישראל אנחנו מקדמים אסטרטגיה לאומית שתעודד חדשנות בהגדרתה הרחבה הכוללת לא רק מו"פ, אלא גם אימוץ והטמעה של חדשנות טכנולוגית ושאינה טכנולוגית בכלל המשק, בייחוד בענפים המסורתיים בדגש לענפי המסחר והשירותים ומפעלי התעשייה המסורתית. בדו"ח הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, המלצנו על ביטול האפליה הענפית הקיימת בסיוע הממשלתי כלפי ענפים אלו. הרחבת תפיסת החדשנות הממשלתית חשובה כמנוף חדש לקידום המשק אשר יוביל להגדלת הצמיחה, לצמצום אי השיוויון ויצירת צמיחה מכלילה יותר".
דפנה אבירם ניצן: "אסטרטגיה לאומית שתעודד חדשנות בהגדרתה הרחבה בכלל ענפי המשק, תוכל לתמוך בהעלאת פריון העבודה של כלל הענפים ובכך תאפשר העלאת שכר בת קיימא באותם ענפים שיטמיעו את החדשנות בהגדרתה הרחבה. העלאת הפריון של כלל העובדים במשק, תאפשר העלאת שכרם בד בבד עם חיזוק כושר התחרות המשקי, תתמוך בצמצום פערי השכר ובהקטנת שיעורי אי-השוויון בחברה הישראלית."
יצויין כי מדינות ה-OECD משקיעות באופן רחב יותר בהטמעת חדשנות, בייחוד אחרי הקורונה. כך למשל מדינות האיחוד האירופי וקוריאה הוציאו על תכניות האצה "דיגיטליות" יותר מ-3% מהתוצר שלהן.
חלק מהצעדים קדמו לקורונה : כך למשל הממשלה האוסטרלי המליצה על השקעה עודפת בשנים הקרובות בחדשנות שאינה מו"פ, בכדי לפצות על היעדר השקעה כזו בעבר. גם בבריטניה, במסגרת תוכניות ענפיות בשיתוף עם המגזר העסקי ( (Sector Dealsמבוצעת התאמה בתמיכה בחדשנות לצרכים הספציפיים של כל ענף. כך, מתוך 9 הענפים שזכו לתוכניות ראויות לציון בהקשרים שלנו ענפים מסורתיים כמו תיירות ותחבורה, וכן תוכנית לענף "התעשיות היצירתיות" שבהן נוצרת חדשנות שאינה טכנולוגית, המקבלות תמיכה נרחבת מהממשלה.
הללו מהווים דוגמאות לתופעה, כאשר הצוות מתכוון לקראת הכנס הבא ב-2022 לבצע מחקר מדיניות מקיף ומפורט, בכדי לגזור מדיניות מותאמת להקשר הישראלי.
עד כה טיפלה ממשלת ישראל בקידום החדשנות, אולם בהיבט אחד ממוקד של המונח: רשות החדשנות מובילה זה שנים פעילות ממשלתית יוצאת דופן בהצלחתה לעידוד החדשנות, אולם זו חדשנות, ממוקדת בעיקר בתחום המחקר והפיתוח. אמנם לצד פעילות זו, מבצע משרד הכלכלה והתעשייה פעילות לעידוד חדשנות בעסקים קטנים ובינוניים ובמתן תמיכות להטמעת טכנולוגיות בתעשייה, אך אין די בכך. כאמור הגדרת החדשנות במדינת ישראל כפי שקיימת היום הינה מצומצמת בהשוואה למקובל בעולם המפותח וחסרה אסטרטגיה ממשלתית כוללת לנושא.
המושב יתמקד בחשיבות הכלכלית-חברתית של הרחבת תפיסת החדשנות, מעבר למו"פ טכנולוגי. ממשלת ישראל צריכה ליישר קו עם תפיסת החדשנות המקובלת כיום במדינות המפותחות (מדינות ה- OECD) ולגבש אסטרטגיה לאומית כוללת לחדשנות, אשר תחייב הרחבת ההגדרה של חדשנות במדינת ישראל.
"מדינת ישראל מתמקדת בחדשנות של מחקר ופיתוח הן מבחינת תקצוב והן מבחינת מדידה, והיא אכן מובילה בעולם בתחום. לראשונה בישראל אנחנו מקדמים אסטרטגיה לאומית שתעודד חדשנות בהגדרתה הרחבה הכוללת לא רק מו"פ, אלא גם אימוץ והטמעה של חדשנות טכנולוגית ושאינה טכנולוגית בכלל המשק, בייחוד בענפים המסורתיים בדגש לענפי המסחר והשירותים ומפעלי התעשייה המסורתית." כך אמרה מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה, בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר נערך היום בירושלים. עוד אמרה פינק, כי "בדו"ח הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, המלצנו על ביטול האפליה הענפית הקיימת בסיוע הממשלתי כלפי ענפים אלו. הרחבת תפיסת החדשנות הממשלתית חשובה כמנוף חדש לקידום המשק אשר יוביל להגדלת הצמיחה, לצמצום אי השוויון ויצירת צמיחה מכלילה יותר".
