המכון הישראלי לדמוקרטיה: ישראל מנועה מלגרש מבקשי מקלט לאוקראינה

בהמשך לדיון המתנהל על מתווה משרד הפנים לכניסת מבקשי מקלט אוקראינים, המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע בחוות דעת כי ישראל מנועה מלגרש אזרחים אוקראינים בחזרה לשטח אוקראינה, כל עוד התנאים שם ממשיכים לסכן את חייהם וחירותם

בהמשך לדיון המתנהל על מתווה משרד הפנים לכניסת מבקשי מקלט אוקראינים, המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע בחוות דעת כי ישראל מנועה מלגרש אזרחים אוקראינים בחזרה לשטח אוקראינה, כל עוד התנאים שם ממשיכים לסכן את חייהם וחירותם. מעבר לכך, הפער בין המדיניות הנדיבה כלפי זכאי חוק השבות אל מול המדיניות קפוצת היד כלפי אזרחים אוקראינים אחרים יוצרת קושי משפטי עקרוני, ומצדיקה קליטת פליטים גם מעבר לחובות המשפטיות.

פרופ' יובל שני, עמית בכיר במכון ומומחה למשפט בינלאומי, מציין בחוו"ד כי ספק רב אם ישראל רשאית למנוע כניסה גורפת של אזרחים אוקראיניים לשטחה. יחד עם זאת, חובת אי ההחזרה (non-refoulement) שבאמנת הפליטים, אינה מונעת החזרת פליטים למדינת מעבר ממנה הגיעו לישראל ובלבד שמדובר במדינה בטוחה. בנוסף, אין מניעה ממדינת ישראל להגיע להסדר עם מדינה בטוחה אחרת בדבר שיכונם של מבקשי מקלט בשטחה. אולם, החזרה למדינות המעבר צריכה להתחשב בקשיים הצפויים למבקשי המקלט, ובייחוד אלו הפגיעים במיוחד.

לדברי פרופ' שני, קיים חשש, שילך ויגבר עם התגברות גל ההגירה, כי מערכות הרווחה של המדינות האירופיות לא תצלחנה להתמודד עם עומס הפליטים, וכי לא יסופקו לפליטים התנאים המינימליים. זאת מעבר לחשש כי חלק מהאוכלוסייה יהיה חשוף לסחר בבני אדם. בכל מקרה בו חשש מסוג זה מתעורר, על ישראל יהיה לשלול אותו טרם החזרת מבקשי מקלט למדינות מעבר.

פרופ' שני מבהיר כי ישנו ספק רב אם בית המשפט יקבל את המתווה המתוקן של משרד הפנים, לפיו תוחרג כניסת אזרחים אוקראינים שלהם קרובי משפחה ישראלים. קשה לקבל כי אזרחים אוקראינים הראשים להיכנס לישראל במצב של שגרה, לפי הסכם הפטור מוויזות בין ישראל לאוקראינה, יגורשו ממנה דווקא במצב חירום. מעבר להיבט המוסרי, ספק אם ניתן לראות בה יישום בתום לב של ההסכם הבילטרלי. 

באשר להעדפת זכאי חוק השבות על פני אזרחים אוקראינים אחרים, פרופ' שני מוסיף כי כל עוד לא מוצה כושר הקליטה של המדינה, יהיה זה בלתי מוסרי לדחות מבקשי מקלט אשר נסו על נפשם מזירת הקרבות, מתדפקים כעת על דלתות המדינה ומבקשים בה מקלט זמני, על מנת להשאיר מקום לאחרים שאולי יגיעו בעתיד ויבקשו מקלט קבוע. ברור כי הטיעון בדבר ההשפעה על זהותה היהודית של המדינה הינו קלוש. ההנחה כי מבקשי המקלט לטווח קצר מבקשים להישאר בישראל וכי יהיה קושי להוציאם משטחה כי ישראל מופרכת ואינה נתמכת מהניסיון שהצטבר סביב עובדים זרים ממזרח אירופה השוהים בישראל.

בחוו"ד מפורטים היבטים משפטיים ועקרוניים במדיניות הכניסה לישראל:

• מכוח אמנת הפליטים עליה חתומה ישראל, ישראל מנועה להחזיר פליטים למדינה ממנה הם נמלטו בשל רדיפה על בסיס קבוצתי, ומחויבת להעניק לפליטים זכויות כלכליות וחברתיות בסיסיות. אף דיני זכויות האדם של המשפט הבינלאומי, המעוגנים במדיניות שישראל צד לה, אוסרים על החזרת מבקשי מקלט למדינות בהן נשקפת סכנה לחייהם או הם צפויים להיות נתונים לעינויים או ליחס בלתי אנושי, אכזרי או משפיל.
• מתוקף ההסכם הבילטרלי בין ישראל לאוקראינה לוויתור הדדי על דרישות ויזה שנערך בשנת 2010, אזרחי אוקראינה זכאים להיכנס לישראל ולקבל ויזה לשלושה חודשים. ישראל זכאית למנוע את כניסת אזרחים לא רצויים, ולהודיע על הקפאת ההסכם מטעמי סדר ציבורי, ביטחון לאומי או בריאות הציבור.
• מכוח החוק הישראלי, חוק הכניסה לישראל לא מחייב את שר הפנים לאפשר כניסת אזרחים זרים לישראל, אלא אם מדובר בזכאי חוק השבות. יחד עם זאת, סמכותו לאסור כניסה לישראל של אזרחים זרים כפופה לכללי המשפט המנהלי, לרבות עקרונות של סבירות ומידתיות.