מדריך לאימוץ טכנולוגיות חדשות על ידי רשויות השלטון בישראל

הצעה לסדר זו עוסקת בכשלים ובקשיים בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות על ידי רשויות השלטון ומציעה מודל בקרה שנועד לסייע לגורמי הרכש והליווי למזער את הסיכונים והכשלים שאנחנו עומדים עליהם.

המסמך עוסק בארבעה מקרי בוחן, שהתרחשו בישראל, בארצות הברית ובהולנד בשנים האחרונות: (א) מערכת לדירוג מורים שהייתה בשימוש בארצות הברית; (ב) רוגלת "פגסוס" בשימוש משטרת ישראל שאפשרה חדירה, העתקה והאזנת סתר לטלפונים של חשודים; (ג) מערכת בינה מלאכותית להכללה של חשודים בהברחת סמים בנמל תעופה בן־גוריון לצורך חיפוש על גופם; (ד) הטמעת מערכות לזיהוי פנים בהולנד. מתוך דיון במקרי הבוחן אנו מצביעים על כשלים חוזרים בהליכי הטמעה אלו. הכשלים כוללים, בין השאר, היעדר דיון רוחבי ותהליכי היוועצות טרם הכנסת הטכנולוגיה לשימוש, חסר בכתיבה ובפרסום של נהלים מסודרים לרכישה ולהפעלה של הטכנולוגיות, ולבסוף גם היעדר מעקב, תיעדוף ותיקוף לאחר יישום הטכנולוגיה, ואף הסתרת הכשלים אחרי שהתגלו בעיות. במסמך אנו מפרטים את הנזק התדמיתי שנגרם למשרדי הממשלה בעקבות הכשלים הנידונים.

אנו מייחסים את הכשלים הללו, בין השאר, לקושי של משרדי הממשלה והרשויות השונות לזהות כי מדובר בטכנולוגיות "משבשות" שעלולות להפר את מערכת היחסים ואת איזון הכוחות בין השלטון לבין האזרחים, וכי אין מדובר בכלים טכנולוגיים משופרים גרידא. קושי זה הביא את משרדי הממשלה שלא להבחין בקשיים שהתעוררו במהלך הדרך ולהיעדר הקפדה על תהליכי הטמעה, שהיו מקובלים בעבר.

כפתרון, אנו מציעים מודל תלת־שלבי לפיקוח על תהליכי הרכש וההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ברשויות:

(1) בזמן הליך הרכש: מילוי "שאלון סיכון ושיבוש" וכינוס "פורום הערכת השפעות" במקרה של חשש מטכנולוגיה משבשת.

(2) טרם הטמעת הטכנולוגיה: בדיקת התאמת נהלים, ציפיות מול ביצועים, איכות התוצר ובניית מעטפת ארגונית.

(3) במועד מוגדר מראש לאחר כניסת הטכנולוגיה לשימוש: וידוא שהציפיות מתממשות ושלא מתגלות תקלות או השפעות לא צפויות.

המודל המוצע מבקש ליצור הליכי בקרה ושקיפות שימנעו הטמעה לא מיטבית של טכנולוגיות ויגבירו את האמון הציבורי הן בטכנולוגיה והן בגורמים המפעילים אותה. זאת, באמצעות שילוב של הערכת השפעות, ניהול סיכונים, תיעוד קפדני והתייחסות למעגל החיים של מערכות טכנולוגיות.