לדברי אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה: "חיים הורביץ אמר לי קודם שכשאבא שלו דיבר על כלכלה הוא אמר שהיא הכל, אבל לא רק מספרים. כשאני מדברת על כלכלה אני מסתכלת על אנשים, כי הם שיגדירו אם היא תצמח או לא. צריך מדינה שמכירה במשאב האנושי כערך ומכירה בו כדי למקסם את הערך שלו. כשאנחנו היינו עסוקים בסידור המצב הפוליטי לא יכולנו לדבר על שגשוג- וכשהפוליטיקה הלכה לאיבוד ביער,הכלכלה נפגעה באופן משמעותי. אנחנו נמצאים בעיתוי סופר דרמטי לא רק בגלל הקורונה אלא גם בגלל הפוליטיקה". השרה ברביבאי מוסיפה, כי "אם אנחנו רוצים לצאת מפערי הקורונה צריך לעודד חזרה מחופשה ללא תשלום. אנחנו יכולים להתייחס למשאב האנושי באופן שבו מביאים לקדמת הבמה אנשים מתאימים לשוק של אתמול- פה הטכנולוגיה כל כך מהותית. חדשנות היא תפיסת עולם, היא ערך על מנת לייצר קדמה שתחלחל באופן שיטתי ולא אקראי, ויש להטמיע אותה בהיבטים של תעשייה ומסחר. אין לנו זמן. אנחנו חייבים להשתמש ביתרונות שלנו למען מדינת ישראל".
עו"ד עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך: "החדשנות צריכה להיות קודם כל אצלנו- הרגולטורים. עלינו מוטלת האחריות לספק פתרונות מתקדמים. לקחת חברה שיכולה להטמיע חדשנות בישראל, ללוות אותה יד ביד מול רגולטור שהולך לעשות לה בעיות ולנסות לפתור את זה יחד. מקווה שתהיה חקיקה שתאפשר לגופים לקבל פטורים מרגולטורים".
ד"ר שמואל אברמזון, סגן הכלכלית הראשית, משרד האוצר: "לשיטות ניהול בהטמעה מוצלחת של טכנולוגיות, במיוחד דיגיטציה יש תפקיד משמעותי. חדשנות שאינה טכנולוגית, ובפרט חדשנות ומצוינות ניהולית, מהווים כמעט תנאי הכרחי להטמעה מוצלחת של חדשנות טכנולוגית בענפי המסחר והשירותים, ובכך יש להם תפקיד חשוב בהעלאת הפריון במשק".
ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות , בנק ישראל: "תחום החדשנות נתפס הרבה פעמים כסוגייה טכנולוגית אבל הוא הרבה דברים ורק חלקם קשור בטכנולוגיות חדשות כמו שכלול דרכי הפעילות. יותר ממחצית חברות החדשנות לא עסקו במו"פ: ההמלצה היא להשקיע את השנה הקרובה בצוות שיחדד את הדרישות ויביא אותן לתקציב 2023 ו-2024- כדי שהמטרו ינסע פה בשנת 2040 אנחנו כבר באיחור".
שלמה אטיאס, מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה: "עידוד הפריון בתעשייה פותח גם שוק עולמי חדש שנותן אפשרות טובה לעסקים להיות תחרותיים בשוק העולמי, שמבחינתנו בישראל הוא שוק בלתי מוגבל. חייבים מקורות חדשים לטובת הכניסה למסחר ושירותים- האתגר ישים ואנחנו נעמוד בו."
יצחק אברכהן, מנכ"ל שופרסל: "הלקוחות השתנו וצריך לעשות התאמות בכל עולם הטכנולוגיה: קניות בערוצים מכוונים, בדומה לחנויות ללא קופות שהקימה אמאזון- אנחנו פועלים להקים חנות כזאת, עגלה חכמה (...) אפשר להסתדר גם בלי העלאות מחירים".
ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר: "המדינה צריכה לעשות הנפקת ידע: יש שוק תחרותי, אבל עדיין על המדינה להתערב כי זה אינטרס של כולנו, זה לא שאנחנו מקדמים מגזר אחד על חשבון האחר. הכלי הנוסף הוא שיתוף פעולה עם האקדמיה. לעסק אין זמן לבצע מחקרים, העסק יכול להשתמש בכלים ולהתקדם הלאה".
דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אסטרטגיה לאומית שתעודד חדשנות בהגדרתה הרחבה בכלל ענפי המשק, תוכל לתמוך בהעלאת פריון העבודה של כלל הענפים, ובכך תאפשר העלאת שכר בת קיימא באותם ענפים שיטמיעו חדשנות בהגדרתה הרחבה. העלאת הפריון של כלל העובדים במשק, תאפשר העלאת שכרם בד בבד עם חיזוק כושר התחרות המשקי, תתמוך בצמצום פערי השכר ובהקטנת שיעורי אי-השוויון בחברה הישראלית".
פרופ' צביקה אקשטיין, מנהל מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי: "למשק הישראלי אין אסטרטגיה לטרנספוזיציה דיגיטלית כחדשנות כללית במשק- יש תשואה מאוד גבוהה. חייבים לקבל החלטות ויעדים כמותיים לעשר שנים קדימה: במערכת המסים אנחנו מאחרים בעשר שנים ביחס לשודיה".