ניגודיות גבוההשר האוצר, אביגדור ליברמן:
"ננהל מדיניות אחראית ממלכתית, בלי גזירות בלי מסים, לא נשתולל עם כל הלחצים הפוליטיים שישנם.
אנחנו לא ארה"ב אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים.
מה שאתם רואים או שומעים בתקשורת שלא הגיע כהודעה מסודרת של משרד האוצר- על אחריות המפרסם בלבד וכך יהיה גם בתקציב.
בדיונים של G7 הרצון להטיל מס אחיד על תאגידים בינ"ל בגובה 15%, אנחנו נאמץ את זה. במקום שנשלם למדינות אחרות- עדיף לשלם במדינת ישראל.
כל מוצר שיש לו תקינה במדינות ה- OECD לא צריך תקינה נוספת בישראל.
יש שורה של פרויקטים גדולים, מדובר במאות מיליארדים שנציע לשוק הפרטי ובראשם המוסדיים. יש כאן הרבה כסף שלא מוצא כתובת ותפקידנו לייצר את הכתובת באמצעות PPP BOT ועוד, בלי זה הסקטור הציבורי לא יודע להביא כסף מהיקב ומהגורן. אם מדינה תשקיע בחדשנות על כל שקל היא תקבל 5-7 שקלים, אין השקעה טובה יותר מזה. צריך לשחרר את המוסדיים ולתת את האפשרות להשקיע בחדשנות.
בזכות צמצום הכפילויות במשרדי הממשלה נרוויח מיליארדים, נפחית בירוקרטיה ונפשט את כל התהליכים.
ההחלטה בנושא החל"ת היא החלטה לא פשוטה, אך יחד עם זאת יש היום במשק הישראלי יותר מ-130 אלף משרות פנויות.
הקואליציה כזו צרה, היכולת שלה לשרוד היא בתנאי שכל שר מתעסק בתחום משרדו ונותן גיבוי לשאר המשרדים במקום בו הם אחראים.
חשוב לתת לצעירים חרדים השכלה ומקצוע אחרת לא נוכל להוציא אותם מהעוני. אנחנו רואים פערים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בזכאויות לבגרות.
התחייבתי בתקציב הזה לממש את ההחלטה משנת 2018 למיגור אלימות במשפחה.
חוסן לאומי הוא מרכיב חשוב בחברה הישראלית, לכן חשוב שנעביר מסר למתגייסים שהם חלוצים ולא פראיירים. כמו כן נפעל לתמרץ אנשים להשתלב בשוק התעסוקה ע"י סבסוד מעונות יום לפי קריטריון של כושר השתכרות".
"מדינת ישראל צריכה לייצב את כללי המשחק וההסדרים החוקתיים באמצעות חוק יסוד: חקיקה שישוריין ברוב גדול. במקביל, יש לתקן את שיטת הבחירות כך שכושר ההכרעה והיציבות של המערכת הפוליטית ישוקמו", כך אמר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר נערך היום בירושלים. עוד אמר פלסנר, כי "מצאנו את עצמנו ממש לאחרונה על סף תהום חוקתי. אימוץ חבילת הצעות חקיקה שמשמעותן המצרפית הייתה שינוי משטרי- במובן של דילול וריקון הדמוקרטיה הישראלית והפיכתה למשטר סמכותני שבו רוב פוליטי קואליציוני רגיל, של 61 מנדטים יכול לקבוע הכל ללא רסנים ואיזונים משמעותיים".
לדברי פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של הכנס ויו"ר המכון למדיניות של Start-Up Nation, "אם כל אחד עושה רק את שלו לטווח קצר זה מצוין, לטווח ארוך זה אסון. יש לשאוף להובלה של ראש הממשלה ושר האוצר כפי שנעשה ב-2010. ב-2017 התחלנו את הכנס הזה בסיסמה של שתי כלכלות, חברה אחת. לאורך זמן דיברנו על כלכלה טכנולוגית ומסורתיות שצריכות סט כלים ממשלתיים שונה לגמרי – אבל זה לא מחלחל לממשלה. הכלכלה הטכנולוגית שוברת את כל השיאים – אך ככל שהיא במצב יותר טוב היא יותר בסכנה". עוד הוסיף, כי "יש לנו סוגיה של עודף ברגולציה שנובע מבעיות מבניות בישראל".
ד"ר רון תומר, יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים: "אני גאה שההייטק שלנו פרץ קדימה. אבל לא כל העם יכול להסתמך על ההייטק. יש לפעול להפחתת הנטל הרגולטורי ולהפוך אותו לפשוט, זול, חזק, מקצועי, חדשני וירוק. במשבר הקורונה המגזר העסקי דימם. אנחנו צריכים לשבת ביחד ובשיתוף פעולה לחתור לעבר היעד בעסקת החבילה של צמיחת המשק, שיפור הפריון, והעלאת רמת חיים - ביחד נשיג את כל זה".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "המערכת הציבורית ממשלתית לא עושה הערכת מדיניות, ולא מתחקרת את עצמה באופן מובנה תוך כדי תהליך וגם לא אחרי שמסתיים משבר. לכן, אנחנו רואים פערי מדיניות וטעויות שחוזרות על עצמן. הגיע הזמן שממשלת ישראל תציב את היעדים הממשלתיים והמשרדיים ל-5 שנים קדימה מהיום. דבר אשר ייצר וודאות למגזר העסקי ולמשק. מתוכם, יש לגזור תקציב דו שנתי וחוק הסדרים על מנת לבצע רפורמות מבניות לעידוד צמיחה, הפחתת רגולציה, השקעה בהון אנושי ויזמות".
ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות: "בשלוש השנים האחרונות אנחנו חיים בכאוס, בתחלואה שהייתה בזמן הקורונה ובמצב פוליטי מטורף - סחרור מערכות. המשק כולו התנהל במצב של אוטומט ואין מישהו שמתכלל את העבודה. חשבנו שעליית שכר מינימום תקשה על המשק והמפעלים, ראינו שלא כך הדבר - להפך, המהלך דרבן את העובדים, נתן להם את הלגיטימציה ותרם לפריון יותר גבוה. עוד הוסיף, כי "כל צד צריך לשים על השולחן, מה הוא מוכן לתת בתוך העסקה כדי להצמיח את המשק - זאת העת להידברות. פתחנו את השערים לעצמאיים ולעסקים הקטנים. ראינו אותם זועקים בזמן הקורונה, ואפשר וצריך לייצר להם רשת ביטחון סוציאלית שבזמן משבר לוחצים על כפתור והם מקבלים אבטלה בדיוק כמו השכירים".
רון ברקאי, מנכ"ל מנהיגות אזרחית: "אני סבור שבישראל צריכה להיות חברה ערכית. לא יכול להיות שחברות ענק יקחו מכרזי ענק בתחומי עיסוק שונים. ממשלת ישראל צריכה להגיד כן לגורמים מקצועיים ולא לגופי שלד רבי עוצמה".
"בעוד שענף ההייטק לא סובל מבעית פריון, שאר המשק שהוא 90% מהמועסקים בישראל סובלים מבעית פריון. יש לנו גירעון מבני גדול, יחד עם שירותים ציבוריים אזרחיים שהם לא ממש ברמה שהיינו רוצים", כך אמרה פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר נגידת בנק ישראל, אשר נערך היום בירושלים. עוד אמרה פלוג, כי "אחד האתגרים שנוספו בעקבות הקורונה הוא אתגר התעסוקה. ישנה חוסר התאמה בין התכונות של המובטלים לצרכים של המגזר העסקי. ברור שהאתגר המיידי הוא העברת תקציב ולכן כדאי להתחיל לטפל בבעיות שדורשות תוכנית אסטרטגית מהיסוד. לצד חוק ההסדרים, יש הסכמה על המרכיבים העיקריים הנדרשים אך נושא שיש עליו פחות הסכמה הוא איך ממנים את כל הטוב הזה ומתי? ההוצאה האזרחית מצומצמת, קרובה לקצה התחתון. בנוגע לתקציב הביטחון, ההכרזה על הארכת השירות במקום קיצור השירות לא מבשרת טובות ואיני רואה התפתחות דרמטית שתפנה מקורות בהיקפים נרחבים." פלוג מוסיפה בדבריה, כי "לא יהיה מנוס ממיסוי, אנחנו יכולים לעשות את אותם הדברים באמצעות ביטול פטורים שאין להם הצדקה כלכלית או חברתית".
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "מרבית פער התוצר ייסגר אי שם לקראת סוף 2022, יחד עם זאת האבטלה לא תחזור לרמה שהייתה לפני המשבר. ברגע שהחל"ת ירד, המספרים של שילוב בשוק התעסוקה ישתפר אך השאלה היא כמה אבטלה מבנית תישאר. הנפגעים העיקריים במצב הזה הם הצעירים מהחברה הערבית- סטודנטים ובעלי השכלה על תיכונית. הפתרון הוא שיפור ההון האנושי". עוד מוסיף בדבריו, כי "עולם פיננסי טוב הוא כמו שמן במנוע של מכונית: אחד הדברים שנתקלנו בו בניסיון למקד את המענקים היה חוסר סנכרון בין המשרדים, נתונים שלא היו קיימים. לסיכום ציין ירון כי: גם בנושא רגולציה ובירוקרטיה אפשר לתת תמריצים תקציביים. בסופו של דבר אני מדבר על תהליך סביר של אחריות פיסיקלית שמביאה לנו צמיחה- יבוא לפי תיעדופי הממשלה תוך ראייה רב שנתית. אי אפשר לסמוך רק על הגידול בחוב. המשק מתאושש בצורה נאה והפעילות הכלכלית מאיצה בתנאי שזן הדלתא של הקורונה לא יגרום לבעיה אקוטית. חשוב מאוד לפחות לא להגדיל את הגירעון המבני בשנים 2021 2022".